עכשיו 4:40

mysecretheart 22/03/2020 214 צפיות 5 תגובות

אני זוכרת תקופות שהייתי מאושרת.
אני פשוט לא זוכרת למה הייתי מאושרת.
לא הייתה לאושר הזה סיבה…הוא פשוט היה.
בחיים שלי יש כל כך הרבה בעיות…שאני לא באמת צריכה הרבה דברים.
רק שהבעיות האלו יפתרו.
ואז אני בוודאי אהיה מאושרת, לא ?

האמת שאפילו עם הבעיות האלו…הייתי מאושרת.
אני לא זוכרת למה הייתי מאושרת.
פשוט הסתכלתי לשמיים והרגשתי כל כך טוב שלא יכולתי שלא לחייך אליהם.
גם כשירד גשם בחוץ…הרגשתי שבתוכי שימשי וחמים.
רציתי לדלג, לקפוץ, וללכת לאחור כמו שאני אוהבת…
הייתי מאושרת.

למה ?
למה הייתי מאושרת אז ?
אולי כי הרגשתי בחיים ?

אני מניחה שפשוט אין הרבה דברים שגורמים לי להרגיש – חיה.
אני תמיד מרגישה כאילו שאני חולמת.
ועוד חלומות כל כך משעממים.

אנשים אומרים שאני מוזרה…
וזה הגיוני.
כשאנשים חולמים הם עושים דברים מוזרים…ואני מרגישה שאני בחלום כל הזמן…ככה שזה נורמלי להתנהג מוזר לא ?

וזה כשאני עוד מתאפקת.
במקום לשיר לעצמי בציבור, אני מחכה עד שאני אכנס לרחוב שלי.
במקום ללכת לאחור בשעות היום באמצע המעבר חציה, אני עושה את זה בלילה כשאני שומעת מוזיקה, או שאני עם בן אדם אחר.
ואני בטוחה שיש עוד הרבה דברים שאני לא יכולה לעשות רק כי אנשים חושבים שזה מוזר.

הלוואי שלדבר לעצמך לא היה מוזר.
הלוואי שללכת לאחור לא היה מוזר.
הלוואי שלצרוח בפתאומיות כי מישהו עיצבן אותך בפלאפון ועכשיו הוא ניתק לך בפרצוף – לא היה מוזר.

אני חושבת שאני מבינה למה הייתי מאושרת בימים האלו.
אני מניחה שהרגשתי שאני והעולם הגענו לאיזושהי נקודת אמצע שטובה לשנינו.
הרגשתי שאני לא צריכה לדכא את איך שאני מרגישה.

אני לא יודעת אצל מי הבעיה…
אצלי או אצל העולם.
לפעמים בא לי ללכת לאיזו מדינה רחוקה להתנהג כמו שבא לי ואז לתרץ את זה ב-“מהמקום בו אני באה זה נורמלי”.

אומרים לך שלא כולם אותו דבר ושצריך לקבל את השונה וכ’ו…
אבל אז הם מצפים מכל האנשים להתנהג באותה צורה.
זה די מוזר.

זה שאני מתנהגת שונה לא אומר שאני מוזרה.
זה אומר שפשוט לא פגשת אף אחת כמוני.

(פוסט זה נכתב כשהייתי ממש עייפה…
והוא לא נכתב במחשבת תחילה.
והשעה שכתובה בכותרת זו השעה בה סיימתי לכתוב את זה…
ועכשיו אני הולכת לישון…כי גם הסוגריים האלו נכתבו כשהייתי ממש עייפה)

עכשיו 4:40
דרוג הסיפור 5 | 3 מדרגים

תגובות (5)

כתבת הרבה דברים שהצלחתי להזדהות איתם מאוד. יש לך ניסוח מבריק, השורה “לפעמים בא לי ללכת לאיזו מדינה רחוקה להתנהג כמו שבא לי ואז לתרץ את זה ב-“מהמקום בו אני באה זה נורמלי”.” פשוט גאונית בכל־כך הרבה מובנים, זה אדיר.

המשיכי להיות מי שאת (בהנחה שאת לא פוגעת באנשים אחרים); מה שלא “שלנו”, מי שאנחנו לא – הם בהכרח מזויפים, ולא באמת מחזיקים מעמד, ובכל מקרה אל תפסיקי לכתוב! :)

22/03/2020 19:00

כתעבה מושלמת

22/03/2020 19:50

*כתיבה

22/03/2020 19:50

אויי פשוט מקסים…כמה משפטים בקטע שפשוט צריך למסגר.
הלוואי ויגיע היום בו המוזרות שבנו תהיה הדבר הכי יפה בעולם.

22/03/2020 23:45
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך