🌊🍫מיקופלת🍫🌊
סליחה שזה כושל, אבלללללל תודו שהרעיון אדיררררררר;))))))))👌🏻😂 תתעלמו מזה שהיא לא הולכת לבית ספר לקוסמים באמריקה אבל חשבתי שהוגוורטס זה יותר מגניב... ובתור פאנגירלית חסרת חיים, עבדתי על זה שעתיים במקום ללמוד למבחן באנגלית ריפ🤦🏻‍♀️ יום כעסום לכולם, מיקה אאוט.......

יותר מסתם חצויה- שילוב בין ה.פ לפ.ג

סליחה שזה כושל, אבלללללל תודו שהרעיון אדיררררררר;))))))))👌🏻😂 תתעלמו מזה שהיא לא הולכת לבית ספר לקוסמים באמריקה אבל חשבתי שהוגוורטס זה יותר מגניב... ובתור פאנגירלית חסרת חיים, עבדתי על זה שעתיים במקום ללמוד למבחן באנגלית ריפ🤦🏻‍♀️ יום כעסום לכולם, מיקה אאוט.......

זה כמו אש ומים, שחור ולבן ככה זה חצויים וקוסמים, במקרה שלי אני מכילה את הכל. את שני סוגי הדם, דם של אל ודם של קוסמת, אין דרך לתאר אותי חוץ מיוצאת מן הכלל, פריקית ואולי קצת מאיימת. זה למה אף אחד לא יודע אפילו לא החברות הכי טובות שלי: אחת מהמחנה, אליס, ואחת מבית הספר, קייט. ככה אני מנהלת חיים כפולים, אז בקיצור קוראים לי איזבלה (או בקיצור ׳בלה׳) ואני הבת של אפולו ושל מכשפה.

זה היה סוף הקיץ, כולם ארזו את התיקים שלהם והתכוננו לצאת מהמחנה ב12:00 בדיוק, כאן מתחיל הלחץ, כל הילדים מהביתן ארזו ודיברו על לאיזה בית ספר הם הולכים ומה יש שם מיוחד, ורק אני לא יכולה להשתתף בשיחה, כששואלים אותי אני צריכה להתעלם, אני לא יכולה להגיד שאני טסה לאנגליה להוגוורטס, כי החצויים לא יודעים מזה הוגוורטס, אוקיי אולי רק חלק מהם יודעים או חסרי חיים מספיק כדי להאמין (לא שלי יש חיים משו משו), ואז אליס מביתן הפיסטוס באה לחלץ אותי (אני לא יודעת איך היא תמיד מצליחה לעשות את זה..) וגררה אותי החוצה לאיזור של החץ וקשת, נחשו למה? כי שם ג׳ייס מתאמן, ולאליס יש קראש עליו כבר איזה 200 שנה, ולא נראה לי שהוא כל כך שונא אותה. ״למה את גוררת אותי עד לכאן את יכולה לא יכולה פשוט ללכת ולדבר איתו? יש לי מלא לארוז, וחוץ מזה איך את לא קולטת שהוא לגמרי בעניין שלך?״ אליס ענתה ״אולי, אבל להגנתי אני ממש לא טובה בלה חיל שיחות עם אנשים ואת ממש טובה בזה״ נאנחתי ״אוקיי אבל בואי עכשיו כי יש לי מלא לארוז…״ האימון של הקשתים נגמר וג’ייס נשאר בצד הזירה כדי לסדר את החץ וקשת שלו, ניגשנו אליו ״קליעה טובה, אני בחיים לא אצליח לעשות את זה״ אמרתי ״טוב, תודה אבל אני מתערב איתך שעם קצת אימון תוכלי לעשות את זה״ הוא ענה ״אז לאן אתה הולך אחרי המחנה ולמה אתה לא אורז?״ אליס השחילה ״אני יכול לשאול אתכם את אותה שאלה…״ ״טוב אממ.. אני,״ ״אליס כבר ארזה והיא חשבה שאולי כדי לה ללמוד קצת חץ וקשת לפני שהיא עוזבת כדי שתוכל להתאמן על משהו בבית״ מהר השלמתי את המשפט ״עם את רוצה, גמרתי לארוז אתמול ואין לי מה לעשות, רוצה שאעזור לך קצת לפני שאנחנו הולכים?״ג׳ייס שאל ״כן זה יהיה נחמד״ אליס ענתה וביטאה בלי קולה תודה לעברי ״אני צריכה לארוז, טוב הלכתי״ אליס וג׳ייס כבר לא התרכזו בי, אז ידעתי שעבודתי הסתיימה ועכשיו בחזרה לאריזה…
אז אחרי בערך שעה וחצי של אריזה ידעתי שזה הזמן ללכת הביתה, למזלי אני גרה במנהטן שזה די קרוב למחנה, אני ואמא שלי קבענו שניפגש בשתיים עשרה וחצי כדי שיהיה לי זמן להיפרד מחברי, ועוד פעם למזלי, ה הלך חלק, לא שאלו שאלות שלא הייתה לי דרך לענות עליהן. כשנכנסתי לאוטו אמא שלי שאלה אותי ״אז איך היה במחנה?״ ות׳אמת אני שונאת לענות על השאלות האלה אבל זה טוב שהיא מתעניינת בי,״היה סבבה,״ ״ו…״ ״וזהו אמא, הילדים היו סבבה, שיפרתי את כישורי בכידון ולדעתי זה הקיץ הראשון שלא קרה משהו יותר מדי משוגע במחנה״ באמת התכוונתי לזה, מאז מלחמת הטיטאנים שנה שעברה הכל הלך חלק ״טוב, יופי אני מקווה שאת מוכנה להוגוורטס מחרתיים כי צריכים להתחיל לארוז היום אם את רוצה להספיק לטיסה…״ זה היה נכון, בתור מה שאני יש הרבה לחץ, את השנה אני מבלה בהוגוורטס ובחופשת האביב והקיץ אני במחנה החצויים שזה לו״ז קצת צפוף, אבל עם השנים כבר מתרגלים לזה.
אוקיי אז הגענו הביתה אחרי נסיעה ממש קצרה של בין רבע שעה לחצי שעה ובבית האבא החורג שלי פיטר, חיכה לי, הוא תמיד היה ממש נחמד אלי, אמרתי לו שלום וחיבקתי את אחותי הקטנה שגם היא הולכת להוגוורטס אבל לה אין היסטוריה כל כך מסובכת…
אז הטיסה עברה שבה לא עשיתי כלום, ואז אחותי היילה, פיטר ואני מיהרנו לתחנת הרכבת קינגס קרוס, הגענו לרציף ונכנסנו לרכבת בדרך להוגוורטס, ואני לא יכולה להכחיש את זה שאני מתה מפחד מהשנה החמישית שלי בהוגוורטס אבל אני חייבת להגיד שאני לא יכולה לחכות לראות איך יהיה…

יותר מסתם חצויה- שילוב בין ה.פ לפ.ג
דרוג הסיפור 4 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך