סיפור קצר – חלק מהחבר’ה

mysecretheart 13/05/2019 173 צפיות אין תגובות

ההרגשה הזאת.
כשאני מביטה בו והעיניים שלו מחייכות אליי.
איך אוכל אי פעם לסרב לו ?
“שני את באה ?”,קראה לי טוהר.
טוהר ערכה מסיבה בחצר ביתה.
בחצר היו ספות ארוכות,שולחן קטן עם משקאות עליו,ושולחן מתקפל כדי שכולנו נשב ונאכל עליו.
אבל השולחן לא ערוך ואני אמורה לעזור לה לארגן.
“כבר !”,צעקתי לה והוא עדיין הביט בי.
חייכתי אליו.
“אני שנייה חוזרת”,אמרתי בחיוך ורצתי לעזור לטוהר לארגן את השולחן.
הוא שחרר את ידי לאט.

“אז מה את אומרת ?”,היא שאלה אותי תוך כדי שארגנתי את הסכו”ם והיא את הצלחות.
“בקשר למה?”,שאלתי.
“בקשר ללידור”,היא הזכירה לי.
“אני לא מבינה מה נתקעת עליו”.
“אני גם לא. אבל אני לא יודעת מה לעשות”.
אני גם לא יודעת מה לעשות בקשר לאיתן.
אני מרגישה אליו משהו…אבל אני עוד לא מבינה מה זה בדיוק.
אנחנו מפלרטטים כבר תקופה.
זה כאילו שאנחנו ביחד למרות שרישמית לא דיברנו על זה.
אפילו לא התנשקנו עדיין.
אבל לידור.
היא שואלת אותי על לידור ולא על איתן.
“הוא אידיוט. תשכחי ממנו. תביני שמגיע לך פי אלף יותר ותעברי הלאה. אני מבינה שזה קשה כי הוא גרם לך להרגיש שאת מיוחדת עבורו ואז הוא דחה אותך ושבר לך את הלב. אבל יש הרבה יותר טובים ממנו”.
“אני יודעת”,היא אמרה.

סיימתי והלכתי להתנדנד על הנדנדת עץ.
הוא בא אחרי וישב צמוד אליי.
ממש צמוד.
כאילו יש לך את כל הנדנדה.
הוא הסתכל עליי במבט של “עכשיו תפסתי אותך לבד”.
אבל לא.
גיא בא אחרינו ודיבר איתנו קצת.
אבל לא אני ולא איתן זרמנו לשיחה אותו.
נראה שהוא הרגיש שאנחנו צריכים להיות לבד כרגע.
אז הוא הלך וישב עם כל שאר האנשים על הספות.
הסתכלתי לשמאלי…עידו ומיכל עשו על האש.
טוהר שמה מוזיקה.
ואני ואיתן נשארנו על הנדנדה לבד בחושך.
ראינו את כולם אבל אף אחד לא הסתכל עלינו.
איתן הוא לא אחד של דיבורים.
הוא לקח את ידי ומשך אותי לפינה חשוכה בלי שאף אחד יראה.
הוא התכופף לנשק אותי לאט לאט.
הייתי צריכה לאזור את כל כוחותיי כדי להפנות את ראשי.
הרגשתי את הנשימה שלו מעליי.
הוא התרחק וחייך אליי,”בלי לחץ”,הוא אמר ולקח את שתי ידיי,”אנחנו ניקח את זה לאט”.
“ניקח מה לאט?”,שאלתי מבולבלת.
הוא רק הסתכל עליי מבולבל.
הוא עזב יד אחת והחזיק בשנייה.
הוא הביט בי עוד כמה שניות עד שהבין משהו ועזב את ידי כלא מאמין.
לא מאמין שהוא עמד לנשק אותי.
הוא בוודאי חושב “איזו טעות”.

מהבחור החם ואהוב שהביט עליי בעיניים נוצצות הוא הפך לאדם קר שלא הרים את ראשו להביט בי אפילו פעם אחת כל הערב.

התיישבתי על ספה אחת בזמן שאיתן נשאר לשבת בשולחן מולי ודיבר עם קלרה.
גיא התיישב לידי כשבידי בקבוק בירה שכבר כמעט סיימתי.
“כמה שתית ?”,הוא שאל בדאגה.
“זה השני”,אמרתי ועיניי כמעט ונסגרו…הייתי קצת בסטלה כי בבירה הזאת היו הרבה אחוזי אלכוהול.
תחושה חמה מילאה את ליבי.
כבר לא היה לי אכפת מאיתן שלא מתייחס אליי כל הערב.
כבר לא היה אכפת לי מכלום.
הרגשתי טוב.
הנחתי את ראשי על כתפו של גיא.
הייתי עצובה ובודדה ומוקפת באלכוהול מוזיקה ואנשים.
גיא לקח את ידי והחזיק אותה.
כולם כבר סיימו לשתות ונשכבו על הספות בחצר של טוהר.
חוץ מאיתן וקלרה שישבו מולי ודיברו.
שני אנשים בוגרים שלא שותים.
היא הרבה יותר מתאימה לו ממני – חשבתי ולקחתי שלוק אחרון כי הבירה נגמרה.
איתן ראה שגיא מחזיק בידי ושאני נמרחת עליו.
המבט שלו כשהוא הביט בי ובו…הוא כעס ונראה מאוכזב מאוד.
הוא קם מהשולחן והתיישב על הספה השנייה שהייתה בצד ימין.
בפינה הכי רחוקה ממני והכי נוחה לצפות בי ממנה.
“איתן”,קראתי לו.
הרמתי את ראשי מהכתף של גיא והוצאתי את ידי מידו.
הוא הביט בי אבל לא הגיב.
“בוא שנייה”,ביקשתי.
הוא לא רצה לבוא.
הוא לא הסתכל עליי.
הנחתי את ראשי על גיא והכנסתי את ידי מתחת לידו.
חלק שמו לב שקראתי לו ושהוא התעלם ממני…גיא בוודאות שם לב.
האווירה הייתה מתוחה עד שמיכל באה והתיישבה ליד גיא מהצד השני ודיברה איתו.
גיא דיבר עם מיכל על משהו…לא ממש הקשבתי.
איתן נראה עצבני יותר ויותר.
בסופו של דבר הוא נכנע קם ובא לשבת לידי.
ברגע שאיתן התרומם ובא לקראתי התיישרתי במקומי ועזבתי את ידו של גיא.
איתן התיישב לידי והבטתי בו במבט מלא תקווה.
“מה רצית להגיד לי ?”,הוא שאל אותי בלי להביט בי.
“זה סוד”,אמרתי ונצמדתי אליו ולחשתי לו באוזן,”אני ממש מחבבת אותך. ממש ממש אבל”.
נשמעתי שיכורה אבל הראש שלי היה צלול יותר מאי פעם.
התרחקתי ממנו כדי לראות את התגובה שלו.
הוא ענה ברוגע,”אני לא”.
הוא אמר את זה דווקא.
אני יודעת את זה כי ראיתי רמז של חיוך על שפתיו.
זה הטריף אותי.
התקרבתי אליו והוא הביט בי סוף סוף.
יכולתי לראות שמבטו מתרכך והוא כבר לא כועס או לחוץ.
הבטתי עמוק בעיניו ואמרתי שוב,”I REALLY LIKE YOU”,אמרתי בטון בכייני,”REALLY”.
“SO WHY?”,הוא שאל אותי.
“‘WHY WHAT?”,שאלתי בלי לחשוב.

הוא אמר לי באנגלית “ניסיתי לנשק אותך וסובבת את ראשך. למה?”.

“יש לי תשובה טובה”,חזרנו לעברית,”אני פשוט…אני לא רוצה לדבר על זה פה ליד כולם”.
“אף אחד לא שומע אותך חוץ ממני”,הוא לחש לי והביט מאחוריי.
סובבתי את ראשי וראיתי שעל הספה שאני ואיתן ישבנו עליה כבר לא היה אף אחד.
גיא ומיכל דיברו עם מישהו שאני לא זוכרת את שמו רחוק מאיתנו.
וכל שאר החברים של טוהר שאני לא מכירה הוא היו על הספה השנייה רחוק מאיתנו.
סובבתי את ראשי.
“אני רוצה לנשק אותך. עכשיו. מול כולם”,מילותיו גרמו ללב שלי לדפוק כל כך מהר.
אז הוא המשיך – “אבל אני לא מטומטם. את לא רוצה. אני פשוט לא מבין למה”.
“מה?”,לחשתי והתקרבתי אליו,”ברור שאני רוצה”.
כתפי נצמדה לכתפו והוא הביט עליי מלמעלה בשתיקה.
האלכוהול עייף אותי.
בקושי ראיתי אותו.
ראיתי רק את עיניי נעצמות.

הנחתי את ראשי על ברכיו.
“תשחק לי בשיער”,ביקשתי בקול מנומנם.
“לא רוצה”,הוא ענה כמו ילד רגזן ודחף אותי מעט.
“אוקיי”,אמרתי וקמתי על רגליי.
הפנתי לו את גבי ועמדתי ללכת.
הוא תפס את ידי שמאלית,”בואי לפה”,הוא אמר והפיל אותי עליו,”את לא הולכת לשום מקום”,הוא חיבק אותי עכשיו חזק כשידיי כלואות בין ידיו.
“אוקיי”,אמרתי כשהוא חיבק אותי חזק.
הוא הניח לי לרדת ממנו ולשבת לימינו.
הוא הביט בי ועיניו לא ניתקו מעיניי לשנייה.
עד שהוא החליט לבחון את פניי מקרוב.
הוא ליטף את פניי והסיט את שיערי מאחורי אוזני הימנית.
הוא רכן לנשק אותי שוב.
הוא התקרב עד לשפתיי.
הוא ריחף נוגע ברפרוף בשפתי העליונה.
הוא יכל לנשק אותי.
אבל הוא חיכה.
הוא חיכה שאני אנשק אותו קודם.
הוא כבר היה כל כך קרוב.
כל מה שהייתי צריכה זה למשוך את ראשי לאחור וזהו.
אבל לא יכולתי.
“שני”,גיא קרא לי בטון סמכותי.
סובבתי את ראשי.
איתן הניח את ראשו על כתפי בייאוש.
“מה?”,שאלתי מעופפת לגמרי.
“בואי רגע”,גיא ביקש מרחוק.
אני צריכה לקום ?
אבל למה ?
כל כך טוב לי לשבת.
איתן לחש לי,”אל תלכי”.
לא רציתי ללכת.
איתן הרגיש את ההיסוס שלי ותפס בידי השמאלית.
“אני לא הולכת”,לחשתי לו וליטפתי את שיערו השחור בידי הימנית,”אני נשארת איתך”.
התעלמתי מגיא.

איתן הרים את ראשו והביט בי.
הוא שילב את ידו בידי ולחש,”מחר בבוקר אנחנו לא נעמיד פנים שכלום לא קורה בנינו נכון?”,הוא שאל אותי.
לא אמרתי דבר.
חשבתי על מה שהוא אמר.
“תבטיחי לי שלא”,הוא ביקש ממני.
“אני מבטיחה”,לחשתי.
גיא הבין שאני מתעלמת ממנו כי אני עם איתן עכשיו.
כשחיפשתי אותו שוב בעיניי…הוא נעלם.
“אני ואת שני. רק אני ואת. זה כל מה שצריך”.
הוא לחש והתקרב לנשק אותי ואני משכתי את ראשי לאחור.
הוא נישק אותי בכזאת עדינות והוא התקרב והתרחק משפתיי שוב ושוב.
זה הטריף אותי.
הנשיקה שלו הטריפה אותי וידעתי שמרגע זה אני לא אוכל לחיות בלי הנשיקות שלו.

הצלחתי להשתלב.
להיות אחת מהחבר’ה.
ועכשיו…עכשיו אני רוצה להיות רק שלו.
רק של איתן.

סיפור קצר – חלק מהחבר’ה
דרוג הסיפור 4 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך