עולם אפור – פרק 5

mysecretheart 11/11/2020 325 צפיות תגובה אחת

אוקיי, אז שני הפרקים הקודמים היו פחות קשורים, פשוט דברים שכתבתי לעצמי וזרקתי לפה, כי לא היה לי כוח לכתוב משהו אחר.

עכשיו אני באמת אשתדל לכתוב משהו ייעוד לפה.
אני לא בטוחה מה זה אומר, אני רק יודעת שמה שאני כותבת משתנה בהתאם לקהל היעד, או הרשת בה אני בוחרת לכתוב, כך שהסיבה שאני חושבת ששני הפרקים הקודמים היו פחות קשורים, היא כי הם במקור לא נועדו לפה.

אולי אני אלך לכיוון יותר אישי הפעם.
נראה, אני לא יודעת על מה אני הולכת לכתוב עדיין.

“לא משנה מה אני עושה, שום דבר אף פעם לא משתנה”, זו מחשבה שמלווה אותי כבר שנה.
היום, אני חושבת על זה שוב, ופתאום המחשבה הזאת היא לא רק מחשבה.
יש בה רגשות.
תסכול, בלבול, יאוש, אני לא בטוחה מה המחשבה הזאת בדיוק גורמת לי להרגיש.
אבל זה נראה שהיא הפכה ממחשבה, לסוג של אמונה.

אני מישהי שמאמינה, שלא משנה מה היא תעשה, לפעולות שלה אין שום השפעה.
בדרך כלל שאני כותבת דברים, אני סתם כותבת.
אבל היום אני מרגישה כל מילה.
האמונה הזאת מכאיבה לי, היא גורמת לי להרגיש חצויה.
חלק אחד אומר: “זה לא נכון. את יודעת שזה לא נכון. את עושה דברים טובים. את לומדת ומתפתחת.”
וחלק אחר שואל: “אז איך אתה מסביר את זה, ששום דבר לא השתנה?”

החיים שלי כרגע, מרגישים כל כך באדמה.
כל כך מוסתרים, וחסרי נוכחות.

“כי האדם עץ השדה” – אני רק רוצה להיות נוכחת.
אני רק רוצה שלמעשים שלי תהיה השפעה.
אני רק רוצה לבנות משהו חדש, שישאר, ולהפסיק להרגיש שכל דבר שאני משקיעה בו את הזמן שלי…הוא סתם טירה מחול.

זה מתסכל אותי איך אני יכולה להיות כל כך בסדר נפשית ובו זמנית כל כך לא יציבה.
אני רק רוצה להיראות, שאנשים יראו שאני אדם צומח.
שאני לא סתם בטלנית שמסתגרת בחדר ורואה סדרות.
אני רוצה שיראו שיש לי מה לתת.

ואני לא יודעת, אני באמת לא יודעת מה יש לי לתת, אבל אני יודעת שיש לי משהו.
ושאני רוצה להשתמש בדבר הזה, במתנה הזאת שכבר נמצאת שם עמוק בתוכי, כדי ליצור משהו חדש, משהו שישאר.

אני לא יודעת למה אני מיוחדת, כי אולי אני לא מיוחדת.
אבל אני גם יודעת שאני לא יכולה להיות לגמרי רגילה.
כי אם הייתי רגילה, לא הייתי חיה כמו שאני חיה, וחולמת על מה שאני חולמת.
אם הייתי רגילה הייתי הולכת לעבוד, רק לשם הכסף, וללמוד, רק כי זה מה שכולם עושים.

אני רוצה יותר.
אני רוצה שהחיים שלי השתנו.
ואומרים שהחיים משתנים כשהאדם משתנה, אבל האם לא השתנתי?
למה אנשים ממשיכים לגרום לי לתהות אם אולי אני בדיוק אותו הדבר כמו לפני 3 שנים?

עברתי כל כך הרבה דברים מאז, אבל זה נראה ששום דבר לא באמת השתנה.
ואני יודעת שדברים מסויימים השתנו.
אבל הדרך שבה אני חיה היא אותה הדרך.
אני עושה בדיוק את מה שאני תמיד עושה, כותבת, וזה לא מוביל אותי לשום מקום, אבל אני לא יודעת מה עוד אני רוצה לעשות.

אני לא רוצה לעשות כלום !
אני רוצה לחיות, אבל אני לא יודעת איך לעשות את זה נכון.

אני רוצה שהמסע הזה יגמר.
אני רוצה להגיע לגאולה שלי.
נמאס לי לא לדעת מה עושה לי טוב.

עולם אפור – פרק 5
דרג את הסיפור

תגובות (1)

היי, קצת רנדומלי מצידי אבל היה לי חשוב להגיב לך על זה. אני חושבת שלהכניס פעולה של עבודה ולהרוויח כסף תחת טייטל של אדם לא מיוחד זה מעט מוטעה. בסופו של דבר גם האדם הכי מיוחד ומפורסם שאת מכירה, גם עובד ומרוויח כסף. כל עבודה היא מיוחדת , בין אם זה להיות שחקן ובין אם זה למלצר (האנשים בין הטובים והחוויות בין ההכי מצחיקות הגיעו משם). אם יורשה לי, הייתי ממליצה לך לנסות כל עבודה כרגע גם אם זה מחלקת עיתונים רק כדי לפתוח טיפה יותר את העולם שלך לאנשים חדשים, עולמות חדשים.. ואולי בין העולמות תמצאי בדיוק את התכונה שמיייחדת אותך.

12/11/2020 00:56
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך