לא מכירה את עצמי (פרק 2)

פרק 2 וארוך במיוחד…..כנראה האחרון להיום.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תודה לכל מי שמעודד אותי להמשיך לכתוב,זה מרגש אותי :'-)
אשמח אם תקראו את הרציתי להוסיף.
אני מקווה שתהנו מהפרק <3
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אהה….כן….אני מצטערת על כל הפיחות החופרות שעשיתי לכן עד עכשיו… ^__^
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחריי חפירה של שלוש שעות מהמורה לספרות על חייו של שייקספיר.
הגיעה שעת ספורט,דבר שאני יותר שונאת מספרות. -_-
יותר מזה,אני גרועה בספורט.
בריצות,קפיצות וכל דבר אחר בספורט.
כמובן שברי ושנאל הרבה יותר גרועות ממני.
ופני,היא כמוני.

החלפתי את בגדיי לבגדיי ספורט וירדתי לאולם ספורט אצלנו,
כשהגעתי,ראיתי את ברי ושנאל בוהות בדיירון שמשחק כרגע כדורסל,כמו שאר הבנות במגרש
שבוהות בו,חוץ ממני.
בגדיי הספורט לא החמיאו לברי ושנאל,רק הבליטו דברים שלא היה צריך.
פני גם ישבה שם,אבל התעסקה בפאלפון,כנראה בלשלוח הודעות לליאם.
התיישבתי לידם,לא עשינו שום דבר בשעת ספורט,דבר שרגיל אצלנו.
בשעה הזו שמעתי רק ריכולים וחפירות מברי ושנאל על דיירון,גם משאר הבנות סביבי.
מה עושים ממנו עניין גדול?

אחריי יום ארוך ומייגע,הגיעה הערב ואיתה ארוחת הערב.
כל יום אותו הסדר,ארוחת בוקר,לימודים וארוחת ערב.
יום משעמם.
התארגנו בחדרנו פני ברי ושנאל לארוחת הערב.
ליאם בחדר לבד,כי הוא בן.
"איך אנחנו נראות?"שאלו ברי ושאנאל,אותי ואת פני כששנינו יושבות על המיטה שלי ממתינות שיסיימו להתלבש.
"אתם נראות…."התחלתי לומר,מביטה בפני שגם היא מסתבכת עם מה לומר להם.
"ממש יפה"השלימה אותי פני וחייכה אליהם,אחר כך הסתכלה עליי רומזת לי לומר משהו.
"מאוד"הוספתי לדבריה של פני,חייכתי חיוך מזויף והבטתי בלבושם של ברי ושנאל.
ברי,לבשה שמלה כחולה שהבליטה את רגליה השמנמנות,
ושנאל,לבשה חולצת בטן קצת שקופה שהבליטה את בטנה.
"זה בשביל דיירון" אמרה שנאל והביטה בברי מחייכת,ברי החזירה אליה חיוך ושנאל חזרה
להביט בנו.
"כן,רק בשבילו"אמרה ברי וחייכה חיוך רחב.
"ואוו…"מלמלתי ושוב עברתי עם עיניי על מה שלבשו.מזעזע.
"כן…בואו צריך ללכת לחדר אוכל"אמרה פני וקמה מהמיטה,קמתי אחריה ויצאנו מהחדר שינה שלנו
לעבר חדר האוכל שלנו.

נכנסנו אל חדר האוכל,כל המבטים הופנו אלינו,שוב.
אפילו של הזאבות היפייפיות וגם של החצויים,פרצופם היה בהלם מלבושן של ברי ושנאל.
הם לא היו בהלם מקנא.
יותר מזעזוע.
דיירון,לא הסתכל בכלל אל כיונינו,הוא התעסק עם סטייסי.

לקחנו את המאכלים והתיישבנו בשולחן שלנו,כאילו נשמר לנו מראש.
"שלום"אמר ליאם והתיישב ליד פני. שובר את השתיקה שהייתה עד עכשיו.
"היי " מלמלתי ומלאתי את מזלגי בסלט.
"מה אתה חושב על איך שהתלבשנו?"שאלה אותו ברי ועמדה במקומה כדי להראות לו את לבושה.
"אהה….."אמר והביט בפני,שרמזה לו לומר משהו טוב.
"אה…..ממש….יפה!"אמר מחייך אליהם חיוך קטן,מקווה שזה יספק את רצונם.
ברי התיישבה במקומה מחוייכת ומרוצה.
שתיקה שררה בחדר.

"רציתי להוסיף ש…"אמר דיירון בפתאומיות ונעמד,מפריעה לשקט הנעים שהיה בחדר.
"הוא מגיע מחר בבוקר….'אלפא' "הוסיף והחלו דיבורים בחדר.
"שקט!"קרא בקול רם והחדר השתתק.
"אחריי ארוחת הבוקר…תבואו אל אולם הספורט"אמר והתיישב במקומו.חוזר לדבר עם סטייסי,כאילו
לא קרה הרגע דבר.
הבטתי בפני,ליאם,ברי ושנאל שהיו שקועים במחשבה על מחר.
כנראה שמחר,
לא יעבור עוד יום משעמם….