תהילת הזהב:פרק 3-חקירה של שעה

Vovan 02/05/2012 440 צפיות תגובה אחת

פורנוס,25 בפברואר,9:59-

“מושלם!” קרא ספנסר,והביט בנערה.
“אבבב..בבבל זה…..” יבבה הנערה בת ה-19.
“אני חושב שמצאנו את האשם” חייך סיימון.

‘שעה קודם לכן:’

“כן?” שאל ג’ון ברגע שעצר עם מכוניתו לצד המדרכה.
“את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה?” שאל ונשך בשפתו התחתונה.
“אתה בעצמך אמרת:אני חייבת” ענתה בעצבנות.”כן” מילמל השוטר ועזר
לבתו לצאת מן המכונית.”אני רק אומר,” אמר בשעה שפתחו את דלתות התחנה:
“זה היה יכול ליהיות…..גרוע יותר” אמר ופנה אל חדר חקירות.
“איך?איך,למען השם,איך?!? מצאתי גופה!” אמרה וכיבתה את הפלפון.
“הם יכלו להאשים בזה….אותך” אמר וקלט מה עשה.בתו נעצרה,והביטה
בו במבט חוקר.”‘יכלו’,זאת אומרת-לא?!” אמרה ותפסה ביד אביה.
ג’ון הביט בה,ואמר:”הם רוצים להפחיד אותך.לראות אותך תחת לחץ”.
אביגייל משכה סוכריה לבנה מהתיק,והלכה לחדר החקירות במהירות.

פורנוס,9:04-

סיימון הביט בנערה שנכנסה לחדר החקירות שליד,מלווה בשוטר הצעיר.
זה גרם לו לחזור לאותם ימים,בהם היה רק נער,נער שרוצה להלחם בפשע,
ולשמור על הצדק.הוא חייך,ונזכר איך הגיע בגיל 16 אל משרדו של ספנסר.
ספנסר התחיל את תפקידו רק אז,וסיעור המשפטים ביניהם היה ארוך.
בסופו של דבר,לא הצליח להתקבל.כשסיים את שרותו הצבאי,חזר ודרש לנסות
שוב.הפעם ספנסר כבר היה ותיק,ויידע איך לשבור כל אחד תחת לחץ.
הוא לעולם לא יישכח את היום,בו ספנסר נתן לו לצאת לתפיסה הראשונה.
לעצור קטטה של הומלסים,וכעבור 20 דקות כבר תפס שני גנבים ידועים.
מה הוא לא היה נותן,כדיי לחזור לאותם ימים,שבהם הם הירהרו על שרותם ומטרתם בחיים.
ספנסר בעצמו,היה מבוגר רק בשנתיים מסיימון.
“כן?” שאלה גברת ליינה.”סליחה,” אמר ופנה אליה:”הראש שלי היה במקום אחר”.

פורנוס,9:06-

“יבוא” אמר סיד וצפה בנערה נכנסת עם גבר גבוה מאחוריה.”אביגייל גרנץ’?”
שאל סיד והביט בה.”כן” חייכה והתיישבה בלי שייבקש.הוא הביט בה במבט
נעוץ במעילה הלבן.”ג’ניפר…” מילמל בלחש.”סליחה?” אמר ג’ון והתיישב לצידה של אביגייל.
סיד ניער את ראשו,התיישב וסימן לג’ון לעזוב.”הוא נשאר איתי” אמרה,בחצי חיוך.
סיד לא הצליח להסיר את מבטו מהמעיל,והצליח להסיח את דעתו בכך שעבר על
הדו”ח שהגישה.מדוייק באופן מושלם,כנראה עבודה של הגבר.”שנתחיל?” אמר
וסימן לג’ון לצאת שוב.ג’ון הביט באביגייל,ואחר כך יצא מהחדר.

פורנוס,21 בינואר,1967-

הפרופסור הזקן למתמטיקה הביט בחדר הריק.הוא החתים אישורים מבלי להסתכל עליהם,
והמשיך להביט בחדר.כאילו,בכל רגע,יקרה משהו מפתיע.מבטו לא אמר כלום,וזקנו
הכביד על החום במשרדו חסר החלונות.הדלת לא זזה,התקרה לא חרקה,אבל הלילה
הביא איתו משהו מיסתורי.משהו,חסר משקל.משהו,שלא ניתן לצפותו מראש.
בזמן שסיים עם האישור האחרון,קפא במקומו,והביט בפח הריק.”בקרוב” אמר בקול חירשי.
קולו היה מעופש ונמוך,”בקרוב מאוד,זה-יתחיל”.

פורנוס,2012,9:53-

סיימון וספנסר הביטו שניהם בנערה.הם לחצו עליה עד הסוף,החליפו מבטים,וקבעו
בוודאות.

פורנוס,10:00-

“מה קרה?” שאל ג’ון בפאניקה מוחלטת,כשבתו יצאה בוכה.סיד יצא אחריה,
פתח את הפה כדי להסביר,כשהדלת שליד נפתחה,וסיימון הוציא באזיקים נערה בוכה.
“זו לא אני” היא צרחה.
“יאנה!!!” צרחה אביגייל,כשראתה שחברתה נלקחת.

תהילת הזהב:פרק 3-חקירה של שעה
דרג את הסיפור

תגובות (1)

אהבתי מאד את הסיפור שלך ממני בקי ♥

10/05/2012 04:33
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך