אני אהיה העיניים שלך -פרק 15-

BLUE41 10/08/2018 114 צפיות אין תגובות

“קרה לך משהו איתם? הם מציקים לך?” מליסה שאלה ברצינות כשהם ישבו לאכול בקניון, “לא” ג’ואי מיהר להגיד, מה הוא כבר יכול להגיד לה חוץ מזה? שהוא מרגיש מוזר אחרי שהוא ראה את הגוף של איאן ובגלל זה הוא לא רוצה להיות בקרבתו? בחיים לא!

“אתה בטוח ג’ואי? לא התנהגת כמו עצמך לידם” אדם אמר ברצינות ושחור העיניים נאנח, “אני בטוח שגם אתם לא הייתם מתנהגים כמו עצמכם אם אלו שאחראים עליכם ויכולים להכניס אתכם לכלא בכל זמן נתון, ידברו איתכם” הוא תירץ וזה היה תירוץ משכנע בשביל שאדם ומליסה יהנהנו בהבנה, שוכחים לרגע שג’ואי יכול לשים פס גדול על כולם אם הוא רוצה.

“בכל מקרה” מליסה אמרה לפני שצחקה לעצמה, “ראיתם את הפרצוף של איאן כשזואי הבהילה אותו?” היא שאלה וג’ואי נחנק מעט מהצ’יפס שאכל כשהצחוק איים לתקוף אותו, כן, הוא ראה את זה וזה היה מצחיק, לפחות כשהוא נזכר בזה עכשיו, כי בזמן אמת ג’ואי היה לחוץ מדי בשביל לצחוק.

“ראיתי” אדם אמר בחיוך, מגחך מצחוקה המתגלגל של אישתו שהתחבר עם הצחוק השקט של ג’ואי וזואי שהביטו זה על זאת, “אתם חברים, נכון?” זואי שאלה בזמן הצחוק וג’ואי השתתק באחת, מביט עליה ואז על הוריו שהסתכלו עליו בשקט גם כן, “לא” הוא אמר לבסוף בחיוך, “אנחנו לא” הוא הוסיף והסתכל על אחותו המבואסת, “הוא רוצה להיות חבר שלך, אסור להשאיר לבד מישהו שרוצה להיות חבר, נכון אמא?” היא שאלה ומליסה הנהנה וליטפה את שיערה, “נכון מאוד” האם אמרה בחיוך, מסתכלת לאחר מכן על בנה שהיה נראה כאילו והוא מעדיף להתרכז באוכל ולא בשיחה שלהם.

“איאן מגניב” אדם אמר בחיוך, “יצא לי לפגוש עיוורים, לא כולם מצליחים לזהות מיקום כל כך מהר, בטח הוא התאמן לא מעט על זה” הוא הוסיף וג’ואי הביט עליו כשהוא מצא את זה מעניין, “אתה יודע ממתי הוא התעוור?” האב שאל וג’ואי הרים את כתפיו בחוסר ידע, “אבל אני לא חושב שהוא עיוור מלידה” שחור העיניים מלמל והאב הנהן.

“עצוב לחשוב שיום אחד אתה רואה ויום אחר כך אתה לא” מליסה אמרה בעצב והביטה על בנה ברצינות, “תתייחס אליו יפה, הוא עבר לא מעט” היא אמרה וג’ואי נשף בכבדות, “הוא לא אחד שזקוק לרחמים” חום השיער אמר, “ג’ואי!” מליסה הזהירה, “לא בא לי להיות טוב אליו רק בגלל שהוא עיוור” הוא אמר בכעס, “ג’ואי אל תתחצף” אדם מיהר להגיד והצעיר נאנח, שותק ואוכל בכעס את האוכל שלו, מתעלם מהמבטים של הוריו, “אל תכעסו על ג’ואי” זואי אמרה בעצב ואחזה מהר בידו הפנויה של ג’ואי, מראה לו שהיא איתו למרות שהיא מחבבת את איאן.

—-

“או” זואי אמרה בחיוך כשראתה את איאן ולורי הולכים לרכב שעמד כמה מטרים מהם, איאן אחז בזרוע של לורי, נעזר בה.

“איאן ולורי!” הקטנה צעקה, גורמת לזוג להיעצר ולהסתובב, “היי!” לורי צעקה ונופפה לה, “זואי!” איאן צעק כשזיהה את הקול של הקטנה, מנופף לה.

“אנחנו נוסעים לעבודה, ג’ואי בוא תצטרף אלינו” הבלונדיני קרא בחיוך ולורי הביטה עליו בשאלה, למה הוא קורה לו? היא רוצה להיות איתי לבד.

“לא צריך” ג’ואי מיהר להגיד בקול כעוס, למה נראה לאיאן שהוא יסכים? שיעזוב אותו גם כן זה.

“הוא יבוא איתכם” מליסה צעקה, “מ-מה?” ג’ואי שאל בחוסר אמונה, “אתה תלך ותתנהג כמו שצריך איתם, אם לא אני אקח לך את הטלפון לשבוע!” האם אמרה בכעס, לא מרוצה מהחוצפה של בנה, “אבל אמא!” ג’ואי אמר בכעס גם כן, “אין אבל, או שאתה הולך איתם או שאתה עכשיו מביא לי את הטלפון!” היא אמרה בחדות וג’ואי נאנח בכבדות, “לעזאזל” שחור העיניים מלמל, “ג’ואי!” אדם אמר בכעס, לא מרוצה מהדיבור הזה, במיוחד לא כשזה ליד זואי, “תחליט” מליסה אמרה ברצינות, משלבת את ידיה וממתינה לתשובתו.

ג’ואי נגס בשפתו התחתונה, לא יודע מה לעשות, אבל לבסוף הוא נשבר והלך מבלי לדבר אל לורי ואיאן, מעדיף להיות איתם חצי שעה מאשר להיות בלי טלפון שבוע, הוקל לו לפחות שלורי תהיה ברכב, ככה שאיאן לא יציק לו.

“אני שמח שהחלטת לבוא” איאן אמר בחיוך וג’ואי אגרף את ידיו, ‘תמחק את החיוך הטיפשי הזה, סוטה’ ג’ואי חשב בכעס, זורק מבט כועס אל הוריו שצפו בו לפני שהוא התקדם עם איאן ולורי אל הרכב.

“אני אשב מאחור” איאן אמר ללורי המבולבלת, “למה?” היא שאלה, מרגישה איך שהוא מנתק את המגע ממנה, מבולבלת עוד יותר כשאיאן שלח את ידו ואחז בזרועו של ג’ואי המבוהל, “הייתי רוצה לשבת ליד החבר שלי” איאן אמר בהתגרות, מביט בעיוורון מלא על ג’ואי הלחוץ.

“השתגעת? אני לעולם לא אהיה חבר שלך!” ג’ואי מיהר להגיד, מעיף את ידו של איאן ממנו, “אני לא רוצה שתשב לידי!” חום העיניים אמר ברוגז ואיאן הרים את כתפיו, “אני עדיין אשב מאחור” הוא השיב, “אז אני אשב מקדימ-” ג’ואי נעצר, מביט על לורי הכעוסה ומכחכח בגרונו, “איפה תשב?” איאן שאל בהשתובבות וג’ואי שתק, מאפשר לאיאן לחייך ברצון.

“תפסיקו עם המשחק הקטן שלכם ותיכנסו לרכב כי אנחנו נאחר אם תמשיכו ככה” ירוקת העיניים אמרה ברוגז, גורמת לבנים לצאת מהעולם הקטן שלהם.

איאן שלח את ידו אל דלת הרכב האחורית, ממשש אותה מעט עד שנגע בידית, פותח את הדלת, “אחרייך” הוא אמר בחיוך לג’ואי שנאנח ונכנס פנימה, בועט בכוונה ברגלו של איאן כשהוא הרים את רגלו השנייה אל תוך הרכב, “בטעות” הוא אמר בחיוך ואיאן צחקק, יודע שבטעות זה לא היה וזה מה ששעשע אותו עוד יותר, ג’ואי באמת משהו מיוחד.

“תעיר אותי כשמגיעים” איאן אמר כשנכנס פנימה, מתיישב באמצע ולא בקצה השני של הרכב, מרגיז את ג’ואי בכוונה לפני שהוא עצם את עיניו והשעין את ראשו על כתפו של ג’ואי שקפץ מעט בבהלה, מה שגרם לאיאן להחזיק את צחוקו כל כך חזק.

“מה אתה עושה?” ג’ואי אמר ברוגז וניסה להעיף את איאן ממנו אבל האחר חיבק את זרועו והפעיל כוח עם ראשו, מונע מג’ואי להזיז אותו.

“איאן! זה לא סמכותי!” לורי אמרה ברוגז, לא באמת אכפת לה מהסמכות כרגע, אכפת לה שאיאן לא מתרחק מג’ואי כמה שיותר מהר, “זה בסדר, אנחנו עדיין לא בעבודה” הוא אמר והיא נשפה בכבדות וזרקה מבט כועס אל ג’ואי שעדיין ניסה להילחם באיאן.

“אני עייף” איאן אמר ואחז בכף ידו של ג’ואי שסטר מהר לידו, “תתרחק ממני!” ג’ואי הפציר ואיאן הניע את ראשו לשלילה על כתפו של ג’ואי, מחייך לעצמו כשהוא הצליח להרגיש יותר מגופו של ג’ואי, עדיין לא באמת יצא לו ‘לראות’ את פניו וגופו של ג’ואי והוא די רוצה ‘לראות’ אותו כמו שצריך.

“איאן די” ג’ואי מלמל חלושות ואיאן הרים את ראשו וכאילו הסתכל על ג’ואי לפני שהוא נאנח בחיוך והתיישר, מצליח לשמוע את החוסר נעימות הרצינית של ג’ואי בטונו, “אחרי הכל אתה ילד טוב” איאן אמר ובילגן את שיערו של ג’ואי לפני שהוא התרחק ממנו, עובר לצד השני וחוגר את עצמו, שומע את אנחת ההקלה של לורי, מה שדי הרגיז אותו, מתי היא תבין שהוא לא מעוניין בה? מתי היא תוותר?


ג’ואי חיבר לעצמו חגורה והביט לחלון, מעדיף להתעלם מהם ולסיים את הנסיעה הזאת כמה שיותר מהר מבלי שום דו שיח מיותר.
—–

שחור השיער הביט בהפתעה על הטלפון המצלצל שלו, שמה של ג’סיקה הופיע על המסך.

“אתה מתכוון לענות?” לורי שאלה כשהצלצול הממושך התחיל להפריע לה להתרכז בנהיגה והוא כחכח בגרונו והביט על איאן שהיה נראה כאילו והוא מביט עליו בסקרנות.

“הלו” ג’ואי ענה וג’סיקה צחקקה לטלפון.

“היי ג’ואי” קולה הנשי של ג’סיקה נשמע מהטלפון.

“היי ג’סיקה” הוא מלמל חלושות, לא יודע מה להגיד לה, במיוחד לא עכשיו.

“אתה נשמע לחוץ, זה בגלל מה שקרה? אל תדאג, אני לא כועסת” היא אמרה ברוגע, לא יודעת שג’ואי לחוץ מכך שאיאן ישמע את השיחה בניהם.

“מצטער על מה שקרה” ג’ואי מלמל והביט אל החלון, לא שם לב למבטים הסקרניים שלורי זרקה לכיוונו, רוצה לשמוע את מה שהוא אומר.

“זה בסדר” ג’סיקה אמרה בחיוך, היא מצאה את זה דווקא מעניין.

“איך השגת את המספר שלי?” ג’ואי שאל, “טד” ג’סיקה השיבה מהצד השני, “או” ג’ואי מלמל, גם כן טד הזה.

“את האמת שחפרתי לו שייתן לי את המספר שלך כי רציתי שנקבע לנו דייט” היא אמרה בחיוך, נוגסת בשפתה התחתונה.

“ד-דייט?” ג’ואי מלמל, משום מה מופתע מזה שהמילה הזאת יצאה ממנה, אז זה באמת יהיה דייט אחרי הכל.

“כן, מחר אתה פנוי?” ג’סיקה שאלה ברצינות, יוזמת היא את השיחה.

“מחר? אני חושב שכן” ג’ואי מלמל ועצם את עיניו בייאוש.

“רוצה בערב? אצלי בבית?” היא שאלה וג’ואי השתנק לרגע, “אצלך בבית?” הוא שאל בקול, שוכח שמצוטטים לו, כנראה שלא יודע איך שליבו של איאן צנח כרגע מחזהו.

עצביו של העיוור התחילו לבעבע בתוכו משום מה, הוא לא חשב שג’ואי יהיה בשבילו יותר משעשוע, אולי מה שקרה אתמול השפיע עליו גם כן, כי הוא פתאום מצא את ג’ואי יותר מרק שעשוע.

“כן, למה? אתה מפחד? אני לא אעשה משהו רע” היא אמרה בהשתובבות וג’ואי בלע את רוקו, חושב לכמה רגעים.

“א-אוקיי, מחר” הוא אמר, “9 מתאים לך?”, “כן, 9 זה בסדר” הוא השיב, נוגס בשפתו התחתונה, לא, זה לא בסדר, הוא לא מוכן לזה כרגע, הוא לא רוצה את זה כרגע, או אפילו בכלל.

“מעולה” ג’סיקה אמרה בחיוך, אם ג’ואי באמת בתול אז היא תשמח ללמד אותו כמה דברים.

“אז נדבר” ג’ואי מיהר להגיד, לא רוצה להמשיך עוד את השיחה, “או, אתה עסוק?” הוא שמע את קולה המבואס של ג’סיקה, “כן” הוא ענה והיא נאנחה, “אוקיי, אז נדבר” היא אמרה בחיוך, “נשיקות” היא הוסיפה לפני שניתקה, גורמת לג’ואי להיאנח בכבדות.

“אז יש לך דייט מחר?” איאן שאל לפתע, מקפיץ את ג’ואי שהיה עמוק בתוך מחשבותיו, “מה אכפת לך?” שחור העיניים שאל בעצבנות ואיאן גיחך, ג’ואי חושב או שאיאן היה נראה כועס?

“היא יפה?” לורי שאלה בחיוך, שמחה לחשוב שג’ואי תפוס, “כן” ג’ואי מלמל ואיאן נשף בבוז, “אם אישיות כמו שלו, אני בספק” איאן לחש ברוגז וג’ואי הביט עליו בכעס, “אתה מדבר על האישיות שלי? תסתכל על עצמך”, “אני לא יכול, אני עיוור” איאן עקץ וג’ואי נאנח, “אני לא הולך לרחם עלייך” הצעיר אמר ברוגז, “ואם אישיות כמו שלך אני באמת לא מבין איך לורי דלוקה עלייך!” ג’ואי עקץ ולורי צחקקה, “זה כל כך שקוף?” היא שאלה וג’ואי הנהן.

“זה דייט ראשון שלכם?” לורי שאלה בסקרנות, מחליטה להחליף נושא, “כן” ג’ואי השיב, “פגישה עיוורת?” היא שאלה ואז צחקקה מצירוף המילים האירוני, “לא, כבר נפגשנו כמה פעמים בעבר, אבל עם חברים שלי” ג’ואי השיב, לא יודע למה הוא משיב לה, אולי בשביל להרגיז את איאן? יכול להיות.

“אווו, מגניב” לורי אמרה בחיוך, מסתכלת בסקרנות על איאן שהיה נראה לא מרוצה, “התנשקתם כבר?” היא שאלה, מסתכלת על איאן ורוצה לראות את הבעת פניו, היה שקט לכמה רגעים.

“כן, התנשקנו” ג’ואי אמר בקול, בכוונה מרים את טונו, רוצה שאיאן ישמע את זה טוב טוב, ככה שאיאן לא יחשוב שהוא הומו…רגע? למה שאיאן יחשוב ככה? זה לא שהוא מתנהג כמו הומו, ככה שאיאן לא יכול לחשוב שהוא כזה, הוא לא כזה, הוא לא כזה, הוא לא כזה.

לורי חייכה בכעס כשראתה שמבטו של איאן נהיה עצבני עוד יותר, היא אפילו שמה לב לאגרופים שבידיו, יכול להיות שאיאן מתעניין בג’ואי? עכשיו הכל ברור לה, זה למה איאן מתנהג מוזר לאחרונה.

ואו איאן באמת יכול להיות טיפש לפעמים, להתעניין במישהו שהוא אחראי עליו? להתעניין בגנב? להתעניין בקטין? להתעניין בסטרייט? באמת איאן? בכל זה הוא בוחר להתעניין אבל בכל מה שלה יש להציע הוא לא מתעניין? הוא לחלוטין טיפש מוחלט מבחינתה והיא כועסת כל כך כי זה עדיין לא משנה את הרגשות שלה כלפיו


“הגענו” לורי אמרה כשהם הגיעו, ג’ואי הביט על השעון בטלפון שלו והוא נאנח, יש עוד 20 דקות עד 3, מה הוא יעשה עכשיו?

חום השיער יצא מהרכב, מחכה ללורי ולאיאן, אחרי הכל אין לו טעם להיכנס אם הם לא יהיו במרכז לעיוורים ביחד איתו.

איאן יצא מהרכב, מוציא מתיקו את מקל הנחייה שלו ופותח אותו בכעס, לא מעוניין שיוליכו אותו כרגע.

ג’ואי הסתכל על איאן בחיוך מרוצה, שמח שהוא הרגיז אותו כמו שהוא רצה.

“לורי!” איאן קרא והמתולתלת הלכה אליו במהירות, “מה?” היא שאלה בסקרנות, “הם היום הולכים להיות בחדר החושך” הוא אמר ברצינות, מפתיע את האחרת עם שינוי התוכניות הפתאומי.

“היום? אנחנו עושים את זה איתם תמיד לקראת הסוף” היא אמרה והוא הנהן, “היום, אני חושב שככה הם יצליחו להתחבר לעיוורים יותר” הוא אמר ברצינות, חושב על משהו אחר, אבל הוא לחלוטין לא הולך להגיד לה את זה.

“אוקיי” היא ענתה כשהצליחה למצוא בכך הגיון, “נצטרך לבקש מהמדריכים להגיע ולהדריך אותם” היא הוסיפה והוא הניע את ראשו לשלילה, “אין צורך, אני אעשה את זה בעצמי” הוא אמר והיא הביטה עליו בבלבול, “אתה על שלושה?” היא שאלה, “אני אעשה את זה אחד אחד” הוא אמר והיא נאנחה, “סיור זה בערך 40 דקות, אתה לא תתעייף?” היא שאלה ברצינות והוא חייך, “אל תדאגי” הוא אמר, חדור מטרה.

ג’ואי צריך ללמוד לקח ולהבין אחת ולתמיד מה קורה סביבו, בין אם זה איפה שהוא נמצא ובין אם זה מה שהוא מעדיף מינית, כי איאן כבר הבין משהו שג’ואי כנראה עדיין לא יודע על עצמו.

אני אהיה העיניים שלך -פרק 15-
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
20 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך