אביטל וגבריאל – החלום על וורונה הישנה- פרק 3

time machine123 29/05/2017 605 צפיות אין תגובות

" למה אתה חושב שהיא צודקת?" שאל זוהר ומחה את דמעותיו בגב ידו.
" כי זה ככה , אתה באמת עזבת אותה בחופשת הקיץ , אל תנסה ליפות את המציאות. כי באמת אם היא חשבה שעזבת אותה והיא משוכנעת שיש לך מישהי אחרת. אז כנראה שיש לה סיבה טובה לחשוב כך." הוסיף מאור והלך לדרכו. הוא נכנס לתוך הבניין.
" אני באמת ילד?" שאל את עצמו בקול. הוא לא הבין למה טוהר לא רצתה שום קשר איתו.
מישהי עברה שם וזרקה לעברו הערה עוקצנית . " אתה באמת ילד כמו שטוהר אמרה, תתמודד עם זה." אמרה לו והמשיכה בדרכה לעבר הכניסה לבית הספר.
זוהר נכנס לתוך בית הספר והלך לעבר הכיתה לחפש מה לעשות . אבל בכל מקום , הוא נזכר בטוהר ולא הבין למה היא סיימה איתו את הקשר.
הוא הבין שבלעדיה הוא לא יכול להמשיך וללמוד ולראות את פניה בכל בוקר. והנה , הוא נפגש בטוהר במסדרון . מחזיקה יד למישהו אחר.
הוא הרגיש שליבו נצבט והוא ניגש אליהם.
" אז ככה את ממשיכה הלאה?" אמר זוהר בציניות.
" כן , מה יש? אסור לי לצאת עם בנים אחרים ולדבר איתם? אני לא כמוך , זוהר . קם ועוזב אישה שהוא אוהב, ובטח שלא עונה לשיחות שאתה היית צריך לענות . רצית שאמשיך לבכות עלייך כמו טיפשה ולהמשיך להתייסר בשקט?
יש לי חדשות בשבילך , אני לא אחכה יותר לשום הודעות ממך או שיחות . כי זה כבר נהיה בלתי נסבל." אמרה טוהר בכעס והלכה משם עם הבן שאיתו היא הסתובבה.
גבריאל נתן ליעל את העגילי האהבה בצבע הטורקיז לחברתו יעל.
" זה באמת בשבילי?" הוסיפה יעל בקול שואל.
" כן , זה בשבילך . זאת מתנה שהבאתי אלייך ישירות מורונה." אמר לה גבריאל בהתלהבות.
" תודה. אבל אלו באמת עגילי אהבה בצבע טורקיז? הצחקת אותי! מאיפה מצאת אותן מהג'ונגל? או מהזבל? לזה אתה קורא " מתנה"?" אמרה יעל בזלזול וצחקה.
גבריאל התחיל לשאול את עצמו אם זה היה נכון מצידו לתת ליעל את עגילי האהבה האלו.
הוא קצת התחיל להיעלב מכך שיעל לא ידעה להעריך את שהוא הביא לה מורונה.
" אל תצחקי עליי . את לא אוהבת את זה. נכון?" אמר גבריאל בפקפוק.
הוא לא אהב שלא העריכו אותו מספיק וגם כשהעליבו אותו כשנתן להם מתנה , והם מצידם לא ידעו להעריך זאת היטב.
" אני אוהבת את זה . גבריאל יקירי. אל תיעלב ממני." אמרה לו יעל בחיוך מאוהב ונישקה אותו באריכות.
" אז למה את לא יודעת להגיד " תודה"?" שאל אותה והביט בה במבט נוקב.
" תודה , בסדר? תודה! סליחה אם נפגעת ממני. זה היה בלי כוונה." ניסתה יעל להתנצל בפניו.
" זה בסדר, כבר סלחתי לך. אני לא כועס עלייך. רק חבל שאת לא יודעת להעריך." אמר לה בעלבון והיא בתגובה נישקה אותו.
היא השילה ממנו את בגדיו והשנים החלו להתעלס.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך