ליפול

mysecretheart 25/11/2019 176 צפיות 2 תגובות

אני אוהבת כתיבה.
כתיבה גורמת לי להרגיש מוצלחת.
אבל משום מה, זה נהיה ממש קשה לכתוב סיפורים.
זה פשוט כבר לא בא אליי.
ואני ממש מתגעגעת לזה.

זה לא משנה איזה רעיון נפלא יש לי – אם אין לי את האווירה הקסומה הזאת ואת התשוקה לכתוב, אני לא אוכל לכתוב את הסיפור שרציתי.

אני יודעת שיש לזה סיבה טובה.
חייבת להיות לזה סיבה שכבר חודשים אני לא רוצה לכתוב סיפורים.
אני כותבת “לא רוצה”, אבל אני כן רוצה לכתוב, אבל רק בתאוריה, כי אין לי ממש תשוקה ודחף לכתוב.

אני מבינה שאני כנראה אמורה לעשות משהו אחר עכשיו.
שאולי עמוק בפנים אני עדיין אוהבת לכתוב סיפורים, אבל כרגע זה פשוט לא מה שאני אמורה להשקיע בו את הזמן שלי.

רוב האנשים לא מנסים להבין למה הם “נפלו” מהדרך שלהם.
מה שמשנה זה שהם נפלו וזהו.

זאת הבעיה בליפול.
אתה חושב שזו טעות,
שזה משהו שלא היה אמור לקרות.
שאתה צריך לחזור לאיפה שהיית לפני הנפילה ומהר – או שלעולם לא תצליח לעלות שוב על המסלול.

וזאת הטעות שאנשים רבים עושים.
כי לדעתי – אנחנו אמורים ליפול.

מה לעשות…
לפעמים אנחנו רוצים ללכת לכיוון אחד -וזה לא הכיוון הנכון- והחיים דוחפים אותנו ומפילים אותנו.
“שנה כיוון”, הם אומרים, “שנה את הדרך שלך”, הם מציעים, “אתה הרי מתכוון לוותר בסופו של דבר לא ? אם כך אין טעם בכלל שתתחיל ! “.

לפעמים החיים מפילים אותנו דווקא כשאנחנו בכיוון הנכון.
הם רוצים שיהיה לנו קשה.
שנמצא את הסיבה ל-“למה אני חייב לעשות את זה ?” ו-“למה שום דבר לא יעצור אותי מלהגיע לאן שאני רוצה להגיע ?”.

תבינו, שום דבר לא אמור לבוא לכם בקלות.
או איך שהולך המשפט הזה – “אם קל לך סימן שאתה בירידה”.

ליפול, זה למצוא מחדש את הסיבה.
ליפול, זה ללמוד מחדש את עצמך ואת הדרך שלך.
ליפול, זה לרפא את פצעי העבר ולעבור -באמת- הלאה.

אני מאמינה שאם משהו קשה ולא מהנה ולא מרגש אותי בשום צורה…אז כנראה שזה פשוט לא בשבילי.
וכרגע כתיבת סיפורים היא פשוט כבר לא מהנה.
למה ? – אני גם מנסה להבין.

אז כן, אני “נפלתי” מכתיבת סיפורים.
אבל מי יודע…אולי זה הדבר הכי טוב שקרה לי.

אני יודעת…שפעם בעבר הרחוק – אמרו לי לא.
והרגשתי הכי נורא בעולם.
כי דחו אותי.
רצו מישהי אחרת – שהכרתי – על פניי, וזה גרם לי להרגיש נחותה.

אבל אז מה עשיתי ?
הלכתי למקום עוד יותר מרגש, פי אלף יותר טוב מהמקום שאמר לי לא, הפקתי לקחים והעזתי לבקש שימליצו עליי – והתקבלתי.
וזה הדבר הכי משוגע שעשיתי, אבל לא היה לי ספק לרגע – שזה המקום שאליו אני באמת שייכת.
אז תודה לאל שאז רצו מישהי אחרת ולא אותי.

אז עכשיו…
אני עוד לא יודעת למה החיים אומרים לי “לא” לכתיבת סיפורים,
אבל אני מאמינה שיש סיבה ושזה בסך הכל לטובתי, ושיכול להיות שה”לא” הזה, הוא בסך הכל – “לא כרגע”.
ואם זה אכן המצב…
אז לתת לזה להטריד אותי זה באמת בזבוז של זמן.
עדיף פשוט לשחרר מזה.

– LET IT GO –

זהו,
שיהיה לנו המשך שבוע נהדר !
– את זה נגיד ממש נהניתי לכתוב ❤

ליפול
דרג את הסיפור

תגובות (2)

התחברתי מאוד לכתיבה שלך ולסגנון! חשוב להסיק מסקנות על עצמך ולדעת להסתכל על החיובי תמיד. חבל לי שלא תמשיכי לכתוב בינתיים אבל שיהיה בהצלחה בכל מה שתבחרי לעשות

26/11/2019 00:05

    קודם כל תודה !
    אני באמת כבר לא יודעת מה הולך איתי ועם כתיבה לאחרונה…
    אני מקווה שזה משהו שיעבור ושבסופו של דבר אני אחזור לסיפורים שלי.

    26/11/2019 00:27
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך