KabukiWitch
© כל הזכויות שמורות ל-KabukiWitch, ולזהות שעומדת מאחורי המשתמש.

אנחנו אשליה

KabukiWitch 19/07/2020 309 צפיות 2 תגובות
© כל הזכויות שמורות ל-KabukiWitch, ולזהות שעומדת מאחורי המשתמש.

אנחנו אשליה.
ככה הבנתי היום.
אנחנו אשליה, הולוגרמה. מישהו קרא לי פעם הולוגרמה.
לא בת-אדם. לא בת-אדם? לא, את הולוגרמה.
אנחנו אשליה.

אנחנו הבחוץ ואנחנו הבפנים – זה לא אותו אנחנו.
כלומר, האני של הבחוץ, והאני של הבפנים, זה שני אני אחרים לחלוטין.
אבל זה, זה אנחנו יודעים. אנחנו לא טיפשים. אנחנו בשנת אלפיים ועשרים.
אנחנו אשליה.

הקליפה החיצונית משתנה ללא הרף, מהרגע שאנחנו נולדים
ועד יום מותנו. כמו בצל אנחנו מבשילים ועסיסיים ועטופים ואז מתקלפים ומתייבשים.
אנחנו בצל. כלומר, אנחנו הולוגרמה של בצל.
אנחנו אשליה.

אבל אנחנו נורא מסתכלים על הבחוץ. זה לא בגלל שאנחנו שטחיים
או מטומטמים.
אנחנו קצרי רואי – יכולים לראות רק את הבחוץ. אין מה לעשות. אבולוציה בת זונה.
אנחנו אשליה.

אם היינו יכולים לראות את הבפנים, לא בטוח שהיינו מרוצים.
כמו כשפותחים ספר עם כריכה צבעונית ומבריקה
ובסוף העלילה משעממת ממש, ובעמוד שמונים ושתיים שמים את הספר בחזרה במדף.
אנחנו אשליה.

בני האדם נולדנו מוגבלים – מה זה מוגבלים, מציפורן עד ריס.
רואים צבע – בערך, לא בלילה, וחלקנו מטושטש. בן אדם יעדיף להיות חירש או אילם מאשר עיוור.
אם אנחנו לרגע לא רואים – מתחרפנים – ישר משקפיים, לייזר, ניתוחים.
אנחנו אשליה.

אין פלא שהאש זו ההמצאה הכי חשובה של האדם. אש זה אור, אור נותן רואי, רואי זה רואים.
רואים סוף סוף. אבל מה רואים? איך יודעים שזה אמיתי? מה כי זה מריח?
כי זה מרגיש? שקר. הכל זה שקר ככה אמר לי איזה מורה. הכל הולוגרמה.
אנחנו אשליה.

ועדיין אנחנו מהופנטים קיבינימט. מהופנטים מה זה מהופנטים.
למה מציירים, מפסלים, חוקרים בני אדם? למה אוהבים לפרק גופות? למה כותבים סיפורים ושירים על אנשים?
כי אנחנו מנסים לראות את מה שלא רואים. את הבפנים.
אנחנו אשליה.

והכי חרא זה כשמגיעים לבפנים. קודם כל כי יש שם חרא. הררי חרא.
חרא ליטרלי כימיקלי, וגם חרא כמטאפורה לסחלע האנושי. לא משנה כמה נפרק את האנשים
תמיד מבפנים הכל אותו דבר – או חרא ליטרלי או חרא מטאפורי.
אנחנו אשליה.

בתוך העורקים, הורידים והנימים שלנו זורם דם, אבל הדם זה בסך הכל מים חלודים. זה לא האני הפנימי.
אז מה אני? אני העור, הבשר והעצם? לא יכול להיות. כי זה רק חמשת החושים.
מה זה המוח? מה שם יש בפנים? מיליון מחקרים ולאף אחד אין מושג מה הולך שמה. בשביל זה הפסיכולוג. וגם הוא לא יודע. אנחנו אשליה.

הפסיכולוגים מתחרפנים, זה למה מביאים להם כל כך הרבה כסף. גם הם רוצים לדעת
מה יש שם בפנים בתוך המוח, בבפנים. בנשמה, החלק הפנימי הזה שכולם מדברים עליו אבל לא רואים.
אף אחד לא מצליח באמת לראות מה יש שם בפנים.
אנחנו אשליה.

אז אם אנחנו לא באמת. אם אנחנו הולוגרמה.
אז מה ומי אני? מה ומי אתה? מי אנחנו?
איך נדע?
אנחנו אשליה?

אנחנו אשליה
דרוג הסיפור 4.5 | 2 מדרגים

תגובות (2)

זה מזכיר לי סדנת ויפאסאנה שהשתתפתי בה. הרעיון הבסיסי של הבודהה הוא שאין אני. אנחנו לא באמת קיימים. והסבל שלנו נובע מכך שאנחנו נקשרים לדברים, כי כלום לא יכול באמת להיקשר למשהו.

19/07/2020 15:29

    האמת שאני בכלל לקחתי את זה מאיזה מורה, שישב שעה שלמה להסביר לנו באיזה קורס שהכל זה שקר. זה היה שיעור מדכא למדי, אבל הפעיל קצת את הגלגלים. אבל אין ספק שיש ברעיון הזה מקורות עתיקים בבודהיזם… אם כי אני לא מבינה מספיק בתחום ;)
    תודה על התגובה!

    19/07/2020 15:49
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך