mysecretheart
מעניין אותי לדעת מה דעתכם. אפשר בתגובה ואפשר לדרג. כל הבעת דעה תתקבל בשמחה

על אהבה וקור

mysecretheart 10/03/2019 137 צפיות אין תגובות
מעניין אותי לדעת מה דעתכם. אפשר בתגובה ואפשר לדרג. כל הבעת דעה תתקבל בשמחה

היא ראתה אותו.
יושב על החומה שבגן הציבורי ליד הבית שלו.
“מה את עושה פה ?”,הוא שאל בחשד.
“סתם מסתובבת”,היא אמרה ונשענה על החומה לידו.
הוא עישן סיגריה והסתכל על השמיים.
היא הושיטה לו את כף ידה הפתוחה.
בהתחלה הוא לא הבין מה היא רוצה.
“ממתי את מעשנת ?”.
“זה משנה ?”,היא שאלה.
“מאוד”,הוא ענה ונשף עליה את עשן הסיגריה.
היא התעצבנה.
“מה נראה לך ?”,היא שאלה אותו מתוסכלת.

הוא ראה שהיא לא במצב טוב.
אבל כשהוא ראה אותה זעופת פנים הוא לא יכל שלא לחייך חיוך קטן שרק הוא ידע שהוא שם.
“בכית ?”,הוא שאל ונעץ בה מבט בוחן.
“איך אתה יכול להיות כל כך ישיר?”,היא שאלה המומה.
הוא לא ענה ופשוט נעץ בה מבט נוקב.
הוא רצה תשובה.
“כן”,היא ענתה,”עכשיו אפשר סיגריה ?”,היא ניסתה שוב.
הוא החניק צחוק ולקח עוד שאיפה מהסיגריה.
“תתבגרי כבר. את כבר לא בגיל של צומי”.
“אם אתה מנסה לגרום לי להרגיש חרא יותר ממה שאני כבר מרגישה זה עובד לך יופי”,התלוננה.
היא לא צחקה.
הוא הסתכל עליה וניסה להבין איך הוא יכול לעזור לה.
היא ניראתה על הפנים.
היא לבשה חולצת משבצות אפורה מעל טי -שרט שחורה קצרה.
היא רזתה כל כך.
הוא הסתכל בשעון וראה שגם השעה די מאוחרת.
“חשבתי שההורים שלך לא מרשים לך להסתובב בחוץ אחרי 12 לבד”.
“אני לא לבד”,היא ענתה כשראשה מושפל לרצפה.
פשוט בהתה במדרכה.
הוא נעץ בה מבט אבל היא התעלמה ממנו.
“אם את מנסה לגרום לי לדאוג…”,הוא חשב שנייה,”איך את אמרת? – זה עובד יופי”.

היא סובבה את ראשה אליו והביטה בו.
היא לא אמרה כלום…לא בעיניה…לא בשפתיה…היא פשוט הסתכלה עליו כשבמבטה ריקנות אינסופית.
הוא בלע את הרוק.
משהו באיך שהיא הסתכלה עליו.
גרם לו לצמרמורת.
הוא לא הצליח לזהות את חברתו באדם שעמד לידו.
הוא שכח מהסיגריה שבידו וכשהביט בה ונזכר שטרם סיים…הוא השליך אותה לרצפה ירד מהחומה וכיבה אותה ברגלו.
“אני אלווה אותך הביתה”,הוא אמר בהחלטיות.
הוא עמד מולה כשהוא מפנה לה את צד גופו הימני.
מחכה שהיא תתיישר ותתחיל ללכת איתו.
היא הסתכלה עליו…עם הכובע גרב האפור שלו שהסתיר את השיער השחור שלו.
כמה שהיא אהבה לדמיין את התחושה של השיער שלו בין אצבעותיה.
הוא לבש קפוצ’ון אפור עם כיתוב באנגלית שלא טרחה אפילו לנסות להבין את פירושו.
ידיו בכיס הקפוצ’ון.

הוא חיכה אבל היא רק הסתכלה עליו במבט ריקני.
“נו אין לי את כל הלילה”,הוא אמר בחוסר סבלנות.
היא התחילה לבכות.
היא ניסתה להחזיק את זה.
הוא ראה שכואב לה.
הוא לא הבין מה הוא עשה שגרם לתגובה הזאת.
הוא התעלם מהבכי והמשיך לחכות.
“אני לא רוצה ללכת הביתה”,היא אמרה כשדמעות עדיין בעיניה ושלפה נייר מכיס חולצתה.
היא קינחה את אפה והוא חיכה שהיא תתעשת על עצמה.
היא סיימה והסתכלה עליו וסוף סוף הוא ראה את האור הזה שהיה חסר בעיניה קודם.
הוא ראה תקווה.
קודם לא הייתה בעיניה תקווה.
אבל עכשיו כשהביטה בו הוא הבין שזה בגללו.
היא תולה בו תקווה והוא ממש לא רצה לאכזב אותה.

“אז מה את רוצה לעשות?”,הוא שאל בחוסר עניין מוחלט.
מטון שאלתו היא הבינה שהוא שואל זאת כי הוא מרגיש שאין לו ברירה.
שהוא נקלע לסיטואציה ופשוט עושה את הדבר הנכון.
זה גרם לה להרגיש נורא.
אבל היא לא יכלה לעזוב.
היא לא יכלה להבין את הרמז ופשוט לתת לו ללוות אותה הביתה.
היא רצתה להישאר איתו כל הלילה.

שאלתו נשארה עומדת באוויר.
היא נשכה את שפתיה ונראתה אשמה.
הוא לא הבין למה היא מגיבה ככה אבל הוא כן הבין שאין לה תשובה לתת לו.
הוא שלח את ידו וליטף את שיערה.
היא הרימה את עיניה והסתכלה עליו בעיניים נואשות.
הוא ראה שהיא מוצפת ברגש.
הוא ראה שכואב לה.
אבל הוא התעלם מכל זה ופשוט התרכז במשהו שיכל להבין – בשיערה השחור והגלי.
“הוא ארך” – חשב לעצמו ובחן תלתל משיערה באצבעותיו.
הוא הרים את מבטו משיערה אל עיניה.
היא נראתה מבולבלת ומתוחה.
“זה בגללי ?” – הוא תהה לעצמו ,”הגזמתי?”.
הוא מיד התרחק מעט לאחור ושם את ידו בכיסו.

“את עובדת מחר ?”,הוא שאל.
היא לא ידעה איך לענות על זה כי זה היה די מסובך.
“לא”,היא ענתה לבסוף.
“אוקיי”,הוא אמר וחייך אליה,”אני גם לא עובד מחר. אנחנו יכולים ללכת אליי אם את רוצה”.
היא הייתה אצלו כבר כמה פעמיים…אבל אף פעם לא לבד.
“יש אצלנו מסיבה”,הוא ענה כאילו קרא את מחשבותיה,”יום הולדת לחבר של אח שלי. אם את לא רוצה להיות עם אנשים אחרים אני אבין”.
“אני רוצה להיות איתך”,היא אמרה,”לא משנה איפה ועם מי”,היא יישרה מבט אליו…לא היה לה כוח נפשי להעמיד פנים.
“אוקיי”,הוא חייך שוב ונראה מרוצה וקצת מוחמא.
הוא לקח את ידה ולקח אותה לכיוון ההפוך מביתה.
אליו הביתה.
הוא החזיק בידה כל כך חזק שהיא הרגישה שהוא פוחד שהיא תעזוב אותו.
תוך כדי שהם הלכו לכיוון ביתו היא הסתכלה עליו.
“מה?”,הוא שאל אותה עם חיוך נבוך.
“אתה פשוט כל כך נחמד אליי. אני לא רגילה לזה ממך”.
הוא הבין על מה היא מדברת.
הוא תמיד היה קר אליה לא משנה כמה היא שפכה את ליבה בפניו.
“אני יכול להיות אכזרי אלייך אם את רוצה”,הוא הציע.
“לא תודה”,היא חייכה.
הוא עזב את ידה והניח את ידו סביב כתפה.
הוא התקרב אל אוזנה ולחש “אל תסתובבי בלילה עם אף אחד חוץ ממני טוב ?”.
“כאילו שיש לי מישהו אחר”,היא ענתה בציניות,”אתה הבן אדם היחיד שאני מכירה שגר קרוב אליי”.
הוא נעמד מולה וחסם את דרכה.
“אני מחבב אותך. אני חושב שגם את אותי ובגלל זה אני נחמד אלייך. אז אני צודק או לא ?”.
היא צעדה לאחור המומה.
היא לא ידעה מה לומר.
הישירות שלו בלעה לה את הלשון.
“את מלחיצה אותי שאת לא עונה”,במבט אחד עליו היא הבינה שזה נכון.
“כן”,היא ענתה במהירות,”כן,כן כן”.
“אוקיי”,הוא אמר בחיוך זורח,”אז היום זה היום הראשון שלנו”.
“אוקיי”,היא ענתה בתגובה.
הוא צחק ונישק אותה בלחי כל כך חזק שהיא כמעט מעדה לאחור.
“אחח כל כך חמודה שאני מת”.
היא צחקה.
היא לא האמינה שזה קורה לה.
היא לא האמינה שסוף סוף מישהו שהיא אוהבת מחזיר לה אהבה.
היא צבטה את עצמה בסתר כדי לבדוק שהיא לא חולמת.
היא לא הצליחה להרגיש את זה.
אז היא שיערה שהיא חולמת.
“אני במילא חולמת”,היא חשבה לעצמה ופשוט תפסה את פניו בשתי ידיה ונישקה אותו.

זה הרגיש די אמיתי.
וכשהוא נישק אותה בחזרה היא הבינה שהיא לא חולמת.
היא דחפה אותו.
הלב שלה פעם כל כך מהר.
בחלום אם את מתרגשת יותר מידי את מתעוררת.
אבל היא לא התעוררה לא משנה כמה שהיא הרגישה שהיא עומדת להתפוצץ.
זה אמיתי.

“הכל בסדר?”,הוא שאל מבולבל.
הוא הסתכל עליה כולה נבוכה.
לפחות היא כבר לא ניראת כל כך חיוורת.
הוא חייך.
“את בהחלט יודעת איך לגרום לבן אדם להרגיש טוב לגביי עצמו. תפסיקי להיות כל כך שקופה.”.
“תפסיק להתאהב בעצמך”,היא נזפה בו.
“אני מאוהב בעצמי ?”,הוא שאל המום.
“כן. אתה יודע כמה אתה נאה ואתה פשוט מטיח את זה בפרצוף של כולם”.
הוא צחק.
וחיבק אותה ונישק אותה שוב,”אני מת על זה שאת חושבת שאני יותר יפה ממך”.
“אני אף פעם לא אמרתי את זה !. תסתכל עליי אני מהממת !”,היא אמרה בציניות.
“אני יודע”,הוא הוא הביט בה מחויך עד שתחייך אליו בחזרה.
לקח לה כמה שניות להרגיש חוסר נוחות מהדרך שבה הוא נעץ בה מבט.
ובסופו של דבר היא הסתירה את פניו בכף ידה והמשיכה ללכת.
אבל לא היה אכפת לו שהפעם היא זאת שמתנהגת בקרירות…כי סוף סוף היא חייכה.
אז הוא פשוט רץ אליה תפס את ידה ושאל אותה את השאלות הכי סתמיות בעולם.
וככה בשנייה הוא הפך את הכל לפשוט יותר.

על אהבה וקור
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך