שק חברתי

גיא שמש 06/10/2018 272 צפיות אין תגובות

אני לא יודע מה אני עושה עכשיו. יש כל-כך הרבה קירות אטומים סביבי, שאני לא יכול לזוז. הם אומרים שלא הייתי צריך לשטוף את הכלים, אבל הכלים היו מלוכלכים, מה אני יכול לעשות, מה הייתם עושים במקומי? תמיד מקלסים אותי על דברים סתם. למשל גרבתי גרביים ושאר הבגדים והנעליים ויצאתי לשבת בחצר. הם מיד בדקו את הגרביים שלי. “גרב אחת יותר ארוכה מהשנייה!” הם הזדעקו. מה זה משנה, הם באותו הצבע. קודם הם שפטו אותי והוציאו אותי להורג בגלל גרביים בצבעים שונים, ועכשיו הם אומרים שזו ארוכה לזו וזו קצרה לזו. ניסיתי להסביר להם במשפט שדה – “סך-הכול ישבתי על הספה, גרבתי גרביים. הם היו באותו הצבע. לא שמתי לב מי ארוכה ומי קצרה. שניהם היו בנעליים עוד מאתמול. לא אני בחרתי אותם אותו היום. בכלל היה שיר יפה ברדיו, וחשבתי איזה כיף יהיה שאקנה לעצמי פיצה. אוכל לאכול אותה כשאני יושב עם הרדיו, בין לגימות קולה טובה. להרגיש שבע, להרגיש רווי. להתענג על הגבינה המותכת…” אבל לא, הם אמרו שדבר כזה לא יקרה, כי הגרב הזו ארוכה לזו וזו קצרה לזו, ולכן עליי לסבול. לקחו, הכניסו אותי לתוך שק, זרקו את השק לבאר. בבאר היו נמרים. יצאתי חי. הם אמרו שהם מקווים שלמדתי את הלקח.

טוב, אז ישנתי כל היום, כי לא היה מה לעשות, וכל הקירות סביבי היו אטומים. התעוררתי בשעות הלילה. שתיתי משהו, עישנתי משהו, והתעוררתי. אז רציתי לשמוע מוזיקה, מה רע בזה? “לא, זו שעה מאוחרת בלילה, אנשים מנסים לישון, ואתה שומע מוזיקה רועשת, והווליום לא נמוך, זה פוגע במוסכמות של החברה!” אבל אין לי זמן אחר לשמוע מוזיקה, ואני לא יישן, אני ער. מה אני אעשה כל הזמן, אראה טלוויזיה? טלוויזיה לא טובה לי, היא גורמת לי להרגיש טיפש. אני אוהב מוזיקה, אני רוצה לשמוע מוזיקה, מה רע בזה?

– הוא אפילו לא יודע מה רע בזה.
+ המצב חמור ממה שחשבנו.
– צריך לתת לו חינוך מחדש.
+ בבית החינוך של הנפש.
– אולי אז יילמד.
+ אולי יהיה צייתן.

סגרו אותי בבית משוגעים לייט. עשו לי שיחות, חפרו לי במוח. מה גרם לך, למה, בשביל מה? אתה כועס על משהו? החיים לא מוצאים חן בעינייך? נתנו לי תרופות שאהיה פסיבי. הייתי יושב שעות ליד החלון ומתבונן בשפיץ של הנעל. בסוף החזירו אותי הביתה, אבל כבר לא היו לי חיים, כי לא היה לי כבר כלום בראש. התקנתי חבל תלייה.

מצאנו אותו מתכונן להרוג את עצמו. הוא לא נורמלי, הוא צריך אשפוז. “אין לי חיים,” מה זאת אומרת, בטח שיש לך חיים! מה עם האח הגדול, אתה לא אוהב? או כוכב נולד? יש סרטים מצוירים מצוינים בטלוויזיה.

שק חברתי
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך