געגועים

21/12/2021 116 צפיות 4 תגובות

אני יושב עם אלוהים עכשיו, ושנינו מביטים לעבר השמיים זרועי הכוכבים. רגע אחד הכוכבים הם נקודות אור קטנות, ורגע לאחר מכן הם גדלים לכדורי אש עצומים והיקום כולו הולך ונפרש לפנינו, בלתי נתפש במימדיו. ועכשיו אלוהים ואני קטנים. השמיים גדולים מדי מכדי שנצליח להתבונן בהם, אז אנחנו מתבוננים אחד בשני.
הוא יודע שאני מאושר עכשיו. מאושר כמו שלא הייתי המון זמן. כמעט כל חיי. הוא יודע כי אנחנו כבר לא מדברים יותר, והוא יודע שאני כבר לא כועס או בז לו.

הזכרונות כבר לא כואבים לי. שום דבר כבר לא מציק לי מדי, פרט לגעגוע. הגעגוע לאנשים שאהבתי והלכו ממני. אני שואל את אלהים אם הוא מתגעגע למישהו, אבל הוא שותק. אני סקרן לדעת אם אלהים אהב יותר את התקופה כשכעסתי עליו. לפחות אז התייחסתי אליו. אני יודע שהוא מקבל יחס מאנשים אחרים. הרבה אנשים. אלהים מקבל הרבה אהבה על בסיס יומיומי, אבל הייתי רוצה שהוא קצת יתגעגע אלי. זה עניין של אגו, אני מניח.

פגשתי את אהבת חיי. נדמה לי שחלפו עשרים ומשהו שנים מאז. אחרי חצי שנה בערך נפרדנו. אף אחד לא אמר לי אז שהיא אהבת חיי. יש דברים שאתה מגלה רק בדיעבד. לקח לי עשרים ומשהו שנה להבין את זה. פגשתי המון בחורות ונשים מאז. הן היו חכמות, יפות, מוכשרות, מצחיקות. אהבתי אותן. אף אחת מהן אבל לא היתה אהבת חיי. מציק לי שהיא לא יודעת שהיא אהבת חיי. אני מקווה שהיא מאושרת. אני מתגעגע אליה. אני תוהה אם היא חושבת עלי לפעמים.

למדתי להרפות מהדברים שלא בשליטתי, וזכיתי בשליטה מסוימת על חיי. אני לא אצעד על כוכבים רחוקים, אני לא אגע בשמיים, אבל למדתי להתהלך על פני האדמה, והייתי רוצה עוד פעם אחת לגעת בנפש של אדם אחר. הייתי רוצה למצוא אהבה שתשאר לצידי.

בחלומי אלוהים מופיע בפניי ומציע להגשים עבורי משאלה אחת. אני מתבונן באלהים ומבקש ממנו שיהיה עוד פעם מאושר.

אני יוצא לחפש אותה.

געגועים
דרוג הסיפור 5 | 3 מדרגים

תגובות (4)

היי גיד,

אהבתי מאוד את איך שתארת את הקשר שלך/הדובר עם אלוהים ואת האופן שבו הדובר בקטע מתייחס אליו.
אישית, אני מאוד מזדהה עם החלק הזה ועם הצורה שבה אתה מתאר את זה שלפעמים מרגישים קרובים יותר לאלוהים ולפעמים פחות.
זה מצחיק איך שברגעים שהכל טוב, אנחנו “שוכחים” מאלוהים וכשהכל רע אנחנו פתאום מאוד מרוכזים בו , בבקשות ותפילות.

המשפט הזה :

“אני לא אצעד על כוכבים רחוקים, אני לא אגע בשמיים, אבל למדתי להתהלך על פני האדמה, והייתי רוצה עוד פעם אחת לגעת בנפש של אדם אחר.”

הוא מקסים בעיניי.

אני לא יודעת להסביר לך את זה, אבל הוא כל כך אמיתי ונקי ואני ממש אוהבת אותו.
הוא נוגע בלב, בצורה פשוטה וכנה והוא מלא ברגש וחף מפוזות.
הלוואי וגם אני הייתי יכולה בכמה משפטים ליצוק כל כך הרבה רגש.

כבר כתבתי לך בעבר (נראה לי) שאני מאוד נהנית מהכתיבה שלך. אני חושבת שהכתיבה שלך מאוד מיוחדת, היא עדינה ומרגיעה מאוד ובעיקר מאוד מאוד אותנטית ומכאן גם מאוד מרגשת.

22/12/2021 12:52

היי כותבת-כי-בא.

תודה על התגובה הארוכה והמושקעת.
תמיד נחמד לדעת שמישהו קורא את מה שכתבתי, וחושב או מרגיש את הדברים.

אני שמח שהתחברת למשפט שציינת. קיוויתי שהוא יבלוט קצת מעל שאר הטקסט.

22/12/2021 14:43

לא תכננתי להעתיק, אבל קרה ואני וכותבת כי בא התחברנו לאותה פסקה, אם כי אני יותר התחברתי אל המשפט הראשון:

“למדתי להרפות מהדברים שלא בשליטתי, וזכיתי בשליטה מסוימת על חיי.”

זה משפט כל כך אמיתי ומשמעותי בשביל חיים שלווים.
אחרי כל כך הרבה שנים שפעלתי בקפדנות והסדר שאמא שלי הרגילה אותי לא הצלחתי להיות ספונטנית בדברים מסוימים, היה חשוב לי מאוד להיות בשליטה על הכל, וברגע שהצלחתי להשתחרר מזה לאט לאט הכל פשוט השתנה בשבילי.

אפשר להרגיש שזה קטע חשוף וכנה שכתוב בצורה פשוטה שבאה לדבר אל הקורא. אפילו להעלות חיוך קטן על השפתיים בסופו.

אני לא יודעת להסביר במילים את התחושה שיש לי אחרי הקריאה של הקטע הזה, אבל אני יודעת שזה דבר טוב.
זה כמו הרגע הזה שאני קמה בבוקר ומבקשת דחיפה לכיוון משהו, ואני פשוט יודעת שאני אקבל את העזרה שלי, אם לא באותו יום, אז בזמן המתאים.

אהבתי מאוד את הקטע ואת הכתיבה. הקטעים שלך תמיד נהדרים לקריאה ומעוררי מחשבה.

22/12/2021 19:55

ספיר הי.

תודה על התגובה והמחמאות. אני מחפש כבר כמה דקות איך לענות לך. רציתי להשקיע בתגובה כמו שאת השקעת, אבל מרגיש שכל משפט גורם לי להשמע כאילו אני מחמיא לעצמי, וזה לא פשוט עבורי.

התגובה שלך ריגשה אותי, שוב תודה.

23/12/2021 00:43
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך