בלי ציפיות, בואי נאהב.

mysecretheart 05/03/2020 278 צפיות אין תגובות

האם יש לי יותר מידי ציפיות?
מישהו אולי אמר פעם, “אנחנו צריכים לשנות את העולם מהמקום בו אנחנו עומדים”.

אני תוהה לעצמי אם אני אצליח, מהמקום שבו אני עומדת, לשנות את העולם לטובה.
אוך, אם החיים האישיים שלי לא היו כזה בלאגן אולי כן הייתי יכולה לחשוב על תוכנית איך להיות מועילה יותר ולשפר את העולם…אבל במצב שבו אני נמצאת כרגע זה נראה קצת…לא הגיוני.
כאילו…יש לי די והותר דברים שאני צריכה לפתור, אז איך אני יכולה בכלל לחשוב לעזור לאחרים?

אולי לעזור לאחרים ולשפר את העולם במובנים קטנים לא באמת לוקח מהאנרגיה שאני צריכה להשקיע בעצמי…למעשה…אני די בטוחה שזה לא מזיק לחיים האישיים שלי בכלל.

אני לא אדם התנדבותי.
אני לא אוהבת לעזור לאנשים.
אני לא אהיה צבועה ואשמיט את הפרט הזה, זאת האמת – אני לא ממש אוהבת לעזור.
וכשלא בא לי לעשות משהו גם אם זה למטרה נעלה כביכול, אני לא עושה את זה.
אולי קוראים לזה אגואיזם.
אני לא חושבת שיש משהו לא בסדר עם זה.

הרי כשאתה מתנהג באדיבות כי זה מה שאתה רוצה זה לא אותו הסיפור כמו לעשות זאת כי זה מה שהחברה מצפה ממך.
הרי אם אף אחד לא היה מבקש ממני, אם אף אחד לא היה פונה אליי, אם הייתי עומדת מול קופת הצדקה ורק אני יודעת אם תרמתי או לא…מה הייתי עושה ?

הרבה יותר קל לי לתרום מהכיס שלי…
אבל לבקש ממני לתרום מהזמן שלי ומהגוף שלי…זה כבר לא משהו שאני יכולה לתת בקלות.
ולכן אני אומרת “לא” בלי בושה.
כי הזמן שלי חשוב, והגוף שלי חשוב…ואם מישהו צריך את הזמן שלי זה צריך להיות בשביל משהו שאני מאמינה ששווה את הזמן שלי או שדורש שאני אעשה זאת בעצמי ולא אשאיר את זה לאנשים אחרים.

אחח, אני תוהה לעצמי אם אני בן אדם טוב.
אני תוהה לעצמי אם בכלל אכפת לי מזה…
מה כל כך טוב בלהיות טוב?

אני רוצה להיות בן אדם שלם.
בן אדם שמודע לכל החוזקות והחולשות שלו…לעקרונות ולערכים, למה מתאים לו ומה לא.
ואני חושבת שאני מתקרבת לשם.
הרי בכל אדם יש טוב ורע.
האם הרע הוא משהו שצריך להוציא החוצה ולשרוף ?
האם הרע לא אמור להתקיים בעולם ?
אני לא חושבת ככה.

אני חושבת שהרע נותן לטוב משמעות.
אין אדם כזה בלי חולשות.
אין אדם שלא כועס, בוכה, נשבר, מקנא, שונא…בכולנו יש “רע”.
אבל זה בסדר.
זה מי שאנחנו.

אין לי מושג על מה אני מדברת.
אין לי מושג מה אני רוצה להגיד…
אלו פשוט המחשבות והתחושות שלי כרגע.

אומרים שבתחילה לא היה טוב ורע בעולם.
היה רק אמת ושקר.
אבל אז נכנסה הדעת.
נהיינו מודעים ופיתחנו דעות לגביי העולם ועצמנו.
אז אולי ה”רע” הזה שאני מוצאת בתוכי…הוא לא רע בכלל.
הוא פשוט האמת.
זאת אמת שאני קרה מאוד לפעמים, זאת אמת שלפעמים הרגשות שלי משתלטים עליי ומבלי שאני מבינה אני מאבדת שליטה על הקול שלו, זאת אמת שאני לא לגמרי…עד הסוף…מרוצה מעצמי.
זה לא רע.
אויש, אני אומרת את זה שוב בשביל עצמי כדי שאני אקלוט את זה – זה לא רע !
זאת מי שאת !
ואם לא טוב לך להיות כזאת זה בסדר !
קחי את זה לאט…כשיש רצון יש דרך.
אבל זה לא אומר שאת לא יכולה להיות מאושרת גם מהמצב הזה ומהנקודה הזאת שבה את עומדת עכשיו.

אז בלי ציפיות, בלי תיוגים של טוב או רע, של לתקן או לשמר…בואי פשוט נהיה מאושרות ביחד !
בואי נהיה מאושרות ביחד…בואי לא נייסר את עצמנו יותר על מה שאנחנו לא, ונאהב את עצמנו בגלל מה שאנחנו כן.

בלי ציפיות, בלי לנסות ולשלוט על העתיד, בואי נאהב כמה שאפשר.
נאהב את עצמנו, ואת המקום שבו אנחנו נמצאים.
נאהב את עצמנו ואת התפקיד שאנחנו ממלאים בחיים של אחרים.
נאהב את עצמנו, ואת המקום, ואת האנשים, ואת הרגע הזה עכשיו.
שהוא אולי לא הרגע הכי מדהים בחייך…אבל אין סיבה לא לאהוב אותו.
אז בואי נאהב אותו.

בואי לא נאהב רק בהסתכלות לאחור.
בואי לא נתאהב בעתיד שעוד לא קיים.
בואי פשוט נאהב את העכשיו ואת המצב הנתון כי זה מה שיש לנו כרגע בידיים.

בלי ציפיות, בלי פחדים, בואי נאהב.

בלי ציפיות, בואי נאהב.
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך