וואנשוט על לארי

וואנשוט על לארי:
"לואי," אמרתי ללואי ברגע שנגמרה החזרה.
"מה?" הוא שאל.
"אני יכול לדבר איתך רגע?" שאלתי.
"כן," הוא אמר והלכנו לצד.
"מה רצית?" הוא שאל אותי.
"למה אתה מתרחק ממני?" שאלתי בעצב. לואי מתרחק ממני כבר שמונה חודשים. בהתחלה לא שמתי לב אבל הגענו למצב שאנחנו נפגשים רק בחזרות או עם עוד אנשים. אנחנו לא נפגשים יותר שנינו לבד וזה עצוב לי בגלל שהוא החבר הכי טוב שלי.
"אני לא מתרחק ממך." הוא שיקר לי ונאנחתי. למה הוא משקר לי? למה הוא פשוט לא אומר לי את הסיבה שבגללה הוא מתרחק ממני? למה הוא לא מספר לי? הוא לא רוצה להיות חבר שלי יותר?
"אתה כן, אל תשקר לי לואי. מה הסיבה שבגללה אתה מתרחק ממני? פגעתי בך? אני לא חבר טוב? מה הסיבה?" שאלתי בעצב. למה הוא לא אומר לי? פגעתי בו?
"אני לא מתרחק ממך!" הוא צעק עליי והלך. הלכתי לביתי. בבית שלי נשכבתי אל המיטה שלי על הגב והסתכלי על התקרה. בכיתי. פשוט בכיתי. אני לא מסוגל יותר. למה הוא מתרחק ממני? עשיתי משהו לא בסדר? פגעתי בו? אני לא חבר מספיק טוב? הוא התחיל לשנוא אותי? התקשרתי אל ליאם. אולי הוא יודע מה הסיבה. "מה קרה הארי?" הוא שאל אותי כשראה אותי בוכה.
"לואי מתרחק ממני והוא לא מוכן להגיד לי למה." אמרתי והוא התיישב לידי. "אתה יודע אולי מה הסיבה?" שאלתי
הוא היסס קצת ואז אמר: "לא." הוא שיקר לי. למה הוא משקר לי?
"למה אתה משקר לי?" שאלתי אותו ובכיתי עוד יותר. הוא ניגב את הדמעות שלי.
"אני לא משקר." הוא המשיך לשקר. מה יש לו? אני יודע שהוא משקר אז למה הוא ממשיך?
"אני יודע שאתה משקר אז למה אתה ממשיך?!" צעקתי עליו את השאלה.
"הארי אני לא יכול לספר לך. זה רק בינך לבין לואי. יש לו את הזכות לומר לך את זה." הוא אמר.
"ולי יש את הזכות לדעת אבל הוא לא אומר לי אז תגיד לי אתה!" התעצבנתי. אני מעדיף שלואי יגיד לי את הסיבה אבל הוא לא מספר לי אז אני רוצה שליאם יעשה את זה אבל הוא לא מסכים. למה הוא לא מסכים?
"אני מצטער. אני לא יכול. תשאל את לואי שוב." הוא אמר לי והלך. החלטתי ללכת אל לואי. לא להתקשר אליו ולבקש שהוא יבוא אליי כי הוא לא יענה ואם הוא יענה אז הוא לא יבוא אליי. הגעתי אליו תוך כמה דקות. הוא גר קרוב אליי. דפקתי לו על הדלת ולא עברו שלוש שניות והוא כבר פתח לי.
"היי," הוא אמר ואז הוא שם לב לפנים שלי. "בכית?"
"אני רוצה לדבר איתך. בבקשה, זה מאוד חשוב לי." אמרתי מתעלם משאלתו.
"בטח ברור, תיכנס." הוא אמר לי ונכנסתי. התיישבתי על הספה שלו. הספה שלו היא מבד והיא כחולה. הוא הביא לי כוס מים והתיישב לידי. לקחתי ממנו את המים ושתיתי.
"על מה רצת לדבר איתי?" הוא שאל אותי.
"על מה שדיברנו היום בחזרה." אמרתי.
"הארי אין מה לדבר. אני לא מתרח-" הוא התחיל לומר אבל קטעתי אותו. "לואי תשתוק ותן לי לדבר!" צעקתי עליו.
"בסדר," הוא אמר.
"לא אכפת לי מה תגיד אתה מתרחק ממני. לא מעניין אותי כמה תכחיש אתה באמת עושה את זה. כבר שמונה חודשים וזה כואב לי כי אתה החבר הכי טוב שלי ואחד האנשים שהכי חשובים לי בעולם." התחלתי להגיד. "אני רוצה לדעת למה אתה עושה. מה, אני לא חבר מספיק טוב? פגעתי בך? יש סיבה אחרת? מה הסיבה?!" את השאלה האחרונה צעקתי.
"הארי," הוא אמר.
"מה?" שאלתי.
"הסיבה היא שאני לא יוגע אם אתה מרגיש כמוני." הוא אמר.
"מה?" לא הבנתי על מה הוא מדבר. מרגיש כמוהו בקשר למה?
"הארי אני מאוהב בך!" הוא אמר ונישק אותי.
-הסוף!-