תהילת הזהב:פרק 4-משפט מפתח

Vovan 10/05/2012 511 צפיות אין תגובות

מאראג’,10:04-

“נו,זה עבד?”
“ב-100%”
“מצויין.תוכנית מצויינת,אשר”
“מה אפשר להגיד,הוא גאון!”
“שנתקדם לשלב הבא?”

פורנוס,1967,21:09-

הפרופסור הביט בתרשים הכוכבים,וסימן קו אדום מתחת
למרקורי.הוא בחן מקרוב את המפה,ותחב אותה לברדס הכחול.
הוא הזיז את דלת הלבנים,ואחר כך משך בעדינות את דלת הפלדה.
הוא נקש בזהירות על עמוד הלבנים,והלבנים זזו בצורה כזאת
שנראתה כגרם מדרגות לולייני ארוך למעלה.
הוא עלה וכשהגיע למדרגה האחרונה,נשף על הלפיד השמאלי.
“יחי מסדר החול הלבן!” קרא,והדלת נעלמה.הוא המשיך בחדר,
והתיישב בסוף השולחן.
“נו?” שאל האיש בברדס הצהוב.
הפרופסור חייך,ושלף קופסה כסופה עם משולש ירוק עליה.

פורנוס,2012-

אביגייל דחפה את כל השוטרים,ונכנסה לחדר.סיד עמד ליד
נערה כבולה באזיקים.יאנה שמחה לראות את חברתה,ובידיוק
כשנעמדה,נכנס ספנסר.הפנים שלו לא אמרו כלום,והוא סימן לסיד לשחרר את הנערה.

12:00-

יאנה ואביגייל נשכבו על המיטה,כשג’ון נכנס והביא להן שני ספלי שוקו חם.
הוא התיישב על המיטה,וניתק את הפאלפון.
“חייב ללכת” קיצר,ומיהר אל המכונית.אנגליה הייתה שוממת בצורה
מפחידה,ומדי פעם עברו רק כמה מכוניות בודדות.
ג’ון הביט למעלה,וראה את השמיים מאפירים.הוא חווה זאת בעבר.
הוא קיווה לראות סימנים של לקראת הגשם,אבל כלום לא הופיע.
“ללא ספק” אמר,ונכנס למכונית.

מאראג’-

“אפילו לא שווה שוקיים” אמרה האישה בברדס האדום.
“הוא החליף אותה,או שמישהו….” אמר האיש בברדס הכתום.
“לא יודעת,אבל משהו מטריד אותי.מי תיהיה הגופה השביעית?
חייבת ליהיות בחירה הגיונית בכל זה”.
האיש בברדס הלבן שלף מפה דהוייה,ופרס אותה על פני השולחן העגול,
שקוטרו 10 מטרים.המפה תפסה את כל השולחן,והאיש בברדס הכחול הביט
באכזבה.”בזבוז של דם”.

מאראג’,1967-

הפרופסור ירד בשערים,וחזר לעירו.
שנים שהמסדר בחר במקום כמו זה.כעת,שיא חלומותיו התגשם:
לחזור לעיר מולדתו.
“תליאנו,הכל בסדר?” שאל אדם נמוך,שחליפתו הגיעה עד לנעליו.
“כן!” ענה הפרופסור.הוא הביט למעלה,וראה את השמיים מאפירים.
הם הלכו בשביל השושנים,והגיעו לבית הגבוה ביותר בכל רחבי אנגליה.
הם עלו במדרגות הלבנים,והגיעו עד לדלת הפלדה.

פורנוס,2012-

מצפה הכוכבים היה נטוש.הרוצח מיהר דרך השיחים והגיעה אל הדלת המערבית.
הוא נכנס,ועקף את החנויות באפלה המוחלטת,והמשיך הלאה.
הוא עבר את השומר שלא הבחין בו,ושלף את הסכין.”עוד כמה דקות” אמר,
והביט בשעון.השעה הייתה 6 דקות לפני חצות.הוא נכנס אל האודיטוריום.
הפרופסור הזקן לאסטרונומיה,והעוזרת שלו,צפו במערכת השמש המשנה את צורתה.
“בלתי אפשרי!כיצד הכוכבים זזים בצורה שכזו?האם עיניי מתעתעות בי?!”
הפרופסור המשיך לדבר,בעוד הרוצח קפץ שורות ושורות.כשהגיע לשורה השלישית,
נעצר,והתכופף.הרוצח הסיר את המסכה,ניגב את הפנים מזיעה,וחבש שנית את המסכה.
הוא חמק אל השורה הראשונה,בעוד הפרופסור מביט בספרו.העוזרת,הלכה
אחורנית כדי לא להפריע לו.בלי שתשים לב,חתך הרוצח חלק ממעילה,והכניס אותו אל תיקו של הפרופסור.הוא חייך,ובתנועה חדה,שיסף את גרונה,ואחר כך דקר אותה
בגב.היא נפלה אחורנית,בעוד הפרופסור ממשיך בהירהוריו.הוא משך את גופתה,ויצא
מן המצפה.הירח שיקף לו צללית מפחידה.”כן?” שאל הפופסור הזקן.הרוצח הסתובב,
ומתחת למסכתו ניתן היה לראות את פחדו.הפופסור משך למעלה את הברדס הלבן.

תהילת הזהב:פרק 4-משפט מפתח
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך