ששש...זה סוד!
אשמח לתגובות ולדברים שצריך לשפר,אני עדיין לחוצה מכל העניין הזה,
מקווה שאהבתם את הפרק :)

לא מכירה את עצמי (פרק 1)

ששש...זה סוד! 25/05/2013 464 צפיות 4 תגובות
אשמח לתגובות ולדברים שצריך לשפר,אני עדיין לחוצה מכל העניין הזה,
מקווה שאהבתם את הפרק :)

תשקיעו כמה שניות בלקרוא…
~~~~~~~~~~~~~~
רציתי לומר תודה לכל מי שהגיב בהקדמה,בזכותו אני מעלה כרגע את הפרק הראשון,
וגם שערכתי את ההקדמה ושיניתי את השם של אחד הדמויות (מלואי לליאם).
ושליאם זה לא מ 1D.
אבל תהיה דמות מ1D…..
~~~~~~~~~~~~~~
עכשיו לפרק…..
~~~~~~~~~~~~~
“מה יש לנו היום?”שאלתי את שנאל,שהייתה עסוקה בלגרוס אוכל בפיה אחריי שהתיישבנו בחדר
האוכל.

פני הייתה עסוקה בלהתנשק עם ליאם וברי,טוב,היא הייתה עסוקה בלהעמיס אוכל על צלחתה.
“יש לנו ספרות וספורט”אמרה שנאל אחריי שבלעה את האוכל שהיה בפיה.
כל ההתעסקות הזו באוכל גרמה לי רצון להקיא.

הבטתי מסביבי,החדר האוכל הייתה מלאה בזאבים ומעט חצויים.
אנחנו,בני האדם,ישבנו בפינת החדר.
במרכז החדר ישב אם לא אחר,דיירון ה”דלתא של המאה”,שמסביבו בנות זאב רבות שנמרחות עליו.
כרגע הוא עם סטייסי,כמובן בת זאב יפייפיה,עד שהוא יחליט לזרוק אותה ולעבור לאחת אחרת.

גילגלתי את עיניי למראה השפוט של הבנות והסתכלתי על חברותיי,ברי ושנאל היו מהופנטות
ממראהו של דיירון,כמובן בזמן שאוכלות מצלחתם.

“אלוהים הוא כזה….”אמרה ברי בפה מלא אחריי שהתיישבה איתנו ,אבל היה אפשר להבין מה שאמרה.
“הורססס” השלימה אותה שנאל ותקעה מבט חולמני בקיר.
ואני בתגובה,גילגלתי את עיניי,שוב.
כי אני פשוט שונאת את דיירון הזה!

קמתי מהספסל בקפיטריה,אחריי קמה שנאל,שסוף סוף סיימה לאכול.
ברי המשיכה לאכול,פני וליאם עדיין היו עסוקים ב”לאכול” אחד את השני.
“יש לי הודעה לומר!”קרא דיירון בקול כאשר הוא עומד במרכז החדר כשרק אני,שנאל והוא עומדים,
דיירון הביט בנו מוזר,מה שגרם לשנאל להתיישב במהרה במקומה ואחריה אני,כי לא הייתה לי ברירה.

“מחר,מגיע למחוז שלנו ‘אלפא של המאה’ שהיה לפניי,הוא מסתובב בעולם ועכשיו,הוא הגיע אלינו”אומר בקול רם וגבוה עובר עם עיניו על כל החדר,שרר שקט בחדר אוכל. מההפתעה.
למען האמת,גם אני הופתעתי.

“אני מבקש להתנהג אליו יפה ובכבוד….”אמר והביט בנו לשנייה,בני האדם ואחר כך התיישב במקומו.
שנאל וברי שמו חיוך ענק על פניהם,מאושרות ומתרגשות מהשנייה שהסתכל אליהם.

כשסיים לדבר,
חדר האוכל חזר להתמלא ברעש חזק של דיבורים.
קמתי ממקומי ואחריי ברי,פני וליאם.
כל המבטים הופנו אלינו,ברגע שקמנו,המבטים האלה הם לא דבר רגיל.
הלכנו לכיוון היציאה בהליכה מהירה,לעבור כמה שיותר מהר את המצב המביך.

לא מכירה את עצמי (פרק 1)
דרג את הסיפור

תגובות (4)

חצויים זה ערפדים?? אם כן אז יאיי XD
וחוץ מזה מושלמייי 3>

25/05/2013 07:12

חחח…מצטערת לאכזב אבל חצויים זה חצי זאב חצי בן אנוש,
תקראי את ההקדמה שהעלתי :)
ותודה על התגובה D-:

25/05/2013 07:20

מושלמושששששש תמשיכי דחוףףףף אני חולה על סיפורים כאלה ! יאיייי להמשיךךךךךךך

25/05/2013 07:33

תודדההה :)))

25/05/2013 07:38
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך