הסדיסט חוזר

mysecretheart 12/11/2019 338 צפיות אין תגובות

אני רוצה לכתוב אז אני אכתוב.
להגיד שאני תקועה יהיה בלשון המעטה.
אני לא בטוחה שאכן הגעתי למבוי סתום בחיי.
אני רק יודעת שהתחלתי לקרוא לפחות 19 ספרים השנה ועדיין לא סיימתי אותם.

למעשה אני לא מצליחה לזכור מה היה הספר האחרון שסיימתי לקרוא.
אה נזכרתי.
“רשימת המשאלות”.
זה היה לפני כמעט חודשיים.

אם אתם שואלים אותי מה דעתי על הספר…
אז אני אגיד שהדבר הכי טוב שיצא לי מהספר הזה הוא שבעקבותיו חידשתי קשר עם חברת עבר.
אז זה לא היה בזבוז מוחלט של הזמן.
לרוב אחרי שאני מסיימת לקרוא ספר טוב שנהנתי ממנו אני מחבקת אותו.
ואת הספר הזה לא חיבקתי.
לא הרגשתי את האושר הזה של אחרי שסיימתי ספר.
הייתי פחות או יותר מרוצה מהסוף.
למרות שהסוף היה צפוי מאוד התהליך של “איך לעזאזל הדמות הראשית תגיע לשם כשהיא במצב כזה נוראי ? ועוד תוך 300 עמודים ?” – היה מאוד מעניין.

זה מדהים אותי בכל פעם מחדש שאני נתקלת בסיפור שאין לי מושג איך מי שכתב אותו יכול בכלל לסדר את הבלאגן שהוא עשה…ואיכשהו הוא תמיד מצליח.

בכל אופן…
אני רוצה לכתוב אז אני כותבת.
מרקורי בנסיגה.
וזה אומר שאנחנו סוג של נמשכים לאחור…
לאנשים מהעבר.
להרגלים מהעבר.
וכמה שאנחנו רוצים להתקדם משהו תוקע אותנו.
או בקצרה…מרקורי בנסיגה.

ואני יודעת שזה נשמע טיפשי…אבל זה פאקינג משפיע עליי.

אם נתקלתם באנשים מהעבר שלכם ואולי אפילו חזרתם לאקס…זה מובן.
ככה זה בתקופה הזאת.
אנרגיות ישנות חוזרות לחיינו על מנת שנוכל להוכיח לעצמנו שאכן – עברנו הלאה.
ולא אכפת לי שזה נשמע מוזר.
זה אשכרה מה שעובר עליי עכשיו.
אז כל עוד עבורי זה נכון…אין סיבה שאני לא אאמין שזו אכן הסיבה.
בעיקר כי עד לפני שבועיים החיים שלי היו מצויינים.

אה שכחתי להגיד שמרקורי בנסיגה מה1.11 ועד ה20.11..

אני מרגישה ששמתי את החיים שלי על הולד.
וזה כולל הכל…
קריאה,כתיבה,מחשבות…
אני פשוט אול אובר דה פלייס.
וכן…אני אגיד את זה שוב, לא אכפת לי כמה זה מעצבן להאשים דברים אחרים…אבל זה כי מרקורי בנסיגה.

והחלטתי שאין לי מה להילחם בזה,
ושאני צריכה לנצל את זה כדי להתמודד עם אנשים מהעבר שלי…

לצערי מישהו ממש מעצבן חזר לחיי.
והוא מעצבן כי הוא פשוט אחד כזה שמקשה על חיי וגורם לי לרצות למשוך לעצמי בשערות אבל משום מה – עדיין חביב בעיניי.

היום אני במצב שאני מחבבת אותו אבל אני לא צריכה אותו בחיי.
ואני די רוצה להשאיר את זה ככה.
אבל הוא כל כך מקשה עליי.
זה נראה שאני נגררת לריבים בדיוק כמו בעבר ושהוא כנראה הולך לבגוד באמון שלי – שוב – בדיוק כמו בעבר.
ו-וואלה…לא מתאים לי כרגע.
אני מרגישה די יציבה נפשית…לא בא לי לחזור לזה שוב.

אני מקווה שהוא לא יספר את הסוד שלי לאנשים למרות שהוא יודע שזה יפגע בי.
כי אם הוא יעשה את זה לא תהיה לי ברירה אלא להתעמת איתו ואין לי כוח לזה.

אין לי כוח לכעוס.
לא מעניין אותי שהוא חרא של בן אדם – אני חייבת להסתדר איתו.
יש לי את הסיבות שלי.

הוא פשוט סדיסט מז***ן !!

סליחה.
הביצ\’ית הפנימית שלי התעוררה לרגע.
עצרתי רגע מהכתיבה וחשבתי על זה…וזו המסקנה שהגעתי אליה.

אני צריכה להיות מלאך כדי שהוא לא יעשה לי שום דבר רע.
ולצערי אני לא מלאך.
אבל אני גם לא רעה.
ואני לא עושה שום דבר שפוגע בו.

אני ממש לא יכולה לסבול אותו כבר.
ולא בקטע אישי.
אני פשוט לא יכולה להתעמת איתו בחופשיות כי הוא יודע את הסוד שלי ואם אני אכעיס אותו אפילו טיפה הוא יספר לאנשים.
וואו…נשמע כמו סיפור מאוד אפל…אוי הצמרמורת בגב.

אם אני רק אגיד מילה לא במקום הוא יאיים לספר את הסוד שלי ויענה אותי עד שבסופו של דבר – הוא יספר את זה למישהו.
ולצערי אני ממש טובה להיות לא מנומסת אליו…הוא כל כך מעצבן.
הוא מנסה לעצבן אותי בכוונה, נהנה מזה, ואז עוד מעמיד פנים שאני פוגעת בו ונותנת לו סיבה טובה לספר את הסוד שלי.

אני חושבת שאני פשוט צריכה לשכנע את החלק הטוב שבו שאם הוא יספר זה יפגע בי מאוד ושזה לא מה שהוא באמת רוצה.
אבל בלי להגיד לו את זה במפורש כמובן.

אני לא יודעת אם אני יכולה לשמור על מרחק ממנו.
אני רוצה…כי אז לא יקרה מצב שאני אכעיס אותו והוא יקבל תירוץ טוב כדי לספר את הסוד שלי.
אבל יכול להיות שהוא יספר את הסוד הזה בכל מקרה.
אני מרגישה שלא הבהרתי לו מספיק שזה יפגע בי אם הוא יספר.
אני חייבת לראות אותו עוד פעם אחת רק כדי להבהיר לו שזה יפגע ברגשותיי או להבהיר לעצמי שהוא לא יספר לאנשים.
ואז אני אוכל להתרחק ממנו.

זה די מוזר שאני חושבת שאני יודעת מה הוא מרגיש ומה הוא חושב…
אבל אני מרגישה שכרגע הוא רוצה לספר את הסוד הזה.
אני יודעת עליו משהו שהוא ביקש ממני לא לספר…אבל זה לא ממש עוזר לי מכיוון שלהשתמש בקלף הזה זה מתחת לשפל…וזה פשוט לא אני.

אז מרקורי בנסיגה והסדיסט חזר לחיי.
איך אני אתמודד איתו – אני לא יודעת.
מרקורי זה לא בעיה.
עוד שבוע וזה יגמר.
אבל בשבוע הזה הסדיסט עלול להרוס את הקשר הנורמלי פחות או יותר שבנינו ולהפוך אותנו שוב לזוג מופרעים שלא יכול להיות באותו החדר מבלי להתווכח.
לא שעכשיו אנחנו לא מתווכחים.
אבל אני כרגע אני חושבת שאני יכולה לשנות את זה וזה עוד לא לגמרי אבוד.

אני מרגישה שהחיים הביאו אותו לחיי שוב כדי ללמד אותי לא לכעוס.
אבל הוא פאקינג סדיסט מטורף שפוגע באנשים וצועק על אמא שלו בלי סיבה !!!
הוא גם עוקץ אותי כל הזמן ואני לא יכולה שלא להתעצבן ולהעיף אגרופים באוויר.

“שוב נכשלת במבחן” הוא אמר לי כשראה שהתעצבנתי.
אני חושבת שאנשים שבוחנים את הזולת הם חארות.
אבל תכלס הוא היחיד שאני מכירה שעושה את זה…והוא זה שגרם לי לכעוס על אנשים כאלה.

הוא מקשה על חיי.
אני לא רוצה אותו בחיי אבל אני גם לא רוצה להגזים.
אולי אפשר לעבוד על זה…

אני לא שונאת אותו.
אני גם רוב הזמן מצליחה איכשהו לסבול אותו.
אבל הוא מרתיח לי את הדם.

הוא גס רוח, סדיסט, ונקמני.
הייתי אומרת לו את זה…אבל כמו שאמרתי…הוא גס רוח, סדיסט ונקמני ואני מרחמת על השיער שלי שאני נוטה למשוך כשאני מאבדת את השפיות.
מה שבוודאות יקרה אם אני אתעמת איתו.

רשימת מטרות:
1.לשלוט בכעס.
2.להיות נחמדה אליו.
3.לגרום לו להיות חייב לי כדי שהוא לא ירצה לספר את הסוד שלי. (אבל זה כבר תלוי ביקום)

דרך אגב יש לו יום הולדת השבוע.
הסדיסט מזל עקרב.

אולי אתם רוצים לדעת עליו קצת ?
אני לא ממש יודעת איך אני אספר לכם עליו אבל אני פשוט אעשה את זה.

הוא סוג של בן אדם שמחייך כשאת קוראת לו לוציפר.
הוא אדיש לעצבים שלך אבל עמוק בפנים זה גורם לו אושר.
כל מילה שלו אלייך זו עקיצה.
בעצם…כל מילה שלו אליי זו עקיצה.
הוא לא בדיוק אותו דבר עם כולם.
הוא מתנהג אליי אחרת…וזה מה שכל כך מתסכל.
למה אני אחרת ?
יש לו חברה כבר 3 שנים.
אז הוא ללא ספק לא דלוק עליי בסתר.

אני מניחה שפשוט קל לעצבן אותי…
מה אני אעשה זאת אני.
מעניין אם אני יכולה לשנות את היחס שלו כלפיי.
עכשיו כששוב חזרנו להיות קרובים…הוא מתנהג בדיוק כמו פעם.
בהתחלה הוא היה נחמד אליי…אבל אז הוא שוב נזכר כמה זה כיף לעצבן אותי.

אין לי בעיה עם זה שהוא מעצבן אותי.
אני לא שומרת טינה.
אבל הוא כן.
הוא מענה אותי עם סודות שהוא יודע עליי.
הוא משתמש בכעס שלי כתירוץ לנקום בי.
משהו בסגנון “את מתעצבנת ממני אז אני חייב להעניש אותך על זה”.
שזה לא הגיוני אבל זה מה שזה.
כאילו שהכעס עצמו הוא לא עונש מספק.

חוץ מזה אני לא יודעת עליו עוד הרבה דברים.
מחקתי ממנו הרבה כדי לעבור הלאה.
ועדיף שאני לא אדע עוד כי ללא ספק אני אצטרך לחיות בלעדיו שוב בקרוב מאוד.
הוא לא דמות קבועה בחיי.
הוא ידיד של חברה טובה וזו הסיבה היחידה שאני רואה אותו.

אבל מעניין אותי לראות איך הסיפור שלנו יסתיים.
זה סיפור כל כך ארוך…כבר 5 שנים מאז שהכרתי אותו ועדיין לא ברור לי בתור מה הוא רואה אותי.
לרגע זה נראה שאכפת לו ממני…אבל אז הוא שוכח מקיומי.

אסור לי לשכוח את הפרצוף האמיתי שלו.
הוא סדיסט…זה לא אומר שאכפת לו ממני…בדיוק ההפך.
נקווה שהפעם הוא לא יעניק לי עוד זיכרונות שייסרו אותי.
בכל אופן…אני במילא נזהרת שלא לזכור אותו יותר מידי טוב.

הסדיסט חוזר
דרוג הסיפור 4.5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
13 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך