סיבה אחת טובה לחיות

פעם אחת, לא לפני הרבה זמן,
פנתה קבוצת חבריי ואליי ילדה.
היא הציבה בפנינו אתגר, "תנו לי סיבה אחת טובה בשביל לחיות."
לא היה לי מה לומר, אז חיכיתי לשמוע את תשובות חבריי.
"תחשבי על אנשים נופלים על עוגות" אמר אחד מהם.
הילדה נדה בראשה ללא.
"לא טוב"
"תחשבי על כל המקומות היפים בעולם" הציעה אחרת.
"זאת סיבה טובה. אבל לא טובה מספיק כדי להישאר בחיים." אמרה.
בעוד חבריי הערימו סיבות על גבי סיבות, אני הקשבתי, מהרהרת בשקט.
"יש לי סיבה." אמרתי בשקט.
חבריי, שהתעייפו מלקבל הנדות ראש ללא, הביטו בי בייאוש.
"ומהי?" שאלה הילדה בסקרנות.
"יש לי את הסיבה הכי טובה שאפשר לחשוב עליה." אמרתי
"אבל הסיבה שלי שונה. אני אומרת, שיש סיבות יותר טובות למוות מאשר לחיים."
הילדה הרימה גבה.
"ומהי?"
"הסיבה הכי טובה למוות, היא החיים עצמם."
אמרתי, מתחפרת בתוך הג'קט החם שלי, ומסתירה את הצלקות.