Akuji
סיפור זה, הוא משל על מצב האזרח (שכבר מזמן אינו אזרח, אלא נתין) במדינתנו. למרות זאת, החלטתי לשים את הסיפור בז'אנר מוסר ההשכל, מכיוון שלשם הוא באמת שייך, לדעתי.

מצבנו בחורשה

Akuji 12/11/2020 142 צפיות 3 תגובות
סיפור זה, הוא משל על מצב האזרח (שכבר מזמן אינו אזרח, אלא נתין) במדינתנו. למרות זאת, החלטתי לשים את הסיפור בז'אנר מוסר ההשכל, מכיוון שלשם הוא באמת שייך, לדעתי.

צליל שאגה נשמע מבין העצים, מבריח את כל בעלי החיים המסכנים, אשר מיד מזדקפים, מאזינים, ובורחים.
חלקם עוברים לחורשות אחרות, ביצות, יערות.
חלקם מחכים שהשקט יחזור, לישון, לאכול.
לחלקם אין לאן להימלט, אז מקווים הם, שאותם הצליל לא יירט.
שניות עוברות, אט-אט הצליל מתאדה ברוח, משאיר אחריו שובל של חשש ועזיבה.
משפחות הרמשים, חוזרות ביחד לבתים. עוברות בין שלוליות ובוצים, ביחד לחור הם נסים, נדחפים.
משפחות האיילים, מזמן פסעו אל האופקים, משם הם מזמרים, הרי מן הסכנה נמלטו, כולם יודעים.
משפחות הבזים, עדיין מחכות. הרי אין הצליל יפגע בחיות, יש להודות.
משפחת האריות, צופה על כולם מן המערה, נהנית מן הכאוס, נהנית מן הסערה. הרי, אם מדי פעם לא תפחיד קצת את הנתינים, לא יצאו לה מכך שום רווחים.

מצבנו בחורשה
דרג את הסיפור

תגובות (3)

“הרי אין צליל [ש]יפגע בחיות” – ‘אין’ בלשון הווה. (אגב, נדמה לי ש’עופות’ יותר נכונה).

אם הבנתי נכון, כוונתך להפחדות מצד משרד הבריאות כלפיי מי שלא שומר על כללי התו הסגול. מדובר בהפחדה בריאה, שהרי ללא זו – אנו עלולים לפגוע בעצמנו, וביקרים לנו.
אותם השרצים שמתעלמים מצליל השאגה, יהיו הראשונים לשלם על שאננות זו.

אני לא גזען, אני שונא את כולם.

15/11/2020 19:23

    חודשים חיכיתי לתגובה ממך, והנה היא הגיעה. “אין צליל יפגע בחיות” – מתכוון לבוז של חלק מהאוכלוסייה (כל הקונספירטיבים) לגבי הקורונה, ולכן כתבתי “חיות” ולא “עופות” – הרי הבזים (תרתי משמע) מדברים על הכלל, ולא רק על עצמם.
    אגב, מסכים איתך לגמרי בנוגע לכך שאלו שלא נזהרים, יחטפו ראשונים.

    16/11/2020 03:31

אגב, כתבתי “אין הצליל יפגע בחיות” ולא “אין צליל”.

16/11/2020 03:33
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך