NoAdar
סורי שלא פירסמתי מלאן זמן הייתי עמוסה רצח... מקווה שזה מפצה, בבקשה תגיבו ^^

Heart attack-פרק 7 ~מוקדש ליוטה~

NoAdar 05/11/2014 475 צפיות תגובה אחת
סורי שלא פירסמתי מלאן זמן הייתי עמוסה רצח... מקווה שזה מפצה, בבקשה תגיבו ^^

הסתובבתי באיטיות, עיניי רועדות ועגלי זיעה מתחילים להיווצר ובמורד גבי עברה צמרמורת. קאי עמד שם ספוג מים ונוטף על הרצפה בכניסה ללופט, הדלת פתוחה לרווחה והאור שהאיר את המסדרון הבהב ונכבה. עוד ברק פגע באדמה וקאי התקדם לעברי, התהלכתי אחורנית הרחק מהשולחן ומקאי,
“מ..מה אתה עושה כאן?” שאלתי, קולי רעד ושרירי התכווצו במהירות, מתכוננים לברוח בשנייה שהסכנה תצוץ. אבל קאי נעצר, קפא במקומו והתחיל לזמזם משהו, הוא הוציא פנקס קטן והתחיל לכתוב משהו, כשהוא סיים לכתוב הוא התיישב על הרצפה בשלולית המים שייצר, עוד ברק ורעם הרעידו את כל הלופט,
“אסונה אמרה לי לא להוריד ממך את העיניים. יש לך כלי נגינה כלשהו?” הוא אמר והמשיך לכתוב, הרפתי את שרירי והתהלכתי לחדר הארונות, מוציא מגבת גדולה וחוזר לסלון. קאי קם כשנכנסתי והושטתי לו את המגבת,
“אין לי כלי נגינה אבל לשכנה שלי לורה יש פסנתר” אמרתי ונזכרתי בימים שהיא הייתה מנגנת באך ומוצארט כמעט כל יום לפני שסבתה נפטרה, היא הציעה למכור אותו לי לפני כמה ימים אבל חשבתי שכדאי שהיא תשמור אותו בתור מזכרת. קאי הינהן וניגב את שיערו קלות, הוא הניח את המגבת על השולחן בכניסה לדירה ויצא ממנה, הוא הביט לשנייה על המסדרון ודפק על הדלת של לורה בחוזקה. הרגשתי כל כך נבוך ורצתי אחריו כדי להחזיר אותו לתוך הדדירה שלי אבל לורה כבר פתחה את הדלת, היא נראת כמו אמריקאית קלאסית, שיער חום ועיניים ירוקות בוהקות, עור בהיר אבל שזוף וגופה חטוב. היא הופתעה לראות אותי ואת קאי שהיה גבוה ממני בלפחות עשרה סנטימטרים נוטפים ממים מול דירתה.
“אני מצטער על ההפרעה אבל אני יכול להשתמש בפסנתר שלך?” הוא שאל במהירות ובנימוס שאפילו אני לא הייתי יכול לסרב לו, היא פינתה את הכניסה והרשתה לי ולקאי להיכנס, קאי נכנס במהירות פנימה והתיישב ליד הפסנתר, הוא הוציא את פנקסו ואת הטלפון שלו, מפעיל אפליקציה ומתחיל לנגן. הנגינה שלו לא הייתה צורמת אבל היא לא הייתה רגועה או יפה כמו שלורה הייתה מנגנת בדרך כלל, צמרמורת קלה עברה בגופי וראיתי שלורה מרותקת לאדם הזר שפלש לדירתה וניגן על הפסנתר הישן, כשקאי סיים לנגן על הפסנתר הוא הקיש על מסך הטלפון שלו והביט במסך ארוכות. הוא לקח את חפציו וחזר ללופט שלי
“מה קרה כרגע?” שאלתי וסגרתי את הדלת מאחורינו ותופס את המגבת שקאי השאיר ומניח אותה על כתפיו, הוא הביא לי את טלפונו ועל המסך נכתב באותיות ברורות משהו
“אתה מכיר את השיר הזה?” הוא שאל והתהלך בלופט, מנגב את שיערו ומיישבש את בגדיו. השיר לפי הכותרת שלו היה חדש אבל לא הכרתי אותו, התיישבתי מול המחשב הנייד שלי והקלדתי את השם
“אני לא מכיר אבל אם אין אני גוגלי” אמרתי וחיפשתי את השיר בגוגל, מיד הופיעו אלפיי תוצאות, סרטונים ואתרי שירים למיניהם. קאי הביט במסך ועבר בין התוצאות, מקליק על אתר שמסביר את האקורדים לפי המילים ומחפש כנראה את הקטע שניגן
“נכון ששאלת למה על התליון שלי כתוב את המימלה שיר? זה למה” הוא אמר והצביע על תחילת משפט ואני קראתי אותו בקול רם
“הנה אתה שוב על ברכיך, מנסה לנשום אוויר שוב, ורק כניעה תעזור לך עכשיו, הסכרים מתפרקים ונשפכים החוצה.” המילים נראו לי עוצמתיות אבל עדיין לא הבנתי למה קאי התכוון
“אתה חוזה בחלום שלך, מכאן המילה חלום על התליון שלך אבל אני.. אני חוזה דרך מוזיקה, חלק מסויים משיר שהמילים שלו משמעותיות והם החיזיון שלי.” הוא לקח את הפנקס שלו ורשם את המילים לפי האקורדים, לאחר מכן הוא לקח את הטלפון שלו והתחיל לכתוב במהירות, מחכה בקוצר רוח לתשובה מהאדם שאיתו דיבר.
הטלפון רטט בידו והוא התחיל לקרוא את ההודעה.
“עם מי אתה מדבר?” שאלתי ומיד התחרטתי על כך, קאי הרים את מבטו והביט בשעון הגדול שהיה תלוי על הקיר שלי. הוא הלך למטבח שלי והוציא כוס ומזג לעצמו כוס מים, מכיס מכנסיו שהיו רטובים ונטפו על הפרקט שלי הוא הוציא קפסולה כתומה מלאה בכדורים לבנים, הוא הוציא שני כדורים ובלע אחד מהם ושותה מהמים.
“אסונה מבקשת שיחת ועידה, קח” הוא אמר ושם בידי את הכדור השני, הוא התיישב על ברכיו באמצע המטבח וסגר את עיניו, ברק ורעם פילחו את השקט ואני ניסיתי להבין למה איש כל כך מסתורי לוקח כדורים לא מובנים ומתיישב בצורה מסורתית על רצפת המטבח שלי נוטף ממים? אבל כל כך הרבה דברים מוזרים קרו לי ביומיים האחרונים שהחלטתי פשוט לזרום עם זה. בלעתי את הכדור בלי מים והתיישבתי גם אני על ברכיי, עוצם את עיניי ומחכה שמשהו יקרה, הרגשתי איך מחשבותיי מתפוגגות ואני צף למקום לא ידוע, כשפקחתי את עיניי כל מה שראיתי זה שאני לא בבית יותר.

Heart attack-פרק 7 ~מוקדש ליוטה~
דרוג הסיפור 5 | 3 מדרגים

תגובות (1)

תמשיכי הספר שלך נורא מעניין .קראתי את כל הסיפורים שלך ונורא הצטערתי שהפסקת לכתוב אותם .

10/11/2014 09:02
7 דקות
תגיות: ,
סיפורים נוספים שיעניינו אותך