כועס, אבל מהלב.

מודעות

06/11/2014 492 צפיות אין תגובות
כועס, אבל מהלב.

הכל במודעות. הכל. אם רק היינו מודעים, כל כך הרבה אסונות היו נמנעים. העולם היה פשוט טוב יותר. לא היינו אוכלים חיות ולא הייתה שואה. לא היה אפרטהייד באפריקה ובעולם לא היו שונאים יהודים על הגנה עצמית. אם רק כולנו היינו מודעים…
כמובן, בעולם תקני לא היינו צריכים להילחם בשיניים כדי שהאנושות תכיר את האמת. אבל אנחנו לא בעולם תקני. אנו חיים בעולם בו לאחוז מזערי עד כדי אלפית האחוז משתלם שלא נדע, ויש באמצעותם הכוח לודא שלא נדע. הם מלטפים את הבורות שלנו ומטפחים אותה. על האריזה של השניצל שהתרנגול סבל ומת בשבילו, מציירים תרנגול שמח ובפרסומת מראים שזה הכי בריא ושזה מה שמשפחות טובות אוכלות. כמובן, לנו זה נוח כי מי יטרח עכשיו לשנות את מה שהוא רגיל? אנחנו לא יודעים וגם לא רוצים לדעת. להם משתלם שלא נדע.
בטח שלהציג חייל ישראלי מתעלל באזרחים זה אטרקציה. העולם לא רוצה להכיר בכך שישראל, המדינה המזרח תיכונית הדמוקרטית היחידה, פועלת להגנה עצמית, כי אז יצטרכו להילחם בטרור. יותר קל ונוח לגנות מדינה מאשר ארגון גרילה תאב דם. במיוחד שגם ככה שונאים יהודים, אז אללה באבאלה.
להילחם כדי שהעולם ידע את האמת שמושרשת בו גם ככה… אבסורד! תחשבו שאם היינו מודעים לא היה דאעש, ואולי גם מחיר הדיור היה נורמלי וים המלח לא היה עומד להיעלם בגלל משפחת עופר! על הסרט שיטת השקשוקה, שמעתם? לא, כי הוא מעז לחשוף את מה שקורה וסמי עופר הוא בן-אדם מקושר, בקלות הוא דואג שגם לא תראו את הסרט ולא תדעו בכלל שמישהו עוקץ מיליונים על חשבון המדינה, האזרחים ומשאבי הטבע.

תילחמו על הידיעה, כי אף אחד לא יגיש לכם אותה לפה כמו שאתם רגילים. אל תתנו לדברים לחלוף על ידכם. שינוי אמיתי מתחיל מבפנים. מחשיבה ביקורתית, מלנסות להבין, מלרצות לדעת, ממינימום אכפתיות. אבל מה אכפת לנו תכלס? טעים לנו, נוח לנו, שקט לנו. כוסעמק הפרות וכוסעמק העולם וים המלח יכול ללכת להזדיין ומה אכפת לי מילדים בסין וכושים באפריקה ויזידים בסוריה ומשכל העולם שונא אותנו?
בדיוק.

מודעות
דרוג הסיפור 3 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך