Didi
המשך יבוא...

אני ואתה פרק 11

Didi 01/11/2014 472 צפיות 3 תגובות
המשך יבוא...

אני ואתה פרק 11:
למחרת לא הרגשתי טוב ולכן לא הלכתי לבית הספר. נשארתי בחדר שלי וקראתי. קראתי הרבה. בערך בשלוש בצהריים נשמעו דפיקות בדלת. זה היה נייל. “שלום נייל,” אמרתי, די מופתע. מה הוא עושה כאן? הוא לא שונא אותי?
“היי הארי. אמממ… לא היית היום אז הבאתי לך שיעורי בית ואת מה שכתבנו היום.” הוא אמר והביא לי כמה דפים.
“תודה,” אמרתי וחייכתי אליו.
“טוב להתראות,” הוא אמר.
“רגע נייל, אני יכול לדבר איתך?” ביקשתי במהירות.
“בטח, על מה?” הוא שאל אותי.
“בוא תיכנס פנימה.” אמרתי.
“בסדר,” הוא השיב ונכנס. הלכנו לספה שבסלון בבית שלי. אני ממש רוצה לדבר איתו ולדעת. לדעת למה הוא ופרי מתעלמים ממני. מה עשיתי להם? מדוע הם שונאים אותי?
“אז על מה אתה רוצה לדבר איתי?” שאל נייל. התלבטתי איך להתחיל את השיחה.
“יש לי שאלה אליך.” אמרתי לו.
“מה השאלה?” הוא שאל.
“למה אתה ופרי שונאים אותי?” שאלתי אותו. הוא צחק.
“על מה אתה מדבר? אנחנו לא שונאים אותך!” הוא אמר לי. הוא משקר, אני יודע את זה.
“אה כן? באמת? אז איך אתם קוראים להתעלמות ממישהו? אתם לא רק מתעלמים ממני, כשאני שואל אתכם משהו את בורחים ממני. מה עשיתי לכם?” אמרתי. אולי טיפה צעקתי.
“אנחנו לא שונאים אותך. לצערי אנחנו לא מסוגלים. אנחנו רק כועסים עלייך מאוד. אתה יותר מידי חשוב לנו, אנחנו לא מסוגלים לשנוא אותך.” אמר נייל.
“למה אתה כועסים עליי?” שאלתי.
“בגלל שנהיית החבר הכי טוב של הילד הכי מגעיל בבית הספר. הילד שניסית להרחיק אותנו ממנו. הילד שאמרת לנו ששבר את ליבך. אה וגם מה שסיפרת לזאיין על פרי.” אמר נייל. מה? הם שונאים אותי בגלל לואי ובגלל משהו שסיפרתי לזאיין? מה בכלל סיפרתי לזאיין?
“מה סיפרתי לזאיין?” שאלתי.
“אתה באמת לא יודע הארי?” שאל נייל רציני. כבר ממזמן הוא לא חייך.
“אני באמת לא יודע.” אמרתי לו.
“אמרת לזאיין שפרי מאוהבת בו.” אמר נייל.
“לא אמרתי דבר כזה!” התגוננתי.
“אל תשקר לי אנחנו יודעים שאתה כן סיפרת לו.” אמר נייל.
“אם סיפרתי לו אז למה אני מנסה לגרום לכם לסלוח לי? למה חשוב לי שלא תכעסו עליי?” שאלתי אותו. הם פשוט לא הגיוניים!
“אני לא יודע למה. אבל זה גם לא מעניין אותי. הבאתי לך את השיעורים כדי שלא תיכשל בלימודים. אני יודע מה זה הורים שכועסים על זה שנכשלת בלימודים. וגם אם אני כל כך כועס עלייך עד שבא לי להרביץ לך אני לא רוצה שההורים שלך יכעסו בגלל זה.” אמר נייל. הארי השפיל את מבטו. פרי ונייל באמת מאמינים שהוא סיפר לזאיין שפרי מאוהבת בו? למה זה קורה לו?
“אמא שלי…” צלצל הארי.
“מה? שאל נייל.
“אם אני אכשל בלימודים אמא שלי תכעס עליי לא אבא שלי. אבא שלי עזב אותנו לפני עשר שנים. הייתי בן שבע וחצי. לפני שלוש שנים הוא נפטר מסרטן. אם הוא היה חי עכשיו והיית שואל אותו אם אכפת לו ממני הוא היה צוחק לך בפרצוף ואמר ברור שלא. לא אכפת לו מהציונים שלי ואף פעם לא היה לו אכפת. פעם הייתי גרוע בלימודים. התחצפתי למורים ולא הקשבתי לאמא שלי. הוא כעס עליי אבל לא בגלל מה שעשיתי אלא בגלל הסיבה שבגלל עשיתי את זה. עשיתי את זה כדי שהוא ישים לב אליי. אבל הוא רק שנא אותי.” אמרתי לו.
“מצטער,” הוא אמר לי.
“אני שונא שאומרים לי את זה. תקשיב נייל אני לא אמרתי את זה לזאיין. אתה לא חייב להאמין לי עכשיו אבל אני אוכיח לך.” אמרתי לו.
“בהצלחה,” הוא אמר והלך. נאנחתי. התקשרתי לפרי. “היי פרי,” אמרתי.
“שלום הארי. איך אתה מרגיש?” היא שאלה אותי.
“יותר טוב מאיך שהרגשתי בבוקר.” אמרתי לה.
“אני שמחה לשמוע.” היא אמרה וחייכתי.
“את יכולה בבקשה לבוא אליי עכשיו?” שאלתי ואז הוספתי, “זה דחוף.”
“בסדר אני אבוא.” היא אמרה.
“טוב אני מחכה לך.” אמרתי.
“ביי,” אמרנו ביחד והיא ניתקה.
המשך יבוא…

אני ואתה פרק 11
דרג את הסיפור

תגובות (3)

O: תמשיכי ד ח ו ף ! ! ! מסכן הארי :-I

01/11/2014 11:18

    שמחה שאהבת :)

    01/11/2014 14:08

המשכתי

01/11/2014 14:19
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך