אני אהיה העיניים שלך -פרק 18-

BLUE41 12/08/2018 190 צפיות 2 תגובות

“איך היה?” ג’אק שאל את ג’ואי שנכנס בחזרה אל מחלקה ‘ה’, “היה בסדר” ג’ואי מלמל, מסתכל על איאן שישב ליד לורי, איאן לא התייחס אליו, זה לפחות מה שג’ואי חשב כי איאן לחלוטין הקשיב לו גם כשהוא העמיד פנים שהוא מנהל שיחה עם לורי.
“העיניים שלך קצת אדומות” כחול העיניים אמר, “בכית?” הוא שאל וג’ואי צחקק, “מה פתאום, נראה לך?” הוא אמר בגיחוך, מסתיר את האמת, “נכנס לי משהו לעיניים בחדר החושך, בטח עלים או משהו כזה” הוא מלמל ובעל הקעקוע הביט עליו במבט מוזר לפני שהוא הרים את כתפיו, “בטח בגלל זה התעכבתם כי הייתם כמעט שעה בפנים” ג’אק אמר וג’ואי הנהן, “כן…” הוא השיב, בולע את רוקו בלחץ, “לפחות אתה בסדר” כחול העיניים אמר בחיוך וג’ואי חייך קלות לפני שהלך אל הבנות, מאפשר לג’אק להמשיך ללכת ולקחת לעצמו עוד בקבוק מים.

“איך היה לך ג’ואי? הסתדרת עם איאן?” נטלי שאלה כשג’ואי התיישב ליד השלושה, “לא היה משהו מיוחד” ג’ואי מלמל ונטלי חייכה, “אז לא הסתדרתם” היא השיבה ושתי האחרות צחקקו, “לא נורא, לאט לאט אתה תבין כמה שהוא נחמד” קים אמרה ברצינות וחום השיער נשם עמוק בייאוש, “לא נראה לי שזה יקרה” הוא אמר והן ציקצקו יחדיו, “ג’ואי החמוד” מיילי אמרה ושלחה את ידה אליו, נוגעת בפניו וצובטת את לחיו.
“אתה חם” היא אמרה כשהניחה את ידה על לחייו, “אבל זה לא חום” נטלי אמרה כשנגעה במצחו, “אתה מרגיש טוב?” קים שאלה, “כן, אני בסדר” הוא אמר בטון מרגיע, מאפשר להן להוריד את ידיהן ממנו, “בטח חם לך” מיילי אמרה, “כן חם לי” הוא ענה, נוגס בשפתו התחתונה ושולח מבט קצר לאיאן שהמשיך לדבר עם לורי ומשום מה זה הכעיס אותו, עכשיו כשהוא הבין שאיאן הוא בי ולא גיי, זה גרם לו להרגיש לא בנוח לראות את לורי ואיאן ביחד, במיוחד כשלורי רוצה את איאן.
—–
“הטלפונים שלכם” לורי אמרה כשהיום הסתיים והם חזרו לבגדים הרגילים, מביאה לכל אחד את הטלפון שלו, דני וג’אק מיהרו להדליק את המכשיר בעוד שג’ואי העדיף שהוא יישאר כרגע כבוי, לא רוצה לדעת אם ג’סיקה שלחה לו הודעה או התקשרה אליו שוב.
“אני מקווה שנהניתם בחדר החושך והבנתם בערך איך העיוורים מרגישים” לורי אמרה בחיוך, “אני רוצה להאמין שזה עזר לכם ללמוד קצת לקח על המעשים שלכם” איאן אמר ברצינות והנערים הביטו מטה בעוד שג’ואי שיחק באצבעותיו, זה לחלוטין לימד אותו לקח.
“מחר ניפגש פה ב3, אתם יכולים ללכת” לורי אמרה לבסוף והנערים הנהנו לפני שיצאו החוצה, ג’ואי היה על גבול הריצה.
—-
“מה אתם עושים כאן?” ג’ואי שאל בהפתעה כשהוריו וזואי עמדו מחוץ לשער, “באנו לקחת אותך!” זואי אמרה בחיוך, מנופפת לשומר שפתח את השער וחייך אליה לפני שהיא רצה אל אחיה וחיבקה אותו, מחייכת באושר כשהוא הרים אותה על ידיו.
“ניפגש מחר” ג’אק אמר, “להתראות” דני הוסיף, “להתראות” ג’ואי השיב בחיוך, מסתכל על שני הנערים שחייכו קלות להוריו לפני שהלכו כל אחד לדרכו.
“התחברתם” אדם אמר בחיוך, מלטף את ראשו של בנו, “קצת” הוא מלמל, מסתכל על מליסה שהביטה עליו במבט בעל דיסטנס מסויים, “אני מקווה שהיה לך בסדר היום” היא מלמלה וג’ואי כחכח בגרונו, “אם לא היית שולחת אותי עם לורי ואיאן, כנראה שהוא היה טוב יותר” הצעיר השיב ושחורת השיער כחכחה בגרונה, “כעסתי עלייך” היא השיבה בשקט, נשמעת מצטערת וג’ואי חייך, “תשלימו!” זואי אמרה בהחלטיות וג’ואי גיחך, גורם למליסה להסתכל עליו בחיוך, “שולם?” היא שאלה וג’ואי הנהן, “שולם” הוא השיב לפני שהיא חיבקה אותו, “תינוק שלי” היא לחשה ונשקה ללחיו בחום.
“בואו נקפוץ לקנות קצת גלידה לבית ונהנה מערב גלידה” מליסה אמרה ושני ילדיה הנהנו במרץ, אפילו אדם היה נראה נרגש, “יאללה, תיכנסו למכונית! אני נוהגת!” היא אמרה, מודיעה לבעלה שהיא מתכוונת לנהוג בחזור והוא נתן לה את המפתחות מבלי שום בעיה.

ג’ואי וזואי יצאו מהרכב, אדם ומליסה החליטו להישאר בתוך המכונית ולתת לילדיהם להחליט על הטעמים שהם רוצים לקנות.

“זה וזה וזה וזה” זואי אמרה, רצה הלוך ושוב למול טעמי הגלידות שהיו מוגנים מאחורי בזכוכית שקופה, “גם את זה” היא הוסיפה, מצביעה על טעם עוגת התות, “זהו?” המוכרת שאלה בחיוך והקטנה הביטה על אחיה, רוצה לראות אם הם סיימו, “זהו” ג’ואי אמר, מרים את זואי ששלחה את ידיה מעלה.
“מחר אתם עובדים כרגיל עד 10 וחצי?” ג’ואי שאל לפתע, “כן” המוכרת ענתה בחיוך בזמן שהכניסה את טעמי הגלידה הרצויים אל תוך קופסת קלקר גדולה, “למה אתה שואל?” זואי שאלה, “סתם” ג’ואי מלמל בחיוך, למה הוא באמת שאל את זה? זה לא קשור לדייט שאיאן הציע לו, נכון? מה פתאום, הוא סתם מתעניין, זה היה צירוף מקרים מוחלט, מה, אסור לשאול?

“תודה” זואי אמרה בחיוך, אוחזת בשקית עם הגלידה בשתי ידיה בזמן שג’ואי שילם, “תודה רבה, תבואו שוב” המוכרת אמרה בחיוך, “תודה” ג’ואי השיב לפני שהם יצאו החוצה.

“יאמי!” מליסה קראה בהתרגשות והתחילה לנסוע כשילדיה התיישבו במקומותיהם, “גלידה!” זואי צעקה באושר, מחבקת את קופסת הקלקר צמוד אליה בעוד שג’ואי חייך קלות והביט על הגלידריה המתרחקת, לא מצליח להוציא את איאן ממחשבותיו, הוא באמת השתגע.
—-
“מחר אני לא אחזור הביתה עד מאוחר” ג’ואי אמר כשהם ישבו בסלון הבית וזללו גלידה למול הטלוויזיה הדלוקה, “למה?” אדם שאל בדאגה, “י-יש לי דייט” ג’ואי מלמל בגמגום מבוייש, “באמת?” מליסה שאלה בהפתעה וג’ואי הנהן.
“דייט?” זואי שאלה בחוסר הבנה, “תהיה לג’ואי חברה!” אדם אמר בחיוך לביתו וג’ואי מיהר להניע את ראשו לשלילה, “לא להסיק מסקנות, זאת בסך הכל פגישה” הוא אמר אבל הוריו חייכו לעצמם באושר, “איפה אתם תיפגשו?” מליסה שאלה וג’ואי כחכח בגרונו, זה מביך להגיד את זה, “זה לא משנה איפה” אדם אמר כשהבין את המבוכה של בנו, צובט קלות את הירך של אישתו שהבינה שעדיף לא לשאול, “תשמור על עצמך ותהיה טוב אליה” מליסה אמרה, צובטת את לחיו של ג’ואי שהנהן אליה, הוא ינסה לשמור על עצמו כמה שהוא יכול בשביל לא לעשות משהו שגוי לג’סיקה.
“זאת ההיא ש…?” אדם שאל בחיוך ערמומי וג’ואי הנהן, כן זאת הנשיקה הראשונה שלו, “אז היא כנראה מצאה חן בעינייך” הוא אמר ושחור העיניים הנהן קלות, מבטו לא בדיוק נראה מרוצה, ומליסה הביטה על בעלה במבט שקט שאומר הרבה, ג’ואי לא מעוניין בה.
——
“אדם?” מליסה שאלה כשהיא ובעלה שכבו על המיטה הזוגית אחרי שכולם נכנסו לחדרם, “מממ?” אדם שאל, “אני חושבת שג’ואי מתנהג אחרת” היא אמרה בדאגה והוא הביט עליה בשאלה, “למה את מתכוונת?” הוא שאל והיא נאנחה, “הוא לא נראה נרגש כבר מבנות, לפני הנשיקה הוא די חשש מהן אבל הוא כן התעניין בהן, אחר כך הוא כבר פחות נראה נלהב משיחות על בת זוג” היא מלמלה בשקט מודאג, “מה את מנסה להגיד מליסה?” אדם שאל ברצינות ושחורת העיניים הביטה עליו גם כן ברצינות.
“אני חושבת שג’ואי לא מתעניין בבנות” היא לחשה ואדם כיווץ את גבותיו בחוסר הבנה, “אני לא חושב, הוא בטח סתם לחוץ מהנשיקה הראשונה ומהדייט הראשון, הרבה בנים הם ככה, גם אני הייתי ככה אבל אנחנו לא מראים לבנות זוג את זה, בגלל שאת אמא שלו אז יוצא לך לראות צדדים שאחרים לא יכולים לראות” בעלה לחש והיא נגסה בשפתה התחתונה, חושבת לעצמה.

“לא יודעת” היא מלמלה, עדיין מרגישה שמשהו לא בסדר, “טד ורוי לא התנהגו ככה” היא לחשה והוא צחקק, “ג’ואי הוא בן אדם בפני עצמו, אל תשווי אותו לאחרים” אדם אמר בזמן שליטף את פניה של המודאגת, “וגם אם הוא לא מעוניין בבנות” אדם התחיל ומליסה הביטה עליו, “אנחנו נקבל ונאהב אותו לא משנה מה” הוא אמר ומליסה הנהנה במהירות, “לחלוטין” היא אמרה בחיוך, “אני רק מקווה שהוא לא ייפגע מזה בעתיד” היא אמרה בכנות והגבר חיבק אותה אליו, “אבל כרגע אנחנו רק מניחים הנחות, בואי ניתן לג’ואי להבין לבד מה הוא” הוא לחש והיא הנהנה באיטיות וחיבקה אותו בחזרה.
—–
ג’ואי הדליק את הטלפון שלו לבסוף, וצליל ההודעות נשמעו, טד ורוי שלחו לו הודעות נלהבות על הדייט שלו ושל ג’סיקה מחר, רוי כבר שלח לו ‘סקס נעים’ וטד גם כן בירך אותו בשלל ברכות מיניות, מזכיר לו לקחת קונדומים למרות שהוא חושב שלג’סיקה כבר יש.
הוא קיבל גם הודעות מג’סיקה ששאלה לשלומו וביררה איפה הוא, היא לבסוף התעייפה מלשלוח הודעות שואלות, והיא רק הזכירה לו על הפגישה מחר ושלחה לו את הכתובת של הבית שלה ביחד עם אמוג’י של לב אדום ומנצנץ.

אבל ג’ואי היה מרוכז בהודעה ממספר לא מוכר, ‘מחר, 9:30 בגלידריה’.
‘איך אתה יכול לכתוב?’ ג’ואי סימס, כבר יודע שזה איאן, ‘טלפון מיוחד’ איאן הקליד עם מקשי הברייל אחרי שהטלפון הקריא את ההודעה של ג’ואי, ‘זה קיים בכלל? זה בטח טלפון יקר, לא?’ ג’ואי שאל בסקרנות, לרגע שוכח מכל מה שקרה בניהם, ‘יש לי מספיק כסף בשביל שיהיה לי כזה’ איאן רשם, אחרי הכל הוא עשיר, מאוד, מספיק עשיר בשביל שיבנו לו טלפון שכזה, אבל זה לא משהו שהוא מרבה להגיד, במיוחד לא לגנב.
‘שחצן! ואני לא בא מחר!’ ג’ואי הקליד, גורם לאיאן לצחקק למשמע ההודעה, ‘אתה בטוח שאתה עדיין לא יודע אם אתה קצת כמוני?’ איאן שלח, מתגרה באחר שנשף לעצמו בבוז, ‘אני לא כמוך בכלל! אל תציק לי יותר!’ ג’ואי הקליד וסגר את הטלפון שלו, מניח אותו על המיטה לצידו ומתעלם מצלילי ההודעות, לפחות לכמה שניות כי הסקרנות הרגה אותו והוא מיהר להרים את הטלפון ולקרוא את מה שאיאן כתב.
‘אם אתה אומר’, ‘ג’ואי?’, ‘נרדמת?’, ‘לילה טוב, ניפגש מחר’ זאת הייתה ההודעה האחרונה וג’ואי בלע את רוקו ונאנח לפני שהניח את הטלפון לידו, מסתכל על התיקרה ומחייך לעצמו מבלי שום סיבה מוצדקת.
טוב, אולי כן מוצדקת- איאן, אבל הוא כנראה עדיין ימשיך להכחיש את זה ויאמין שהוא מחייך סתם ככה.
——
“לקום!” מליסה קראה וג’ואי פקח את עיניו, מתיישב באחת על המיטה ומביט על אימו בעיניים פעורות, היום הדייט שלו עם איאן, זאת אומרת ג’סיקה, כן, ג’סיקה.
“אתה בסדר?” מליסה שאלה ונכנסה לחדר, “חלום רע?” היא ביררה כשהתיישבה על המיטה והוא חייך קלות והנהן, “אתה לחוץ מהדייט היום?” היא שאלה בזמן שליטפה את מצחו, מביטה על הצלקת הקטנה שמתחת לפוני שלו, “לא ממש” הוא השיב והיא הביטה עליו ברצינות, “בטוח?” היא שאלה בחיוך והוא נאנח, “אולי קצת” הוא אמר והיא צחקקה לפני שחיבקה אותו, “לא משנה מה יקרה תדע שאני אוהבת אותך” היא אמרה וג’ואי כיווץ את גבותיו בבלבול, “למה את אומרת את זה?” הוא שאל והיא חייכה והתרחקה מעט, מביטה עליו, “סתם, רק רציתי שתדע” היא אמרה והוא חייך והתמתח, “גם אני אוהב אותך לא משנה כמה כושלת תהיי בתור אמא” הוא אמר והיא פלטה “פף” קטן לפני שהיא דגדגה את בתי השחי שלו, גורמת לו לצחוק בקול.

“גם אני רוצה!” זואי נשמעה, כנראה שהיא ראתה את המתקפה של אמא שלה והיא במהירות רצה וטיפסה על המיטה, מדגדגת את ג’ואי גם כן, “ג’ואי חמוד, נכון אמא?” חומת השיער שאלה, “מאוד” מליסה אמרה והפסיקה לדגדג את בנה, נותנת לזואי לעשות את העבודה עם אצבעותיה הקטנות.

“פסק זמן!” ג’ואי אמר לפני שחיבק את אחותו שלא התעייפה מהדגדוגים, “צריך להתארגן” הוא אמר לה והיא הנהנה, “היום לולה לוקחת אותי מהגן” זואי אמרה בחיוך, “אני יודע” ג’ואי השיב, מלטף את שיערה, “אנחנו נצייר ונעשה תכשיטים!” היא אמרה בהתלהבות ומליסה צחקקה, “באמת?” ג’ואי שאל בהפתעה, מגזים עם תגובתו הנלהבת בשביל אחותו, “באמת באמת!” זואי אמרה בהתלהבות, “נכון אמא?” היא שאלה ומליסה הנהנה במהירות, “נכון מאוד!” שחורות העיניים השיבה, מחבקת את ביתה.
“עכשיו לא נפריע לג’ואי וניתן לו להתארגן” האם הוסיפה לפני שהתרוממה עם ביתה מהמיטה, “תתחיל להתארגן” מליסה אמרה לג’ואי והאחר הנהן בהבנה לפני שהיא וזואי יצאו מהחדר.
—-
“ג’ואי!” טד צרח כשג’ואי נכנס בשערי בית הספר, ושחור העיניים הביט עליו בזעזוע מוחלט, רואה איך שהג’ינג’י רץ אליו כמו שור תוקפני לפני שהוא קפץ עליו וחיבק אותו עם רגליו וידיו, “תעוף ממני לפני שאני שובר לך את הצורה!” ג’ואי אמר בגועל, מנסה לדחוף את המנומש שהידק את האחיזה, “לא רוצה ולא רוצה!” טד זימר, “אתה היום הולך לחוות את הרגע הכי מדהים בחייך!” המנומש אמר וג’ואי נאנח, “אני לא אשכב איתה!” ג’ואי כמעט וצעק בייאוש וטד ירד ממנו במהירות, נוגע בכתפיו, “תגיד” טד התחיל, “אתה משוגע?” הוא שאל בדרמטיות והאחר נשף בכבדות, “אל תפספס את הרגע הזה! אתה לא יודע מתי זה יקרה לך שוב!” טד אמר, מביט ברצינות אל תוך עיניו של ג’ואי.

“מה קרה?” רוי נשמע ברקע, “ג’ואי שלנו קצת מבולבל” טד אמר כשקצוץ השיער הגיע אליהם, “למה?” כחול העיניים שאל, מביט על ג’ואי שגלגל את עיניו בייאוש מוחלט, “הוא לא רוצה לשכב עם ג’סיקה” טד אמר ורוי הביט על ג’ואי בהפתעה, “למה? בגלל שהיא לא הטעם שלך?” רוי שאל וג’ואי הרים את כתפיו בחוסר ידע.
“זה לא משנה, שתהיה אפילו חציל, אתה לא יודע מה אתה הולך לפספס!” רוי אמר ברצינות, דוחף את טד הצידה ומניח את ידיו שלו הפעם על כתפיו של ג’ואי הנרגז, “אם אתה מסרב לזה אני עוד אחשוב שאתה הומו” רוי אמר בצחוק, רוצה לעקוץ את חברו.

“ואם אני כן” ג’ואי אמר ברצינות וטד ורוי השתתקו באחת, “מ-מה?” רוי שאל והוריד את ידיו מכתפיו של ג’ואי, “ואם אני כן הומו, מה יקרה?” חום השיער שאל ורוי וטד הביטו זה על זה ללא מילים, “אממ” טד מלמל ושפשף את עורפו, לא יודע מה להגיד.

ג’ואי לבסוף צחק, “עבדתי עליכם טיפשים” הוא אמר בחיוך והם נאנחו בהקלה, “הבהלת אותי!” רוי אמר בכעס מודאג, עוטף את עורפו של ג’ואי, “פחדתי שאתה רציני” טד אמר בהקלה, נוגע בלוח החזה המודאג שלו, “הלב שלי נעצר” הוא הוסיף והניח את ראשו על כתפו של ג’ואי, “אם כבר אתם ההומואים כאן” הוא אמר להם והם צחקקו, “כמובן, רק בשבילך~” רוי זימר לאוזנו של ג’ואי הנגעל שמהר העיף אותם ממנו לפני שהוא רץ אל תוך בית הספר, “רגע ג’ואי!” רוי אמר בצחקוק והוא וטד רצו אחריו.

הם לבסוף השיגו אותו, מחבקים את עורפו בזמן שהם נכנסו אל תוך הכיתה וג’ואי היה עמוק במחשבות של עצמו, מה אם הוא באמת הומו, איך הוא עצמו יתמודד עם זה?

אני אהיה העיניים שלך -פרק 18-
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (2)

הם יפגשו????

12/08/2018 17:54

    נקווה שכן חחח

    13/08/2018 15:41
22 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך