המציאות

mysecretheart 18/11/2019 296 צפיות אין תגובות

אני מרגישה שהשתנתי מאוד בחודשיים האחרונים.
כרגע אני מרגישה נהדר ואני חושבת שזה בעיקר בגלל שהפוקס שלי השתנה.
אני מתמקדת בדברים שאני רוצה לעשות במקום בדברים שאני חושבת שאני צריכה לעשות.

אני לא עושה ספורט.
אני לא כותבת סיפורים.
לא סיימתי את מערכת היחסים שלי עם הפסטה.
חזרתי לשתות קולה אחרי שנה בלי.

ולפי כל זה אפשר לומר שאני תקועה או אפילו בחריגה.
אבל יש כל כך הרבה דברים אחרים שאני עושה שלא עשיתי בעבר.

אני שומרת על חדר מסודר.
אני מלמדת את עצמי קוריאנית.
אני חושבת על כתיבה וכותבת את הרעיונות שלי.
חידשתי קשר עם חברה ישנה ואנחנו מתכתבות במיילים ארוכים על החיים.
אני לומדת איך לשלוט על הרגשות שלי.
אני מטפלת בשיער שלי.
אני מבזבזת פחות כסף על אוכל.
אני משקיעה יותר מחשבה בקשרים שלי עם הקרובים לי – ואין לכם מושג כמה זה משמעותי.

אני שמחה ומרוצה מהחיים שלי – ואפשר להגיד שאני מאושרת.
אבל זה לא אומר שאין לי משברים ושלא קשה לי.
אבל אני מאושרת בכל מקרה.
מבחינתי אושר זה להרגיש שאני במקום הנכון,בזמן הנכון ועם האנשים הנכונים.

יש סיבה למה החיים שלי ניראים כמו שהם ניראים עכשיו.
אני לא מיציתי את המציאות הזאת.
אני לא סיימתי ללמוד את השיעור הזה.
ואני יודעת שכשאני סוף סוף אלמד את כל מה שהיה חסר לי – משהו חדש יגיע.

דברים באים כשהכי פחות מצפים להם.
והפסקתי לצפות שמשהו ישתנה והתחלתי לשנות את איך שאני מרגישה כלפיי המציאות.
ברגע שהבנתי שאני לא יכולה לשלוט בהכל.
שיש דברים שאני לא יכולה למשוך אליי בכוח…
הכל פשוט נהיה יותר ברור.
אין טעם להמשיך להתפלל שהצעד הבא יבוא.
העתיד יתגלה.

החלטתי להיות סבלנית ו”לחכות” לו במקום לנסות ולהכריח אותו לבוא אליי.
אני כותבת “לחכות” כי אני לא באמת עוצרת את חיי…להפך…אני ממשיכה אותם בידיעה שזה יכול לקחת הרבה זמן ושכדאי שאני אהנה מזה במקום פשוט לעמוד ולהסתכל ולבדוק – האם הוא בא ?

אני מתמקדת בעצמי ובדברים אחרים.
ככה שאולי שכשהוא סוף סוף יגיע אני לא אראה אותו מכיוון שאני אהיה עסוקה.
אבל אני סומכת עליו שכשהוא יבוא הוא יניח יד על כתפי ויגיד:
“הגעתי. חיכית לי הרבה זמן ?”.

אני חושבת שלמדתי לשלב בין המציאות לבין החלום.
בעבר הייתי כל כך שקועה בחלומות ובסיפורים והתעלמתי מהמציאות לגמרי.
ורק הפסדתי מזה.

אני לא יודעת מה הנקודה שלי.
אני פשוט אוהבת לכתוב לכם כשאני מרגישה ככה…
ואני מקווה שההרגשה הזאת עוברת הלאה.

מתישהו לפני שנה וקצת…הבנתי שהדבר היחיד שאני רוצה זה להרגיש טוב.
אבל רק עכשיו, אחרי שנה, אני סוף סוף מיישמת את זה.
אני סוף סוף מבחינה במה אני משקיעה את האנרגיה שלי.
אני סוף סוף עושה דברים באהבה ולא כי זה מה שאני חושבת שאני אמורה לעשות.

אני הפסקתי לרדוף אחרי מטרות שרק מרוקנות לי את האנרגיה.
אם אני לא יכולה לעשות משהו בלב שלם…אז אני פשוט לא אעשה אותו.

המציאות
דרוג הסיפור 4 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך