אגדות שמיים

perahiash 13/10/2016 510 צפיות 2 תגובות

בנינו רק הלבנה מכירה
את אובדן האור לטובת החמה
נוציא מהמשוואה לרגע
לב קטן שפרפר מחאה
נדע שרק שנינו מכירים את טעמה
טעמה של אהבה נשכחה
נאמר כבר שהאור אינו בוקע
כי אם מנפש אצילה
אליה ימשכו
חשוכי הנפש
ואם נקח בחשבון
שפרידה תופסת יגון ואנחה
וביחד יוצאים במחול של תוגה
מה נצטדק לפני עצמנו בבואנו להישמע
כיצד נביט בפני המראה
כשנדע שליבנו נקרע
כיצד נדעך לאור יום
בעוד חשש של אימה
האם נביא את האור לחיים אחרים
או שמא נשקע
נשקע תחת משקלו של האין סוף הנורא
מתעורר טרוף שינה
עכשיו
מודע במעורפל על לבנה שנפלה
כוחה עולה אך ליבה באימה
מה אצטדק לפני יושב מרומים
שליבי ופי לפעמים מטורפים
מה אגיד שתפילה של מלאכים
נפלה על אזני החירשות
מאימת מחשכים
כיצד אוכל להכיל את החיים
כשבנינו רק מי שאטומים יכולים
מי שליבו נפתח לאחר
נקרע ונמתח עד קץ הגואל
הוא זה שיבין כאבי
איך גחלת כאב נשתכנה בתוכי
עשקה את חיי והטריפה לילותי
וכשאמרתי לא אדבר יותר על כך
שיניתי עצמותי וגיררתי רצונותי
משכתי עצמי וכך גם אחר
ניסיתי כל יום לברוא עוד שומר
כשלתי נחרצות
רצוני להגיד
שנפלתי עמוק
לבור שארית
מה אוכל לתרץ או לומר
רחוק מיני ים ליבי הנכמר
ורק אני יודע את הסוד
עת ממלכת שמים עוברת בהוד
שרק בלדה על שמש וירח
תוכל להסביר את מצבי הקודח
ולכן אמרתי
ואחזור ואומר
בנינו רק הלבנה מכירה
אובדן האור לטובת החמה

אגדות שמיים
דרג את הסיפור

תגובות (2)

אהבתי מאוד

13/10/2016 23:18

    תודה רבה????

    14/10/2016 09:16
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך