אני אהיה העיניים שלך -פרק 51-

BLUE41 01/09/2018 177 צפיות אין תגובות

“אני אדבר איתך” ג’סיקה אמרה לג’ואי כשהיא יצאה מהרכב כשלוק עצר למול הבית שלה.
היא פתחה את הדלת של המושב האחורי, מחבקת את ג’ואי ונושקת ללחיו, “תשמור עליו איאן” היא אמרה בחיוך, טופחת על כתפו של העיוור שהנהן אליה והיא נשקה שוב ללחיו של ג’ואי לפני שיצאה החוצה, סוגרת את הדלת ומנופפת לצעיר בחיוך, וג’ואי נופף לה בחזרה גם בזמן שלוק נסע.

כשהרכב התרחק מעט ג’סיקה הורידה את חיוכה ונאנחה בכבדות, “לעזאזל” היא מלמלה, לא יודעת שלוק מביט עליה מרחוק מהמראה הימנית של הרכב, רואה איך שמבטה נהפך למבואס והוא כחכח בגרונו והחזיר את עיניו לאופק, הוא לא יכול לאפשר לעצמו להתעניין בה, הוא לא יכול לאפשר לעצמו לצאת איתה, היא צעירה וכל החיים לפנייה, הוא עובד לא מעט, ככה שזוגיות זה לא משהו שהוא יכול להרשות לעצמו כרגע.

ג’ואי יצא מהרכב ראשון עם התיק שלו כשהם הגיעו לבית של איאן, הוא הסתכל על העיוור שיצא מהרכב והוא אחז מהר בידו- לא בשביל לעזור לו, אלא רק בשביל אחיזת ידיים תמימה.
—-

הם נכנסו לבית בחיוך, לפחות עד שג’ואי קפא במקומו כשראה את אבא שלו יושב עם דרייק בסלון, “אבא מה אתה עושה כאן?” ג’ואי שאל, אוחז בידו של איאן חזק יותר, מוצא לנכון להגן עליו.

“אדם?” איאן שאל בחוסר הבנה ושני האבות נעמדו מהספה, הולכים אליהם, “אני יצרתי איתו קשר” דרייק אמר בחיוך וג’ואי הביט עליו בשאלה, “רציתי לדעת למה הם כל כך מתנגדים לזוגיות שלכם” המבוגר אמר וג’ואי נאנח והסתכל על אדם שחייך אליו קלות, “לא באתי להפריד בניכם” אביו של ג’ואי אמר ברצינות, מביט על איאן שהיה נראה די מבולבל בעצמו.

“אמא גם פה” הוא הוסיף והצעיר פער מעט את עיניו, “איפה היא?” ג’ואי שאל, מסתכל לצדדים ולא רואה אותה, “היא בחדר של איאן” לבן השיער ענה וג’ואי הרגיש איך שהאחיזה המהודקת מתהדקת עוד יותר, כנראה שאיאן די לחוץ מכך.

“למה היא שם?” הצעיר שאל, “היא רצתה לראות איפה אתה ישן כשאתה נמצא כאן” אדם אמר וג’ואי כחכח בגרונו בחוסר נעימות, אחרי הכל אמא שלו כרגע בוחנת את החדר שבו הוא שכב בפעם הראשונה עם הבלונדיני.

“ואו החדר ממש גדול!” מליסה המתלהבת נשמעה לפתע ואיאן שמע את הצעדים היורדים עד שהם פסקו באחת.

מליסה נעצרה במקומה כשראתה את ג’ואי ואיאן ופרצופה המחוייך נמחק במהירות, כאילו והיא ניסתה להסתיר את השמחה לה.
“אתה כאן…” היא אמרה לבסוף לבנה, ממשיכה לרדת במדרגות עד שהלכה לצד בעלה, “השארתם את זואי לבד?” ג’ואי בירר, “היא עם לולה” מליסה אמרה, מסתכלת על אחיזת הידיים של הצעירים לפני שהיא חזרה להביט על בנה שהסתכל עליה במבט מעט תוקפני.

“תלך להתקלח” איאן אמר לפתע וג’ואי הסתכל עליו, “תבוא איתי” הצעיר אמר ללא בושה, לא רוצה להשאיר את איאן לבד, “זה בסדר, תלך” הבלונדיני אמר בחיוך, מבלגן מעט את שיערו של ג’ואי לפני שהוא ניתק את אחיזת הידיים מהצעיר, “אל תדאג, אני אשמור עליו” לבן השיער אמר בחיוך מרגיע וג’ואי נאנח, “אל תהיו רעים” שחור העיניים אמר באזהרה להוריו לפני שהוא זז מהם.
אבל אז הוא נעצר והסתובב.

“רגע” הוא מלמל לפני שהתקדם אליהם, נעמד למול איאן ואוחז בפניו עם שתי כפות ידיו החמימות לפני שהוא משך את ראשו מטה אליו, מנשק אותו נשיקה מנקרת וארוכה, מפתיע את כל הנוכחים, כולל את איאן ואפילו גם את עצמו.

ג’ואי לבסוף התרחק וליטף קלות את לחייו של הבלונדיני לפני שהוא הסתובב והלך משם, עולה מהר במדרגות, הוא היה מובך מדי בשביל להישאר שם יותר מדי זמן.
—-

“זה היה מעניין” דרייק מלמל ואיאן נגס בשפתו התחתונה, מחייך קלות לפני שכחכח בגרונו, “אני מניח לעצמי שיש לכם כמה דברים להגיד” איאן אמר, שומע את מליסה נאנחת, “‘קצת” אדם אמר בחיוך, “נחזור לסלון” לבן השיער אמר לפני שהלך, אדם התקדם גם כן לסלון ומליסה נשארה למול איאן, מתלבטת אם להציע לו את עזרתה אבל הבלונדיני הלך לבד, מצליח לכוון את עצמו אל הסלון ולהתיישב עליו.

“ואו” מליסה לחשה לעצמה בשקט מופתע לפני שהתקדמה גם היא אל הסלון, מתיישבת לצידו של בעלה למול איאן ודרייק.

“הייתם בים…” מליסה מלמלה, “כן” איאן השיב בשקט ודרייק הביט על בנו הלחוץ והוא חייך קלות, לא רגיל לראות את איאן ככה וזה היה די חמוד.

“לבד?” היא שאלה בהתעניינות, “עם טד, רוי וג’סיקה” הוא השיב והיא פלטה, “מממ” מבין, ואז נהיה שקט לכמה רגעים.

“אתם מתכוונים להישאר ביחד?” אדם שאל ברצינות, “כן” איאן השיב במהירות, “אתה בטוח שתוכל להעניק לג’ואי את הכל?” מליסה שאלה לפתע והבלונדיני שתק לכמה רגעים, “לא את הכל, אבל את כל מה שאני יכול” הוא השיב ברצינות, “ואתה חושב שזה מספיק?” האם שאלה ודרייק נאנח, “אני בטוח שזה מספיק, איאן היה כבר במערכות יחסים עם אנשים שרואים” האב אמר, “היה” מליסה השיבה, “זה אומר שזה לא באמת הסתדר בניהם, האם יורשה לי לשאול מה הסיבה לכך?” היא הוסיפה.

“רובם ניצלו אותי בשביל הכסף והשאר העדיפו בסופו של דבר ללכת עם גבר שרואה” איאן ענה, קרירות בקולו, כנראה שהוא התחיל להבין עד כמה שהעיוורון שלו פקשש לו את רוב החיים.

“ואתה חושב שג’ואי לא יקום ויעזוב יום אחד?” דרייק שאל ברצינות ואיאן שתק לכמה רגעים, “אני מאמין שהוא לא יעזוב” איאן אמר, מעט חוסר אמונה בטונו, זה לא שהוא לא בטח בג’ואי, הוא לא בטח בעיוורון שלו.

“אתה בן אדם טוב איאן” מליסה אמרה ברצינות, “אני מאחלת לך רק טוב” היא הוסיפה, “תודה” הבלונדיני לחש קלות, “אבל יש גם אבל, נכון?” הוא הוסיף והיא גיחכה מעט, “נכון” היא השיבה, מחייכת אליו בעצבות, “אני לא מתכוונת עוד לבקש ממכם להיפרד” היא התחילה, “אבל ג’ואי צריך לעבור מקום עבודה” מליסה אמרה לבסוף.

“למה?” איאן שאל ברצינות, “כי אתה האחראי עליו” אדם ענה לשאלה, “אם זה יתגלה יהיה לא מעט רעש שם, נכון שאתם הבעלים של המקום, אבל המקום הזה מורכב מעובדים, מלקוחות ומעוד משני נערים שמשרתים כמו ג’ואי, אני לא חושב שהבן שלי צריך לעבור את כל הבלגן שיהיה אם יבינו שאתם זוג” האב הוסיף ברצינות, “אנחנו נהיה שקטים לגבי הזוגיות שלנו” איאן השיב, “הייתם שקטים ובכל זאת אנחנו גילינו” מליסה ענתה ואיאן נאנח, “זה כי לורי החליטה לחשוף את זה” הוא אמר, “ואם תקום לורי נוספת שתחשוף את הזוגיות בניכם? מה אם לורי עצמה לא תוותר? ומה יקרה אם תתפסו על חם? הרי הייתם בים ואני מאמינה שהיו שם לא מעט אנשים שראו אתכם ביחד, אתה חושב שאף אחד מכל מי שנמצא במרכז לעיוורים לא יהיה אי פעם בים? בקניון? ברחוב הזה?” היא שאלה ברצינות.

העיוור שתק, היא צודקת, היא יותר מצודקת, הוא וג’ואי הרי לא הסתירו את הזוגיות שלהם בים היום, הם התנשקו לא מעט והיו צמודים אחד לשני.

אומנם הם מרגישים כאילו הם בעולם משלהם, אבל העולם הזה הוא לא באמת רק של שניהם, הוא של עוד אנשים אחרים.

“ג’ואי אמור לסיים את המחוייבות שלו בעוד פחות מחמישה חודשים” דרייק אמר ברצינות לבנו, “ואתה מנסה להגיד לי להתרחק ממנו עד אז” איאן שאל ברצינות, “כן” האב אמר ואיאן נאנח, “אני חושב שעדיף שתתרחק ממנו לבינתיים במקום שהוא יעבור מקום” הוא אמר לילד שלו לפני שהסתכל על זוג ההורים המודאגים, “אני לא חושב שג’ואי צריך לעבור מקום, הוא התחבר לעבודה ולאנשים שם, יהיה לו לא קל להתחיל את תהליך העברה, במיוחד כשהוא ואיאן לא יהיו קרובים זה לזה, אני חושב שכדאי לו להישאר ולהתרחק מאיאן- הוא עדיין יהיה קרוב אליו מספיק בשביל שדעתו לא תוסח” לבן השיער הוסיף וזוג ההורים הביטו זה על זאת, חושבים בניהם מה הדבר הכי טוב בשביל ג’ואי.
“ג’ואי הוא נורא עקשן, אני מתקשה להאמין שהוא יתרחק מאיאן בכזאת קלות” מליסה אמרה ברצינות, “אני אטפל בזה” איאן אמר לפתע, מפתיע מעט את היושבים, הוא הבין שכנראה הם צודקים.

הוא אוהב את ג’ואי, מאוד, הוא רוצה להיות לידו, מאוד, אבל מערכת היחסים שלהם יותר מורכבת מגבר עיוור ונער שרואה, היא יותר מורכבת מיחסים חד מיניים והיא יותר מורכבת מנער שגילה את מיניותו וגבר בי שמבין לא מעט יותר ממנו, המערכת יחסים שלהם היא מערכת יחסים של נער פושע ומדריך שאחראי עליו ועל התנהגותו, מערכת היחסים בניהם גרמה לאיאן לאבד את סמכותו והרגשות שלו השפיעו על חיי היום יום של כל הסובבים שלצידו.

“אני אדבר איתו” הוא הוסיף, “אין צורך” קולו של ג’ואי נשמע לפתע ואיאן נעמד במהירות, כנראה מההפתעה.

ג’ואי נאנח והלך אליהם, מתיישב ליד איאן העומד, “תשב” ג’ואי הפציר ואיאן כחכח בגרונו והתיישב, מחכה לראות את תגובתו של ג’ואי לנושא, “אתם לא תציקו לו יותר אם זה יקרה?” ג’ואי שאל ברצינות את הוריו ומליסה צחקקה מעט, “לא הצקתי לו” היא מלמלה, “אמא!” ג’ואי אמר בחדות והיא נאנחה, “כן, אם זה יקרה ואני אדע שבך לא יפגעו, אז אני לא אנסה להפריד בניכם, אתם תתמודדו לבד עם ההשלכות לאחר מכן” היא אמרה ברצינות וג’ואי נאנח ואחז בידו של איאן, “אז אני אעשה את זה, אני אתרחק ממנו בעבודה, אבל זה לא אומר שבסוף יום העבודה אני לא אבוא לכאן, כי אני כן” הוא אמר ברצינות.

“ג’ואי…” הבלונדיני מלמל בשקט, “יכולים לראות אותנו” הוא הוסיף, “אז אנחנו לא נצא, אין לי בעיה להיות כאן איתך בבית” הצעיר אמר ברצינות, מסתכל אל תוך עיניו האפורות של איאן, “אני לא מתכוון להתרחק ממך לחלוטין במשך כל הזמן הזה, יהיה לי קשה” ג’ואי אמר ברצינות ומליסה הביטה עליו בשקט, מחייכת מעט לעצמה, ג’ואי התבגר.

“מעולה” דרייק אמר בחיוך, “הכל הסתדר, ג’ואי ואיאן לא יעשו משהו לא סמכותי בעבודה ובמקרה והם ירצו להיפגש הם יכולים להגיע לכאן” הוא הוסיף, “או אלינו” אדם אמר וג’ואי הביט על אביו במהירות, “באמת?” ג’ואי שאל ואדם הסתכל על אישתו שנאנחה, “אני מניחה לעצמי שזואי תרצה לפגוש מדי פעם את איאן” מליסה אמרה ברצינות, אבל אז היא חייכה בחום, “אני גם ארצה שאיאן ירגיש חופשי אצלנו” היא הוסיפה והעיוור חייך אליה.

“אז זה אומר שאתם מאפשרים לי להיות איתו ביחד?” ג’ואי שאל ומליסה חשבה לכמה רגעים לפני שהנהנה, אולי זה לא מוצא חן בעיניה, אבל היא חשבה עם עצמה לא מעט בימים האחרונים, היא לבסוף הבינה שאם היא לא רוצה לאבד את הבן שלה אז היא צריכה לאפשר לו להיות עם איאן.

היא עדיין הייתה סקפטית, היא עדיין לא הייתה בטוחה שמערכת היחסים הזאת מספיק יציבה בשביל להימשך לעוד זמן ארוך, היא עדיין לא ידעה אם ג’ואי יצליח להיות מאושר עם הזמן, אבל היא האמינה שכרגע הדבר הכי נכון לעשות זה לתת לג’ואי להחליט את ההחלטות שלו, ואם יקרה משהו רע בינו לבין איאן אז זאת כבר תהיה הבעיה שלו- היא תעזור לו, היא תתמוך בו, אבל היא גם כנראה תגיד לו ‘אמרתי לך’.

“יופי” ג’ואי אמר בחיוך, מסתכל על איאן, “אתה יכול ללכת להתקלח עכשיו” ג’ואי אמר ואיאן הנהן לפני שהתרומם, “תודה” העיוור אמר בכנות להוריו של ג’ואי לפני שהלך, מרגיש איך שליבו פועם בחוזקה, היו בתוכו כל כך הרבה רגשות מעורבים, הוא שמח מאוד, אבל הוא הרגיש אשם, למה בגלל האגואיסטיות שלו הוא צריך לתת לג’ואי להיות בזוגיות עם עיוור כמוהו? הוא צריך לדבר עם אבא שלו על ניתוח.

ג’ואי כחכח בגרונו, מביט על דרייק שחייך אליו, “כנראה שהם ייקחו אותך לעבודה היום” המבוגר אמר וג’ואי הנהן לפני שהסתכל קלות על הוריו, לא באמת יודע מה להגיד להם והוא הוריד את עיניו מטה, “אתה רעב?” אדם שאל, “לא” ג’ואי מלמל בשקט, “אהבת את המתנות?” מליסה שאלה, “כן” ג’ואי אמר בשקט והאם חייכה קלות לפני שהתרוממה והלכה לשבת לצידו של ג’ואי שהסתכל עליה בשאלה.

“אני כועסת עלייך” היא אמרה וג’ואי נגס בשפתו התחתונה והנהן, “אני יודע” הוא מלמל, “אבל אני לא רוצה שנריב” היא הוסיפה, “את זאת שרבה איתי” הוא אמר בעוקצנות והיא צחקקה קלות, שולחת את ידה בהיסוס אל שיערו הלח של בנה, “אני רבה איתך כי אתה מעצבן” שחורת העיניים אמרה בגיחוך וג’ואי חייך, שומע את האנחה שלה לפני שהוא הרגיש איך שידה החמימה ליטפה את לחיו.

“אני מצטערת שסטרתי לך” מליסה אמרה בכנות, “זה בסדר, זה הגיע לי” הוא לחש והיא הניע את ראשה במהירות לשלילה, “לא” היא התחילה, “זה ממש לא הגיע לך” היא אמרה לפני שחיבקה אותו אליה, נאנחת בהקלה כשג’ואי חיבק אותה בחזרה.

“אני מצטערת שהקשתי עלייך” היא אמרה ברצינות וג’ואי הנהן, עוצם את עיניו ונותן לעצמו להירגע תחת המגע החמים של אימו האוהבת.

“עכשיו אפשר חיבוק משפחתי?” אדם שאל לפתע ושני המחובקים צחקקו והנהנו והוא התרומם בחיוך והתקדם אליהם, מחבק את שניהם קרוב אליו, “אני שמח שכולנו בסדר עכשיו” הוא אמר ברצינות, “אני אוהב את שניכם כל כך” הוא הוסיף, “גם אני” ג’ואי אמר, “גם אני” מליסה השיבה.

דרייק חייך כשהביט על השלושה והוא נאנח קלות, מקווה שיום אחד איאן יזכה להקים משפחה שתחבק אותו ככה, אישתו נפטרה והוא מצא את עצמו עסוק מדי בעבודה, שנתיים לאחר מכן המחלה של איאן הופיעה והוא היה כל כך עסוק בלמצוא פתרונות לבנו שהוא בקושי זכה לחבק ולנחם אותו.

ואת האמת שהוא גם לא רצה לנחם את איאן- לא בגלל שהוא אבא רע ולא בגלל שהוא לא ריחם עליו, אלא בגלל שהוא לא רצה שאיאן יחשוב שמה שקרה לו אמור להחליש אותו, הוא רצה שאיאן יהיה חזק ויתמודד עם עצמו.
עכשיו, בהסתכלות לאחור, זה היה טוב, אבל זה גם היה רע, כי זה מנע ממנו את האפשרות לתת לאיאן הרגשה של משפחה.

אני אהיה העיניים שלך -פרק 51-
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
20 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך