התחלתי את הסיפור שלי אחרי שאדוארד עוזב את בלה, במהלך הספר השני - מולד הירח. הפגישה של לורנט ובלה בקרחת היער מאפשרת לקחת את הסיפור למקומות כל כך שונים, אז החלטתי לנסות..

ירח חדש – אפשרות חדשה: פרק 1

23/08/2018 201 צפיות אין תגובות
התחלתי את הסיפור שלי אחרי שאדוארד עוזב את בלה, במהלך הספר השני - מולד הירח. הפגישה של לורנט ובלה בקרחת היער מאפשרת לקחת את הסיפור למקומות כל כך שונים, אז החלטתי לנסות..

כבר כמעט חמישה חודשים, הזמן עובר גם כשזה נראה בלתי אפשרי.
יש לי חור בחזה שמתרחב בכל פעם שמזכירים לי אותו, לרוע מזלי הכל קשור איכשהו בו – הקור, היער, הכסא הריק בכיתה. הפסקתי להסתכל על השולחן שלהם בקפיטריה, הפסקתי לשמוע מוזיקה, הפסקתי לנשום עמוק מדאי.
אנשים כבר למדו לא להזכיר את השם שלו לידי, התרגלו לא לדבר עליהם וזה בסדר. אני בסדר.
“אבא, ג’ייק התקשר. הוא ובילי יגיעו בקרוב לצפות במשחק.” בזמן האחרון הם מבלים אצלנו הרבה. אני יודעת, זה בגלל שבילי דואג לי, אבל ג’ייקוב לא יודע מה קרה, הוא פשוט שמח לראות אותי.
צ’רלי התיק את מבטו מהמסך ובחן אותי. בזמן האחרון הוא עושה את זה הרבה, זה גורם לחור השחור שלי להתרחב וליסורי המצפון שלי לגדול. למה אני לא יכולה להעמיד פנים טוב יותר? למה גם צ’רלי צריך לדאוג ולסבול?
רעש המנוע של הטנדר הישן, קטע את המחשבות המיוסרות שלי ואפשר לי הקלה.
הדלת נפתחה וג’ייק נכנס כשהוא מסיע את אביו בכסא הגלגלים “אני מקווה ששמרת לי בירה, צ’רלי! בלה, מה שלומך? ” חייך אלי בילי. ג’ייק נתן לי חיבוק שגרם לחור שלי להתכווץ מעט. “הכל כרגיל, לימודים אתה יודע…”
“את צריכה לבלות יותר זמן עם ג’ייקוב, אולי גם הוא יתחיל לחשוב על הלימודים” הקניט בילי.
“אל תתייחסי אליו, הכל טוב אצלי” אמר לי ג’ייק כשהשארנו את המבוגרים בסלון והלכנו למטבח. “אז איך מתקדמת המכונית שלך?” ניסיתי להתעניין, ג’ייק מרכיב מכוניות, עכשיו הוא עובד על רכב חדש. “לאט, קשה לי להשיג את החלקים שצריך, גם כסף זה בעיה.” הוא ענה בטון עצוב, אבל מהר מאוד הוא חזר לעצמו. “רוצה נצא לסרט או משהו בסוף השבוע?” שאל וציפייה הדליקה את עיניו. זה החלק הבעייתי ביחסים שלנו, ג’ייק הוא חבר טוב, הוא כמו קרן אור ואני באמת צריכה אותו לידי. אבל ג’ייק רואה בי יותר מזה והוא לא מתייאש בקלות, זו לא הפעם הראשונה שהוא שואל אותי את השאלה הזו.
נאנחתי. “זה לא דייט, כמו חברים, טוב?” האור בעיניו לא כבה והוא הנהן במרץ. הנקודה שלי לא הובהרה, ההגדרות לא משנות כלום אם שנינו הולכים ביחד והוא רשאי להמשיך לחשוב עלינו מה שהוא רוצה. אני צריכה לשים גבול כלשהו, למרות שכואב לי לאכזב אותו.
“מה דעתך שאקרא לכמה חברים מבית הספר? תביא גם כמה חברים שלך. יותר אנשים – יותר שמח” הצעתי בהתלהבות מזוייפת. לא באמת מתחשק לי לבלות עם הרבה אנשים סביבי, אבל ג’סיקה כבר הרבה זמן רוצה שנצא וג’ייק צריך להתרגל לזה שאנחנו לא יותר מחברים. חברים טובים.
החיוך על פניו קצת נפל וזה ישר גרם לרצות לקחת את כל מה שאמרתי בחזרה. “אם זה מה שאת רוצה..”
“זה מה שאני רוצה…” אמרתי בשקט והשפלתי את מבטי. המשכנו את השיחה מבלי להזכיר את זה שוב.
כשהמשחק הסתיים וג’ייקוב היה צריך לקחת את בילי בחזרה הביתה, הוא חיבק אותי חזק כאילו לא דחיתי איתו מקודם, זה גרם לי לאהוב אותו קצת יותר.
בבית הספר הדברים הלכו פחות טוב. בהפסקת הצהריים כשניסיתי להקשיב לנושא השיחה כדי להעלות את היציאה, הבנתי שיותר מדאי זמן חייתי בבועה שלי. מסתבר שג’סיקה ומייק נפרדו כבר לפני חודש ושאנג’לה ובן יוצאים. הרגשתי חברה רעה.
כשלורן התחילה להתלונן על כמויות המטלות שמחכות לה, ניסיתי להעלות את היציאה “היי, מה דעתכם שבסופ”ש נצא כולנו לסרט או משהו בפורט אנג’לס?” השולחן השתתק וכולם הביטו בי בעיניים עגולות. מסתבר שכבר כמה חודשים לא השתתפתי בשיחות, כל שכן לא יזמתי כאלו. רק עכשיו שמתי לב לזה.
מייק הגיב ראשון “בטח! רעיון טוב בלה, אתם באים?” הוא שאל ושלח אלי חיוך מגשש. ניסיתי לחייך בחזרה, לורן הביטה בי בבוז וגילגלה את עיניה, אני מקווה שהיא לא תוכל להגיע. “אנחנו נבוא! נכון בן?” חייכה אלי אנג’לה בחום ופנתה לבן.
למרות ההפתעה, הרוב הסכימו וקבענו להפגש בשבת בערב. “אני מתכננת לבוא עם מישהו שאני מכירה, אין לכם בעיה?” שוב פעם החזרתי את עצמי לאור הזרקורים כשכולם הביטו בי בתמיהה. “מי זה?” שאל מייק. “ג’ייקוב, ראיתם אותו בשנה שעברה כשנסענו לחוף בלה-פוש.”
“אתם ביחד?” שאלה ג’סיקה בסקרנות. נענעתי את ראשי לשלילה, הרגשתי איך הדם עולה לי לפנים, מה שהפך את הסיטואציה ליותר מביכה. אנג’לה חייכה אלי חיוך מעודד, זה גרם לי להתחרט על כך שנסגרתי עם עצמי כל כך הרבה זמן – אנג’לה היא אדם טוב.
בשיעור ספרדית, ג’סיקה התלהבה מהחזרה שלי לחבורה וניסתה לעדכן אותי בכל מה שפספסתי, השתדלתי מאוד להקשיב למה שהיא אומרת ולהנהן במקומות הנכונים. אבל כנראה שלא עשיתי עבודה מספיק טובה כי בהתעמלות היא שלחה לי פרצוף חמוץ, אבל אולי זה בגלל שפגעתי בה בטעות עם כדור טניס.

היי לכולם!
זו פעם ראשונה שלי כאן, אז תתייחסו אלי יפה ;)
אשמח להערות, הארות וסתם תגובות, תכל’ס זה מה שיגרום לי לכתוב יותר מהר (כדאי לכם :)

ירח חדש – אפשרות חדשה: פרק 1
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך