לשחות עם דולפינים
המשך יבוא....?♥♥♥🎖

אהבה מבצק ראשון~פרק שני))):

המשך יבוא....?♥♥♥🎖

המכה החזקה שנועה ספגה עדיין בערה בעורה, כל תזוזה הייתה גורמת לה כאב חד.
” את בטוחה שאת בסדר?” שאל ניר ליתר ביטחון.
” בטח שאני בסדר, מה קרה לי?” שאלה בקול מודאג.
” את התנגשת בי חזיתית, והשאר היסטוריה. מה את מרגישה?”
” את הראש שלי מסתחרר . אני לא כל כך מרגישה טוב..”
” והברך?”
” עדיין כואבת, יש לך פלסטר?”
” פלסטר ללב שבור? לא נראה לי שיש .”
” תביא לי את מה שיש.”
ניר נישק קלות את הברך של נועה, היא צחקה בתגובה.
” ועכשיו?”
” עכשיו הרבה יותר טוב.”
” שאקח אותך הביתה, איפה גברתי גרה?”
” יהושוע בן גמלא 32. דירה ב’ כניסה א’.”
” זה קרוב אליי, בניין שלישי , קומה שנייה. כניסה שנייה, אני אראה לך איפה בדיוק בהמשך.”
” כמה זה קרוב אלייך?”
” שני בלוקים אחרייך, ואת כבר אצלי.”
” טוב, היה נעים להכיר.”
” גם אותך, איך קוראים לך?”
” ניר אברהמי.”
” נועה כרמי. טוב להכירך.”
” אני עולה, בסדר?”
” בסדר, מתי נתראה?”
” אודיע לך מתי, אני במילא מאחר לקחת את אחותי טליה מהגן.”
” אז.. להתראות?”
” להתראות, נועה!”

נועה העלתה את הקורקינט החשמלי למעלה, היא התנשפה בכבדות מפני שלא הייתה בכושר גופני טוב.
אמה קבלה את פרצופה בפנים חמוצות, כאילו לא ציפתה שהיא תשוב הביתה כל כך מוקדם ממה שחשבה.

היא עשתה פרצופים, היא חשבה שנועה צריכה לחשב מסלול מחדש, שהתעניינות היוצאת דופן באפיה תביא לה רק צרות.
נועה לא הייתה מסוגלת להפסיק לאפות, החשיפה העניקה לה תקווה שהיא תצליח לשפר משמעותית את הביטחון העצמי שלה.

מספר הלייקים בעמוד הפייסבוק שלה התעצמו מאז שהיא העלתה את עוגת הקרמבו הלבנה עם הקצפת מלמעלה.
איך היא תראה לאימה שלא משנה מה, שום דבר שיאמר מצידה לא יגרום לשנות כיוון במקצוע!
היא נולדה להיות אופה, רק מפני שהיא נולדה האחרונה במשפחה , אף אחד לא יעצור אותה מלעשות את מה שהיא הכי אוהבת.
” למה חזרת מוקדם?”
” מפני שחשבתי שתשמחי לראות אותי או ש.. טעיתי שחשבתי שבאמת השתנית?”
” את זאת שלא מבינה את החיים, את חושבת שכל הזמן תאפי עוגות!”
” אימא, זה המקצוע שלי.”
” אני יודעת, אבל..”
” אבל מה? ”
” את לא רוצה גם להתחתן ולהביא ילדים לעולם?”
” אני אשלב אפייה עם ילדים, זה קטן עליי, אני יכולה לעשות בקלות.”
נועה שמעה את הטלפון הנייד מצלצל, על הצג הופיע שמו של ניר.
נועה אמרה לאימה שאין לה תשובה בינתיים.
“מה רצית?”
” אני למטה, בואי!”
” אני בלי נעליים!”
” אז תבואי עם נעלי בית, זה דחוף.”
” כמה דחוף זה?”
” בלי שאלות, הפתעה מחכה לך.”
היא שמעה את המילה “הפתעה.” זה סקרן אותה לדעת במה מדובר.

אהבה מבצק ראשון~פרק שני))):
דרוג הסיפור 4.3 | 8 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך