אהבה שנייה -פרק 15-

bl_bar 06/01/2019 196 צפיות אין תגובות

יום העבודה הסתיים וטים נאנח בהקלה, שמח שזהו, ההפסקה שלו מראיין וקריסטין הגיעה.

“להתראות” הוא אמר בחיוך מאולץ כמו תמיד לזוג האוהבים שיצאו איתו ביחד מהמסעדה, “איך אתה נוסע?” ראיין שאל לפתע, “אני אקח מונית הביתה” טים אמר בחיוך, “מה פתאום” הבלונדינית אמרה לפתע, לא מוכנה לשמוע על זה, “אנחנו ניקח אותך” היא הוסיפה וכחול העיניים בלע את רוקו בלחץ, “ל-לא צריך” הוא גמגם, לחוץ מעצם העובדה שהוא ישבר סופית אם הוא יהיה איתם ביחד ברכב.

“אל תדבר שטויות, אנחנו ניקח אותך” ראיין אמר בחיוך, “זה באמת בסדר” טים מלמל ועוד לפני שהוא חשב על תירוץ נוסף, ראיין אחז בכף ידו, “בוא” הבלונדיני אמר בחיוך, לוקח אותו אל הרכב וטים הביט עליו בהפתעה, לא מוריד ממנו את העיניים אפילו לא לרגע אחד.

ראיין חייך כשפתח את הדלת לטים, מנתק את אחיזת היד ומאפשר לחברו הטוב להיכנס למושב האחורי של הרכב לפני שהוא הסתכל על קריסטין שחייכה אליו מרחוק, והוא סימן לה להתקרב עם ידו והיא צחקקה ועשתה את דרכה אליו, “בואי ניסע” ראיין לחש כשהיא נעמדה למולו והיא הנהנה ונשקה ללחיו לפני שנכנס אל הרכב, מאפשרת לראיין לחייך לעצמו באושר בזמן שהלך אל מושב הנהג, מתיישב ונוסע.

טים אחז בכפות ידיו, מנסה להרגיע את ליבו הפועם בהתרגשות, אומנם ראיין וקריסטין כרגע מחליפים מבטים מאוהבים בניהם, אבל טים עוד הצליח להרגיש את הנוכחות של היד חמימה של ראיין, הוא עוד יכל לאפשר לעצמו לפנטז שראיין עוד אוחז בו.

‘ראיין’ טים חשב לעצמו, מביט על העיניים המחוייכות של חברו הטוב שהביט על הכביש ‘אני אוהב אותך’ הוא חשב, מתוודה על אהבתו בפעם המי יודע כמה במחשבותיו, ‘אני צריך להתוודות בפניך אחת ולתמיד’ טים המשיך לחשוב, רוצה לעשות את זה כבר, לפני שזה יהיה מאוחר, לפני שראיין יהיה בלתי ניתן להשגה, לפני שהוא יתחרט על הכל, הוא צריך בקרוב להגיד לראיין את האמת, או אפילו לפחות שהוא גיי, ככה שהכאב אולי יפוג קלות ממנו.

טים לבסוף יצא מהרכב כשראיין הגיע לביתו, “תודה” שחור השיער אמר בחיוך לפני שסגר את דלת הרכב, הולך לכיוון ביתו לפני ששמע את צפצוף המכונית והוא הסתובב עם מבט שואל, רואה את ראיין וקריסטין מנופפים לו, “ניפגש מחר” קריסטין אמרה בחיוך וטים חייך אליה קלות והנהן לפני שהסתכל על אהבת ליבו, “טימי~” ראיין זימר וליבו של טים קיפץ בהתרגשות, “להתראות” טים אמר בחיוך, מנופף להם, יותר נכון לראיין, ושני האחרים המשיכו לנופף לו בזמן שהוא הסתובב ונכנס לביתו, שם הוא אפשר לעצמו לשבת על הרצפה כשגבו נשען על דלת הבית, “החיים שלך ישתנו בקרוב טים” הוא לחש לעצמו בחיוך, כף ידו מונחת על חזהו.

זהו, הוא צריך לסיים את היחסים עם ליאם, הוא צריך להיות בטוח בעצמו ולצאת מהארון בפני המשפחה שלו והוא במיוחד צריך להגיד לראיין מה הוא מרגיש, הוא חייב לעשות את זה, בקרוב.
—-

ליאם נשאר לבד בבית, פיליפ ופיטר עזבו את הדירה שלו אחרי שהם אכלו והמשיכו לשחק לעוד כמה רגעים.

הוא נאנח לעצמו בחיוך, נשען לאחור על הספה ועוצם את עיניו לכמה רגעים, לפחות עד שצלצול הטלפון שלו נשמע והוא פקח את עיניו, מרים את הטלפון מהספה ומסתכל על השם הכתוב לפני שהזדקף לישיבה, עונה לטלפון.

“מה?” הוא ענה בזלזול, “רוצה לבוא אליי?” קולו של טים נשמע וליאם נאנח לעצמו, “למה לי?” הוא שאל בעודו קם והולך לחדרו, מתכוון כבר להתארגן עוד לפני שאישר בפני טים את הגעתו, “פשוט תבוא” טים ענה, קולו מיואש וליאם חייך חיוך צדדי ומרוצה, “משהו קרה עם החבר הכי טוב שלך שאתה זקוק לי נואשות פתאום?” ירוק העיניים שאל, שם את הטלפון על רמקול בזמן שפשט את בגדיו, שם על גופו ג’ינס וחולצת טישרט שחורה שהבליטה את גופו החטוב.

“אל תדבר על ראיין” טים אמר ברוגז וליאם צחקק לעצמו, “אין לי כוח לבוא אלייך” ליאם מלמל, מסיים להתארגן לפני שהתיישב ונעל את נעליו, “מה אכפת לי, אתה בא” טים אמר בכוחניות, מצווה על ליאם להתייצב בביתו, הוא היה חדור מטרה, הוא רוצה להגיד לו לסיים את היחסים בניהם.

“מה אני אקבל בתמורה?” ליאם שאל, לוקח את מפתחות הרכב שלו ויוצא מהדירה, “תבוא ותראה” טים מלמל בזמן שליאם נעל את הדירה שלו, “תחכה לי” ליאם אמר לבסוף וטים הנהן לעצמו, “מחכה” הוא השיב לפני שניתק את השיחה וליאם צחקק והזמין מעלית מטה.

“למה אתה מתכוון כשאתה אומר שאתה הולך לסיים את מה שיש לך עם ליאם?” אליסון שאלה ברצינות לטלפון אחרי שטים סיפר לה את מה שהוא מתכנן לעשות, “אני מתכוון לסיים את הכל, אני והוא לא נהיה בקשר יותר” כחול העיניים אמר ברצינות, “אתה בטוח בזה?” אליסון שאלה, מתיישבת על מושב האסלה הסגור, היא לחלוטין לא מתכוונת לתת לאביגייל לשמוע את השיחה הזאת, לפחות לא עכשיו.

“כן, אני יותר מבטוח” הוא מלמל, “למה החלטת לעשות את זה פתאום?” היא שאלה ברצינות, “אני רוצה להתוודות בפני ראיין” טים הפיל פצצה נוספת ואליסון פערה את עינייה השחורות בהפתעה, “באמת? אתה מתכוון להגיד לו את מה שאתה מרגיש?” היא שאלה, “כ-כן” טים גמגם, עדיין חסר בטחון לגבי זה ואליסון שמה לב לזה לחלוטין.

“מתי אתה מתכוון לעשות את זה?” שחורת השיער ביררה, “לא יודע” טים מלמל בכנות, הוא לא באמת יודע מתי הוא יקבל את האומץ המוחלט הזה להגיד לראיין את האמת.

“אתה חושב שליאם יסכים להפסיק את מה שיש בניכם?” אליסון שאלה, “למה שיהיה לו אכפת? אני בטוח שהוא ימצא מישהו אחר לזיין” שחור השיער אמר ברצינות, “אל תהיה פזיז טים” אליסון אמרה, “אולי תחשוב על זה עוד קצת?” היא הציעה אבל הוא הניע את ראשו לשלילה, “לא, זה חייב להיות עכשיו” הוא אמר, “יהיה לך קשה בלעדיי ליאם, אתה יודע את זה” הצעירה אמרה וטים נאנח, “אני אסתדר לבד” הוא אמר, נוגס בשפתו התחתונה, רוצה להאמין שזה נכון.

“אני חושבת שאתה עושה טעות” אליסון אמרה לפתע וליבו של טים צנח לרגע לפני שהוא ניער את ראשו, אסור לו להישבר עכשיו, הוא צריך לעשות את מה שהוא החליט, “זה החיים שלי אליסון” טים השיב, שומע אותה נאנחת, “ובגלל זה אתה צריך לדאוג להם” היא השיבה בביטחון והוא כיווץ את גבותיו בייאוש, מרגיש איך שחוסר הביטחון ממשיך להציף אותו, “אין לי כוח לדבר על זה כרגע, אני אדבר איתך אחרי שהכל יסתיים” הוא אמר, מעט רוגז בקולו, לפני שהוא ניתק את השיחה, משאיר את אליסון לבהות באוויר בייאוש, “אוי טים, אתה תתחרט על זה” אליסון מלמלה לעצמה, מבלגנת את שיערה בייאוש לפני שדפיקות נשמעו על דלת השירותים, “בובי את יוצאת? יש לי פיפי!” אביגייל נשמעה ואליסון נאנחה והתרוממה מהמושב, מורידה את המים ויוצאת החוצה, מאפשרת לוורודת השיער להיכנס במהירות לשירותים- מבלי באמת לסגור את הדלת, ולהטיל את מימייה.

“למה את נראית כאילו חרב עולמך?” אביגייל שאלה כשיצאה מהשירותים, מתיישבת ליד בת הזוג שלה בסלון, “כלום” אליסון השיבה בחיוך, “זה לא כלום, אני מכירה אותך” אביגייל אמרה, מלטפת את ראשה של אליסון שנאנחה לבסוף וחיבקה אותה בחוזקה, “טים הולך לעשות טעות” שחורת השיער מלמלה ואביגייל כיווצה את גבותיה בחוסר הבנה, ממשיכה ללטף את אליסון, “למה את מתכוונת?” ירוקת העיניים שאלה ברצינות ואליסון התרחקה לרגע רק בשביל להביט בעיניה של האחרת, “את מבטיחה לא לספר כלום לליאם?” אליסון ביררה ואביגייל הנהנה במהירות, רק מהאמירה הזאת היא הסתקרנה עוד יותר.

“הוא הולך להפסיק את היחסים שלו עם ליאם עכשיו” אליסון אמרה ואביגייל פערה את עיניה, “ע-עכשיו?” ורודת השיער שאלה ואליסון הנהנה, “ליאם בדרך אליו” אליסון הוסיפה ואביגייל מתוך רפלקס דאגני דחפה אותה ממנה לפני שלקחה את הטלפון שלה, “אני לא הולכת להגיד לו את זה” אביגייל אמרה, מביטה אל תוך עיניה המודאגות של אליסון, “אבל אני אמנע ממנו לשמוע את זה נכון לעכשיו” היא הוסיפה לפני שחייגה לליאם, חייבת למנוע ממנו לשמוע את טים.

“מה את רוצה?” ליאם ענה לטלפון בזמן שנהג, “תבוא אליי” אביגייל אמרה, נוגסת בשפה התחתונה שלה בלחץ, “פחות” ליאם מלמל, רוצה להגיע לטים, “נו ליאם, בוא ניפגש” אביגייל אמרה בלחץ, “בוא נלך אז לאכול במסעדה” היא הוסיפה בטון מחוייך, “אני עסוק כרגע” ליאם אמר לפני שניתק את השיחה, לא מרגיש אי נעימות מאביגייל, אחרי הכל הם חברים טובים, אביגייל תבין אותו.

אבל שוב פעם צלצול הטלפון נשמע והוא נאנח לעצמו, “אביגייל ניפגש אחר כך” הוא אמר כשענה לטלפון, “א-אני בהריון!” אביגייל אמרה לפתע, “מה?” ליאם שאל בצחקוק, לא מאמין לה, “באמת, בגדתי באליסון ונכנסתי להריון ואני לא יודעת מה לעשות!” אביגייל צעקה בלחץ, מסתכלת על אליסון המזועזעת שהביטה עליה בחוסר אמונה, לא מאמינה שאביגייל נואשת עד כדי כך בשביל לעצור את חברה הטוב.

“מה?” ליאם מלמל וסטה לצד הדרך, עוצר במהירות את המכונית, “את לא עובדת עליי, נכון?” הוא שאל, “לא” אביגייל מלמלה, “בוא ניפגש בבית הקפה של מגי” היא אמרה, “עכשיו” היא הוסיפה וליאם כיסה את פניו עם כפות ידיו בייאוש מוחלט, לא מאמין שאביגייל בגדה באליסון עם גבר ועוד נכנסה להריון.

“אני בא” הוא אמר לפני שהשיחה התנתקה ואביגייל נשמה לרווחה, “אני הולכת להתארגן” ורודת השיער אמרה בלחץ, הולכת מהר לחדר הזוגי, “ומה בדיוק תגידי לו כשהוא יבין ששיקרת לו?” אליסון שאלה והתרוממה מהסלון, מסתכלת על בת הזוג שלה, “אני אמצא מה להגיד” המבוגרת מהשתיים אמרה, מתלבשת במהירות ואליסון נאנחה לעצמה.

—-
‘אני לא יכול לבוא היום, יש לי משהו חשוב’ טים קרא בזעזוע את ההודעה מליאם, לא מאמין שליאם לא בא אליו, זה מעולם לא קרה, ליאם תמיד בא אליו.

‘אתה צוחק עליי?’ טים השיב להודעה וליאם נאנח, נוסע אל בית הקפה של מגי, ‘אתה בוכה?’ הוא שלח לטים, ‘לא’ טים השיב, לא מבין למה ליאם שואל את זה וליאם הנהן בהקלה, כל עוד טים לא בוכה הוא יכול לנסוע לאביגייל מבלי רגשות אשם.

“דווקא כשאני צריך שבאמת תהיה כאן, אתה לא כאן” טים אמר ברוגז למסך הטלפון, זורק את המכשיר לבסוף על הסלון לפני שהתיישב עליו, מבלגן את שיערו לפני שהוא נאנח לעצמו, “אולי זה טוב ככה?” הוא שאל את עצמו, “אולי אני באמת צריך לחשוב עוד קצת?” הוא הוסיף, ממשיך להיאנח בייאוש.

“לא, אני חייב להפסיק את מה שיש בינינו, איך אני אהיה עם ראיין אם אני אהיה עוד בקשר עם ליאם?” טים מלמל לעצמו, “אני אמצא יום בקרוב שאספר לראיין” הוא הוסיף ונשם עמוק, “אני מצטער קריסטין, אבל אני לחלוטין רוצה לקחת לך את החבר” הוא אמר ברצינות, מבטו חדור מטרה בזמן שהביט על האוויר הריק, חושב על הטוב ביותר מבלי באמת להבין שמה שהוא הולך לעשות יהיה רק לרעתו, מבלי מאמת להיות בתוך המציאות, טים היה עמוק בתוך בועה שטותית ולא הגיונית, טים לחלוטין לא נמצא במציאות כרגע.

“היא בחדר” מגי אמרה בחיוך כשליאם נכנס פנימה, מצביעה לגבר השרירי על חדר פרטי של בית הקפה וחום השיער הנהן לפני שהלך מהר לחדר, פותח את הדלת ומקפיץ את ורודת השיער שנעמדה באחת.

“תשב” אביגייל מלמלה וליאם סגר את הדלת והתיישב בכיסא למולה לפני שהיא חזרה לשבת, “הבאתי לך כבר קפה” היא אמרה בחיוך, מצביעה לו על הכוס עם המשקה החמים שלפניו, “תגיעי לעיקר אביגייל” ליאם אמר ברצינות, כעס נשמע בקולו, אפילו גם אכזבה, הוא לא ציפה שחברתו הטובה תבגוד בבת הזוג שלה.

“שיקרתי” אביגייל אמרה לפתע, “לאליסון?” ליאם בירר ואביגייל הסתכלה עליו לכמה רגעים לפני שנאנחה והניע את ראשה לשלילה, “לך” היא השיבה והוא הרים את גבותיו בחוסר הבנה, “מה זאת אומרת שיקרת לי?” ליאם שאל, לא מצליח להבין, “אני לא בהריון” היא מלמלה, “מ-מה?” ליאם שאל, מנסה להבין את המצב, “אז את לא בהריון אבל כן בגדת באליסון?” הוא שאל והיא הניע את ראשה לשלילה שוב, “לא בגדתי בה, בחיים לא אבגוד בה, אני עוד מופתעת שאתה האמנת לזה” היא אמרה בחיוך משועשע, אבל מבטו היה כועס לחלוטין.

“את פאקינג רוצה להגיד לי שכל מה שאמרת לי בטלפון היה שקר מזויין?” הוא שאל ברוגז והיא בלעה את רוקה בלחץ והנהנה, “כן” היא מלמלה, “את משוגעת או מה?” ליאם הרים את טונו, לא מרוצה מההתנהגות של חברתו, “אמרתי לך שאני עסוק, למה לעזאזל גרמת לי להגיע לכאן?” הוא שאל בכעס, לא מאמין שהוא לא ראה את טים בגלל השקר המזדיין שאביגייל החליטה להקריץ מאיזשהו מקום לא ברור.

“היית בדרך לטים” אביגייל אמרה, לא שואלת, נותנת לליאם להבין שהיא ידעה לאן הוא הולך, “אוקיי, אז אם ידעת שאני בדרך אליו, למה גרמת לי לבוא לכאן?” ירוק העיניים שאל, “אל תשאל שאלות, אתה צריך להודות לי וזהו” ירוקת העיניים אמרה ברצינות, “למה שאני הודה לך על השטויות שאת אומרת?” ליאם שאל ונעמד, “אני הולך” הוא הוסיף ואביגייל נעמדה ואחזה בידו, מונעת ממנו ללכת, “תשב, אני אגיד לך את האמת” היא אמרה, עיניה רציניות והוא הביט עליה לכמה רגעים, חושב לעצמו לפני שהוא חזר להתיישב, מניח לעצמו שאביגייל באמת רצינית.

“נו” ליאם אמר כשאביגייל הייתה בשקט למספר רגעים ארוכים, “טוב” אביגייל אמרה וחזרה להתיישב, מסתכלת על ליאם ברצינות, “טים רוצה להפסיק את היחסים בניכם” היא אמרה וליאם הביט עליה בשתיקה, “אני לא צוחקת איתך ואני לא עובדת עלייך” אביגייל הוסיפה וליאם רק לקח את כוס הקפה שלו, לוגם ממנו באיטיות לפני שכחכח בגרונו והנהן לעצמו, “למה מנעת ממנו לעשות את זה?” הוא שאל לפתע והיא הביטה עליו בהפתעה, “היית צריכה לתת לי ללכת לשם” הוא אמר והיא נאנחה, “תפסיק לשחק אותה קשוח מולי, אני לא אוכלת את האישיות הזאת שלך” ורודת השיער השיבה וליאם נאנח לעצמו.

“את יודעת למה הוא החליט להפסיק?” הוא שאל והיא הניעה את ראשה לשלילה, “לא הספקתי לשאול את אליסון את זה” אביגייל אמרה מאפשרת לליאם להבין שהיא יודעת מזה בגלל אליסון, והוא לגם שוב מהקפה שלו.

“בפעם הבאה שהוא יקרא לי, את לא הולכת לעצור אותי” ליאם אמר לבסוף לפני שנעמד בשנית, “אני לא הולך אליו אז אל תנסי לעצור אותי” הוא הוסיף לפני שיצא מהחדר הפרטי של בית הקפה, משאיר את אביגייל להיאנח לעצמה בייאוש.

ליאם זרק את נעליו על הרצפה כשהגיע אל ביתו, הוא הלך ישירות אל חדר השינה שלו לפני שנשכב על המיטה, מביט על התקרה בשקט לפני שצחקק לעצמו, “כנראה שאני כבר לא רלוונטי יותר” הוא מלמל לעצמו באנחה כבדה לפני שעצם את עיניו, מעדיף ללכת לישון בזמן שמחשבות רבות הציפו את ראשו, מנסה לחשוב על מה הוא יכול לעשות ברגע שבו טים יפסיק להצטרך אותו.

אהבה שנייה -פרק 15-
דרוג הסיפור 4.8 | 4 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
22 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך