מסר על חסר

17/04/2018 328 צפיות אין תגובות

קיבלתי מסר,
שחשבוני דווי בחסר,
אין בו מתום.
נותרה תלולית עפר ואפר
הכי נכון לסוף היום
בתוך שקערורית,
שחובתי לסתום.
“אתה שורף”
את ערוותי הבנק חושף
“מזומנים”
ולי לא כיף
כי אלה לא פכים קטנים.
“יכולת להיות עשיר”,
הוא בסגנון אפיק מאוד מעיר
“אילו היית רק במעט, עוד קצת, הרבה יותר זהיר,
אם להמעיט,
“היום אפשר לומר היית גביר,
סמי פרסונה כלכלית”.
מטבע שזמנו עבר,
מה שבלשון עדכון, נקרא טייקון.
“העזנו לקוות,
היו כאלה הלואות,
שלא ציפינו כלל,
שמא תוכל
אי פעם להחזיר,
אולי עם קצת מזל
ומשהו תמיכה מהגורל.
הכוכבים חייכו,
האזרחים נשכו פיתיון,
ההנפקה זינקה
והאמת, היא בצניעות גנחה
מאחורי רדיד החסיון.
ולא היה צריך דמיון
רק מספריים
לקצץ קופון
בעקרון.
אך, משכל זה לא ארע,
תחום חשבוני הוגדר אזור אסון
וכמו עופות, הקברנים
בחליפה שחורה
ופרצופים מעוננים
החלו בנבירה,
לכרות זהב מהמצב.
הוי, מה רבו החברים,
כמו עכברים
מתנומתם מתעוררים,
משחרים,
מתענינים,
במה יוכלו לי לעזור,
אם יש דבר מה
למכור, למסור, לשמור
עד שהזעם יעבור.
אין מה להתביש,
הם את ידם יתנו באש
למעני,
אני הרי אדם
כה רציני.
אשמנו, איך לא הבחנו,
שכשרונך חובק עולם
מה זה חובק,
חונק.
בוא ניפגש, נרים כוסית שהחינו.
לא, אין מצב שתתחמק.
מביא אתי חבר,
נשב ונדבר.
כן, כן, הבנתי- אתה טוען שכל זה להדם.
אמתין לך הערב שם.
ושוב הבנק חוזר
שואל “ואיפה אשתך?
ההנהלה אותה צריכה.”
“מה היא תוכל כבר לענות,
לא מבינה בחשבונות.
אז זהו הטיעון?
זה שאני, כאילו, בן אדם הגון,
שלאשתו חתם יפוי כח,
שתחדל לטרטר לו במוח.”
“אולי, כל מה שביניכם הוא ענינכם.
מאז ועד היום אותה הגברת, מוכרת וקונה,
הלוואות, התחיבויות וערבונות
נטלה גם בשמך,
הלא היא אשתך.
לא משנה מי הצדיק מי הרמאי,
מחר מגיע לביתכם שמאי,
לקראת המכירה.
אם לא יורשה להיכנס נקרא למשטרה.
אל תאיים,
לעורך דין מאיפה תשלם?
הפנסיה ממושכנת עד צואר,
והנותר, קצבת מחיה קטנה.
תשאל מה נשתנה בעוד 20 שנה”.

מסר על חסר
דרוג הסיפור 3 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך