שבי חם

לאסתםמישהי 07/12/2016 408 צפיות 9 תגובות

אני מתעורר משנת צהריים עמוקה בעפעפיים מכווצות עקב האור הדוקר מהחלון. מבטי סוקר את הסביבה, מנסה להבין איפה אני ומה השעה. אוח, איזו עייפות.
צעדים קטנים נשמעים מכיוון הדלת. בת דודתי עוברת ליד חדרי ולוחשת לי בצעקה: “לא! תמשיך לשחק אותה ישן כדי שהיא לא תתקוף אותך. כמעט כולנו נפלנו בשבי, אל תעשה את אותה טעות.”
איפשהו במחשבתי מנדנד לי קול שאומר שאני חייב לקום, לכן אני לא מקשיב לה וקם מהמיטה הקטנה. רגליי עומדות בכבדות על הרצפה הקרה, מתנגדות לי בתוקף על אף הוראת מוחי. אנחה עמוקה משתחררת מפי ואני מתחיל ללכת באטיות גמלונית לעבר מרכז ההמולה. ממולי אני שומע את השאר מתנגדים לה, מסרבים לה במין פחד מתגובתה.
כאשר אני מגיע לשולחן היא מיד פונה אליי.
“שלום לך.” סבתא אומרת במבטא המוכר. “אתה רוצה לאכול משהו? אני אחמם לך חמין? אורז? עוף? לחתוך לך סלט? מה זה, אתה כבר גדול, אתה צריך לאכול. רוצה משהו?”
התקיפה המהירה שלה תופסת אותי לא מוכן ומבטי הפעור איכשהו נותן לה את האישור לו היא חיכתה בציפייה. מיד, במהירות ההיפראקטיבית שלה, היא חותכת לי סלט, מפנה לי מקום ליד השולחן, מסדרת צלחת, מזלג וכף, ומוזגת לי הר ענק של אורז מהביל עם חתיכות בשר טעימות ועשויות בדיוק כמו שאני אוהב.
הכמות ענקית. אני לא חושב שאני יכול או אוכל לגמור את הכל. מסביבי אני קולט מבטים מרחמים משאר המשפחה, משתתפים בצערי.
איך אני אוכל את כל זה?!


שבי חם
דרוג הסיפור 3.7 | 3 מדרגים

תגובות (9)

מתחיל כמו סרט אימה, נגמר כמו סרט בורקס.
סבתא סך הכל רוצה בטובת נכדיה. היא לא מכריחה לאכול, ולא מכריחה לגמור מהצלחת. הכל באהבה.

סיפור שסיפר לי אבא- פולני שחונך לא לזרוק אוכל: כשהתארח אצל משפחה מרוקאית, כיבד אותם (למרות הטעמים הזרים לו) ו’ניקה’ את הצלחת. מיד קיבל ‘עונש’ – עוד מנה. שוב, מפאת הכבוד גמר מהצלחת, אך שוב זכה במנה נוספת. רק כאשר לצערו, לא צלח את המשימה, והאוכל נשאר על הצלחת – רק אז היתה המשפחה המארחת מרוצה.

איכשהו, המבטא של סבתא המתוארת בסיפורך, נשמע לי פרסי.

תנו לחיות!! חיות.

07/12/2016 04:13

איך שאת מפתיעה זה משהו… מקסים. סיוטו של כל ילד… ממש אהבתי!

07/12/2016 06:52

חחחח אוי זה אדיר! בעיקר כי זה קרה לי! XD
נורא אהבתי את הכתיבה והתיאורים, זרימה מעולה
אין על סבתא בעולם♥

07/12/2016 08:48

שמחה שאהבתם!
תודה רפי (: ‘סיוט’, כמובן במירכאות. אני חולה על סבתא שלי! אני שמחה שהצלחתי להפתיע… חשבתי שזה גרוע.
ספירררר תודה! למי מאיתנו זה לא קרה? XD
אני בכלל חשבתי שהסיפור ממש לא זורם, כי הוא עבר הרבה טיוטות. יופי שאת חושבת אחרת, מעודד.
רמפל, תודה רבה. כמובן שסבתא רוצה רק בטובת הנכדים והמשפחה, לא חשבתי אחרת. כולם אוהבים את סבתא (: וכמובן שגם את סבא חחח
מעניין שחשבת שהמבטא שייך לעדה הפרסית… כנראה בגלל האורז. ולמען האמת, לכך גם התכוונתי. דיי מדהים שהבנת זאת.
אה ועכשיו כשאני יותר צלולה, קראתי שוב את השיר שלך ועכשיו הוא הרבה יותר יפה ומובן. שאפו.
יום טוב

07/12/2016 14:11

אני לא יכולה להזדהות עם התוכן אבל כתבת את זה נורא יפה. מהכותרת יש רמז שמדובר על אוכל ולמרות שאת לא מזכירה אותו מההתחלה אפשר לצפות שזה מה שהולך לקרות. אהבתי

07/12/2016 14:47
572 572

מצחיק ומפתיע. הפתרון הקלאסי זה לשפוך לעציץ כשהיא מפנה את הגב.

07/12/2016 15:43

וואו.
סיפור מאוד נחמד וחביב, כתוב בדיוק במינון הנכון, ומפתיע. אהבתי מאוד :)
כל הכבוד על העלילה ^^

07/12/2016 19:33

גורן – איך מ”שבי חם” הבנת שיש קשר לאוכל? חחחח איך שאת מרגישה. תודה.
572 – לא תמיד יש עציץ ???? לא משנה, זה אחלה אוכל (: תודה רבה.
אוהבת ספרים – אני שמחה שאהבת! תודה על המחמאות ????
לילה טוב

07/12/2016 22:46

    כי אוכל חם. בהתחלה האמת חשבתי שזה על הפרעות אכילה אבל אחר כך הופתעתי. עזבי, רק אני והראש החלול למחצה שלי.

    08/12/2016 00:13
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך