Vovan
מ-פ-ח-י-ד......!

רוח בברדס…….3

Vovan 04/11/2011 499 צפיות אין תגובות
מ-פ-ח-י-ד......!

היא ריחפה ליד המראה,הושיטה יד…..
הוצאתי כמה גולות שמצאתי מהארונית
ליד,וזרקתי עליה.לא שכמו החול,
הגולות פשוט עברו דרכה.היא כעסה,
והחלה לרדוף אחריי ברחביי הבית.
לקחתי מפתחות-ובשוט יצאתי.הרוח מאחוריי,
והיא שלחה ידיים.רצתי קדימה,
מנסה לתפוס את אימי בפלאפון.
ירדתי בירידה העמוקה,והיא אחריי.
לבסוף רונה היתקשרה אליי,אבל הפלאפון נפל
עוד לפניי שהספקתי לענות.ראיתי איך הוא מתרסק
ומתפרק.רצתי קדימה,והרוח הוציאה סכין.
המשכתי לרוץ,עצמתי עיניים.הרגשתי איך אני
רצה,והרוח מתנשפת עליי.קימצתי את ידי לאגרוף,
וזרקתי אותו אחורה,והייתה לי הרגשה שפגעתי בה.
פקחתי עיניים,וראיתי שאני במקלחת,בידיוק לפני ששעמתי
את הקול של הגבר.הוצאתי את ראשי,ואין כלום.
שמעתי צילצול בטלפון,ויצאתי מהמקלחת.סובבתי מגבת,
והרמתי את הטלפון.”הלו?” שאלתי בקול מהסס.נשמעו ציפצופים
ואז קול של גבר ענה:”המקלחת היא לא מקום בטוח בישבילך…..”
“מי זה?!” שאלתי בקול מפוחד.הרגשתי משהו עליי.המגבת
שלי קצת נפלה,והיסתובבתי.כלום לא היה.אמא שלי נכנסה לבית,
והקול אמר:”עוד ניפגש!” ואז ניתק לי.”מי זה?” שאלה אמא בקול מתעניין.
החזרתי את הטלפון למקום,ואמרתי:”סתם…חברה…”
סיפרתי לרונה את המקרה.ישבנו על הנדנדות,ביום רביעי בבוקר.
הלימודים שלנו היתבטלו כי אמרו שיש התראה על חפץ חשוד.
ישבנו שם,והיא נראתה מבוהלת אחריי הסיפור.היא באה אליי הבייתה,
כדיי שלא אהיה לבד.הפלאפון שלי צילצל,ושמתי על רמקול:”הלו?” שאלתי.
“היי תמר,זה אני רון.רציתי לשאול…אמ…בא לך לצאת אולי?!” הסמקתי.
אחריי 10 דקות כבר הייתי מוכנה,ורונה הלכה הבייתה כשאני יצאתי
אל עבר בית הקפה שקבענו.הוא היה ריק,והיה מאוד קר.לבשתי את הסוודר הכחול שלי,
וראיתי מישהו מאחוריי עמוד הטלפון.”רון?” שאלתי והיתקדמתי.הרוח יצאה
מאחוריי עמוד הטלפון,והקול העמוק והכבד אמר:”הפעם,אף אחד לא יציל אותך!”

רוח בברדס…….3
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך