Stingray
למרבה המזל, סיפור לא אמיתי. עוד לא פגשתי את המניאק שלא ייתן טיפ אחרי שהצלתי לו את החיים. (מניאקים אחרים דווקא כן) לא כתבתי הרבה זמן, לכן אשמח לביקורת.

טיפ

Stingray 03/10/2018 235 צפיות אין תגובות
למרבה המזל, סיפור לא אמיתי. עוד לא פגשתי את המניאק שלא ייתן טיפ אחרי שהצלתי לו את החיים. (מניאקים אחרים דווקא כן) לא כתבתי הרבה זמן, לכן אשמח לביקורת.

מה שקרה באמת לא היה מגניב כמו שכתבו בחדשות. זה היה הרבה יותר טוב.
היא ישבה על השרפרף בגלידריה חצי שעה לפני סוף המשמרת ודקה לאחר שסיימה את הסגירה. צלוחית הטיפים הייתה ריקה. עברו עוד שלושים ושמונה שניות ואף לקוח לא הגיע, אז היא בדקה שוב את הטיפים. מפתיע, עדיין ריק.
גם כן לקוחות. אנשים שיוצאים לבלות אחרי שתיים עשרה בלילה תמיד משלמים באשראי. חס וחלילה שישאירו טיפ לעובדים שהם מעכבים אחרי סוף משמרת.
רק זבובה התיישבה לה על הצלוחית. העובדת ניסתה לגעת בה, אבל הזבובה גררה את רגליה באדישות לצד אחר של הצלוחית. זיבי הזבובה הייתה זבובת הקמע של הגלידריה. אף אחד מהעובדים לא פחד לגעת בה, כי אחרי שמתגברים על הרב מקק הענק בשירותים מספר שלוש הם אוכלים את הזבובה בלי מלח.
העובדת בדקה שוב את הגלידות. לצערה אף חרק לא דפק קמיקזה פנימה.
גבר מבוגר התקרב לזכוכית ובחן את הגלידות, כאילו הוא בא לעשות להן סלקציה. המכופתרת לא הצליחה להחזיק את הכרס שלו, וכמה מהשיערות ביצבצו מלמטה.
“שלום!”
מבט נוקב בפיסטוק.
“אפשר לעזור לך איכשהו?”
שני צעדים הלאה לכיוון השוקולד לבן.
“אני רוצה לטעום את הרגיל.” נאנח לבסוף.
“מה זאת אומרת?”
המניאק עושה טובה ומרים את מבטו. “נו, הרגיל.”
היא אמורה לזכור אותו? יש לו הזמנה? אולי הוא מכיר את משה הזכיין?
במאמץ עילאי הנודניק פוזל אל הצד השמאלי של המקרר.
“אהה, וניל?” היא מצביעה.
שתיקה כמוה כהסכמה.
הוא טועם. משאיר את כפית הפלסטיק על הדלפק, ארבעה סנטימטרים מהפח.
“אקח כדור מזה,” מחווה בכלליות על המקרר.
“מהטריפל?” העובדת שואלת בתקווה.
פתאום הוא נועץ מבט ישר עליה. הוא לא מראה שום רחמים כשהוא קובע גזר דין מוות.
“את הקינדר.”
ברצינות? מהקינדר בונים בקתות מאפריקה. טילים של כיפת ברזל ממלאים בקצת גלידת קינדר כדי לתת להם משקל לאיזון. אחרי שואה גרעינית יישארו רק ג’וקים וקינדר. הקינדר היה פה לפניה, את הגלידריה עצמה בנו סביב הקינדר.
“בכוס או בגביע?” בגביע לכדור אין לאן לברוח וללקוח אין מה להתלונן. תמיד נראה שיש יותר גלידה בגביע מאשר בכוס.
“בכוס.”
כוסאמק.
בנחישות רבה היא מתאמצת לחצוב בקינדר. עוד סנטימטר ועוד סנטימטר היא מגרדת מהכוחות האחרונים שנשארו לה אחרי חמש שעות משמרת ועשרים ואחת ילדים שביקשו דובוני גומי על הגלידה. שוב ושוב היא טובלת את הכפית במים והקינדר המזדיינת לא נכנעת. פירורי הגלידה כמו נשאבים פנימה לתוך הכוס.
בחצי הדרך היא מוציאה את הראש מהמקרר לקחת אוויר. הבן אלף מתחיל להתרחק.
“אדוני, מה עם הגלידה?”
הוא מדבר עם מישהו ברחוב.
זין עליו, על אימא שלו ועל השכן שלו מקומה למטה. היא לא תמשיך לקלף את הבלטה הזו בלי להיות בטוחה אם היא בכלל מקבלת על זה משהו! העובדת קולעת בהפגנתיות את הכף לקערת המים, והכף שולחת שפריץ מחאה. העובדת בינתיים סוגרת את דלתות המקרר.
אין דבר כזה שעה מוקדמת מדי לסגירה.
“יא בן של אלף זונות!” צועק מישהו בתיאום מושלם עם המחשבות שלה, ומשגר אגרוף אל המניאק. הנודניק מנסה להתגונן, אבל אין לו סיכוי. התוקף המתוסכל שולח מכות מכל כיוון. הבטן מאיימת להתפוצץ, והכפתורים טסים מהחולצה ומתחתיהם דם.
עוד אגרוף ועוד אגרוף.
אדום. אדום.
משהו נפל. לא המניאק לגיהנום, אלא התוקף שלו לרצפה. מעליהם עומדת העובדת עם הגלידת קינדר ביד, שהתרככה טיפה אחרי הפגיעה בראש של התוקף.
נדרש לה כל כוח הרצון שנותר בה כדי להושיט את ידה לשפל האנושות שמרוח על הרצפה.

הרחוב מהבהב מאמבולנסים, ניידות ושכנים סקרנים שיורדים מהדירה לרחוב לראות מה קרה. בפינה אחת חשוכה, יושב המניאק המרוסק וחובש מנסה להרכיב אותו. יד אחת חודרת את החומה הלבנה.
“הכדור שלך. זה שש עשרה שקל”
המניאק משלם באשראי.

טיפ
דרוג הסיפור 3.7 | 3 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך