אני אהיה העיניים שלך -פרק 57-

BLUE41 11/09/2018 108 צפיות אין תגובות

“אמא” ג’ואי אמר כשנכנס אל החדר של זואי אחרי שסיים להתארגן אל בית הספר, ג’סיקה עוד ישנה במיטה שלו, הוא כבר יעיר אותה בקרוב.

“מממ?” מליסה שאלה בזמן שהכניסה לראשה של זואי את השמלה הוורודה שלה, לא באמת מסתכלת עליו, “איאן יכול לבוא לישון כאן היום?” ג’ואי שאל ישירות וזואי פערה את עיניה עם חיוך מרוצה בעוד שמליסה הזדקפה והסתובבה אליו, מבטה חושב.


“את אמרת שאין בעיה שהוא יבוא לכאן” ג’ואי מלמל, מסתכל עליה ברצינות והיא נאנחה וחזרה להסתובב אל זואי, “בואי אני אסדר לך את השיער” היא מלמלה, גורמת לזואי להסתכל עליה בחוסר הבנה, למה היא לא ענתה לג’ואי? אפילו ג’ואי הסתכל על מליסה ללא מילים, רואה איך שהיא אוספת את שיערה החום של אחותו בגומייה פרחונית.

“שיבוא” היא אמרה לפתע, לא מסתכלת על בנה וג’ואי חייך לפני שחיבק את גבה, מפתיעה אותה והיא צחקקה, במיוחד כשזואי חיבקה אותה גם כן בשמחה, “תודה” שחור העיניים אמר בכנות ומליסה שלחה את ידה השמאלית אחורנית רק בשביל ללטף את שיערו הרך.

“עכשיו תעיר את ג’סיקה כי עוד מעט אתם צריכים ללכת אל בית הספר” מליסה אמרה והצעיר צחקק, “אני לא בטוח שג’סיקה באמת תלך, במיוחד כשהיד שלה כואבת” הוא אמר והמבוגרת ממנו גיחכה קלות, היא כבר זכתה להכיר את האישיות הייחודית של ג’סיקה, הנפש של הנערה הזאת חופשיה מדי בשביל להיות נעולה בין שערי בית הספר או באופן כללי- בין שערי המערכות.

“ג’סיקה” ג’ואי לחש ונכנס אל חדרו, רואה את בעלת הגומות ישנה בשלווה על המיטה שלו, היד הפצועה הייתה עירומה מתחבושת, אבל כנראה שבעוד כמה רגעים היא תלבש את העטיפה הלבנה בחזרה.

“מה?” הנערה שאלה, רוצה לשפשף את עיניה עם היד השמאלית שלה, אבל אז הכאבים הזכירו לה שלא כדאי והיא נאנחה, “הגיע הזמן לקום” ג’ואי אמר והתיישב לצידה על המיטה, מסתכל על איך שהיא מתרוממת באיטיות לישיבה, “אמא שלי תיקח אותך הביתה ותנוחי כמה שאת יכולה” ג’ואי אמר והיא הנהנה לפני שחיבקה אותו מבלי שום סיבה, “אני אוהבת אותך חבר שלי” היא לחשה בשקט והוא צחקק, טופח קלות על גבה ומאפשר לה לחבק אותו לכמה רגעים לפני שהיא התרוממה באיטיות והתחילה להתארגן.

“תגיד…” ג’סיקה אמרה בזמן שג’ואי עזר לה להתלבש- לא באמת מתרגש מהגוף החשוף שלה, “מה?” הצעיר שאל, מכניס את היד הפצועה והחבושה של ג’סיקה אל תוך השרוול הקצר לפני שהיא הכניסה לבדה את היד השנייה אל השרוול השני, “תודה” היא אמרה בחיוך על עזרתו והוא חייך, “אתה חושב שלוק עובד עכשיו?” היא הוסיפה בשאלה כשחזרה למחשבות שלה, וג’ואי הרים גבה משועשעת, “את רוצה להציק לו על הבוקר?” הוא בירר והיא צקצקה ברוגז, “לא להציק לו, קצת להתבכיין לו” היא אמרה בקריצה, מנופפת עם היד החבושה שלה למול ג’ואי, “התירוץ הכי טוב שיש” היא אמרה בגיחוך ושחור העיניים נאנח בייאוש, אבל הוא לבסוף חייך והנהן בהסכמה, “אבל אני חושב שהוא כן עובד” הוא השיב לשאלתה, “אז תפעיל את החבר שלך ותגיד לו להגיד ללוק שמחובתו לעזור לי” היא אמרה וחום השיער הביט עליה בחיוך לפני שלקח את הטלפון ללא התמהמהות, שולח לאיאן הודעה.
‘ג’סיקה רוצה להיפגש עם לוק, מה אתה אומר על לנסות ולסדר משהו?’.

‘שתבוא אליי, אבא שלי גם ככה רוצה להצטער בפניה על התאונה שקרתה’ איאן ענה אחרי מספר דקות, מה שהפתיע את ג’ואי, אחרי הכל איאן לא אחד של בוקר.
‘למה אתה ער?’ ג’ואי בירר, ‘כי לא יכולתי לישון בלעדייך’ הבלונדיני השיב והצעיר הסמיק וצחקק, גם אם איאן אומר את זה רק בשביל לשמח אותו, זה לא היה באמת משנה, כי הצעיר רצה להאמין לכך.

“הוא אמר שתלכי אליו היום” ג’ואי אמר לג’סיקה, “לוק יהיה שם?” היא ביררה וג’ואי הנהן, “הוא גר צמוד אליהם והוא תמיד נמצא שם, אבא של איאן גם רוצה להתנצל בפנייך על מה שקרה” הוא השיב והיא חייכה בשמחה, “אתה לא תקנא מזה שאני אלך ואראה את איאן לפנייך היום?” היא שאלה בהשתובבות וג’ואי גיחך, “אני יודע את מי הוא מעדיף אז לא משנה לי” הוא השיב בהשתובבות גם כן והיא צחקה ובלגנה את שיערו עם היד הבריאה שלה לפני שהיא נשקה ארוכות למצחו, “חמוד קטן שלי” היא מלמלה.

“איאן בא אלינו היום!” זואי אמרה בהתרגשות כשג’סיקה התיישבה לצידה ברכב, “באמת?” בעלת שיער הפקאן שאלה בהפתעה וזואי הנהנה, “אמא הסכימה לו אפילו לישון כאן” הקטנה הוסיפה וג’סיקה הסתכלה בהפתעה על ג’ואי שישב לצידה גם כן, “זה נכון?” היא ביררה בחוסר אמונה וג’ואי הנהן, “ואיאן יודע מכך?” היא שאלה והצעיר כחכח בגרונו, “הוא יידע היום, דיברנו על זה אתמול אבל לא הייתי בטוח שאמא שלי תאשר” הוא לחש, מסתכל על מליסה שהביטה עליו מהמראה הקדמית של הרכב והוא חייך אליה בתמימות.

“אתם רק ישנים” מליסה אמרה בחיוך תמים ומאולץ וג’ואי הנהן, גורם לג’סיקה לצחקק, “ברור שהם רק ישנו, אסור לעשות מסיבת פיג’מות לפני הלימודים” זואי אמרה בתמימות ושני הנערים הביטו זה על זאת לפני שהם צחקו.
מליסה חייכה אל ביתה, “נכון מאוד” היא אמרה וזואי חייכה בשמחה, לא מבינה למה שני המשוגעים לידה צוחקים על מה שהיא אמרה.

“תיקחי אותה אל איאן” ג’ואי אמר כשאימו חנתה למול בית הספר שלו אחרי שהיא כבר הורידה את זואי הנרגשת בגן.

“לאיאן?” מליסה שאלה בבלבול, “היא דלוקה על לוק” הוא הסביר ללא בושה ושחורת השיער הביטה על בעלת הגומות בחיוך, “במקום ללכת ללמוד את מתכוונת לצוד לך בן זוג?” האם שאלה בהשתובבות, “את האמת שאני לא מתכוונת לצוד אותו” ג’סיקה אמרה בחיוך, “לוק הוא חיה פצועה ועקשנית, אני יותר בכיוון של לרפא אותו ולהפוך אותו לשלי” היא הוסיפה בקריצה ומליסה צחקה בעוד שג’ואי נאנח ויצא החוצה עם תיקו, לא מתכוון להישאר עם שתי הבנות המחורפנות האלו יותר מדי.

“בהצלחה היום” מליסה אמרה מהחלון הפתוח וג’ואי הנהן, מנופף לג’סיקה שנופפה לו בחזרה לפני שהוא הלך אל בית הספר, מחליט היום לחכות בשער לטד ורוי שכנראה יגיעו אחריו.
—–

“ג’ואי!” רוי קרא כשהגיע, מנופף לצעיר שחייך אליו, “למי אתה מחכה?” קצוץ השיער שאל כשחיבק את הצעיר שדחף אותו ממנו, “לך ולטד” ג’ואי ענה, מה שגרם לרוי לחייך ולחבק אותו בחזרה בחוזקה, מונע מג’ואי לדחוף אותו שוב.

“היי!” טד נשמע וג’ואי הביט עליו בחיוך כשרוי עוד המשיך לחבק אותו והמנומש צחקק ורץ אליהם קלות, מחבק את שניהם בחוזקה וגו’אי נאנח, לא מאמין שהוא באמת חיכה להם, אחרי הכל הוא יודע שהם הדבר הכי דביק שיש.

“התגעגעתי אליכם!” הג’ינג’י קרא בהתרגשות לפני שג’ואי דחף אותם בחוזקה ממנו, “אתם כל כך מגעילים אותי עם המגע המיותר שלכם!” הצעיר אמר ברוגז ושני חבריו הביטו עליו בעצב לפני שהוא נאנח וחיבק את עורפם, “אבל אתם עדיין החברים שלי, אומנם אתם טיפשים, אבל אני סולח לכם על זה” הוא הוסיף והם צחקקו לפני שהם שלחו את היד הקרובה שלהם אליו, רוי עטף את עורפו של ג’ואי גם כן בעוד שטד עטף את גבו של הצעיר, מתהלכים ביחד אל תוך בית הספר, לא באמת מייחסים חשיבות למבטים המזועזעים של התלמידים שהביטו על המגע הצמוד של שלושתם.

ג’סיקה כחכחה בגרונה לפני שדפקה על הדלת, היא סידרה קלות את שיערה ואת בגדיה, מחכה שמישהו ייתן לה להיכנס.

הדלת נפתחה, וג’סיקה חייכה בתמימות כשלוק עמד בפתח והביט עליה בחוסר מילים, “מ-מה את עושה כאן?” הוא שאל לפני שהסתכל על היד החבושה שלה, “איאן אמר לי לבוא” היא אמרה בחיוך לפני שנכנסה פנימה בחוצפה, לא באמת מבקשת אישור להיכנס.

“שלום” היא אמרה בחיוך אל המבוגר בעל השיער הלבן שהתרומם מהסלון והלך אליה בחיוך, “את בטח ג’סיקה” הוא אמר והיא הנהנה לפני ששלחה את היד הבריאה שלה אליו, לוחצת את ידו בחיוך, “אני דרייק, אבא של איאן, הוא אמר לי שתבואי” הוא הוסיף והיא הנהנה, מוכיחה ללוק שהיא דוברת אמת.

“בואי תשבי” המבוגר אמר בחיוך וג’סיקה חייכה אליו בחזרה לפני שהלכה איתו אל הסלון, מתיישבת לצידו, “לוק תקרא לאיאן ותביא משהו לשתות” דרייק אמר והנהג כחכח בגרונו וסגר את הדלת, עדיין מופתע מעצם העובדה שג’סיקה הגיעה לכאן.
—-

“בית גדול” בעלת הגומות מלמלה בזמן שהסתכלה על החלל הגדול של הקומה הראשונה, “תודה” דרייק אמר בכנות, “את חברה טובה של ג’ואי?” הוא בירר והיא הנהנה, “מעולה” המבוגר השיב, “ואת דלוקה על לוק?” הוא שאל בשקט עם חיוך קטן ומרוצה והיא פערה את עיניה, “איאן הלשין” הוא הפיל את בנו בפח והצעירה צחקקה ושילבה את רגליה, אחת מעל השנייה, “אפשר להגיד” היא השיבה על שאלתו והוא הנהן, שותק כשבנו ולוק ירדו במדרגות.

“שלום לך גבר נאה” בעלת הגומות אמרה בחיוך אל הבלונדיני שגיחך והלך לכיוון קולה, מתיישב לצידה, “איך היה אצל ג’ואי?” אפור העיניים בירר, “אתה סתם תקנא אם אגיד לך” היא אמרה בהתגרות ואיאן גיחך ביחד עם אביו בעוד שלוק הלך אל המטבח, פרצופו מבולבל.

“אני אגלה לך סוד” ג’סיקה אמרה לפתע ואיאן הרים גבה בשאלה, “מליסה הסכימה שתבוא לישון אצל ג’ואי היום” היא אמרה והוא הביט אל תוך החושך בהפתעה, “באמת?” הוא שאל בחוסר אמונה, “באמת?” דרייק שאל גם כן, “כן, אבל הוא כבר יגיד לך את זה יותר מאוחר אז תשחק את עצמך מופתע” היא אמרה בחיוך ואיאן הנהן בשמחה, מרגיש הקלה שמליסה אישרה לו לבוא אל ג’ואי.

ג’סיקה הביטה בחיוך על לוק שמזג להם שתייה קרה, “תודה” היא אמרה בחיוך כשהנהג הגיש לה את הכוס והיא התכוונה להרים אותה עם היד השמאלית שלה, אבל אז היא הביטה על התחבושת וחייכה בייאוש לפני שהיא אחזה עם היד הימנית שלה בכוס המיץ, מסתכלת על לוק שהביט באשמה על היד החבושה שלה, כנראה שהוא קלט את ההתבלבלות.

“אני מבין שהיד שלך עוד כואבת” דרייק אמר וג’סיקה הסתכלה עליו, “נכון, לוק היה קשוח” היא אמרה בהשתובבות ולוק כחכח בגרונו, גורם לנוכחים לחייך לעצמם קלות, “אני מאוד מצטער על מה שקרה” המבוגר אמר בכנות וג’סיקה חייכה אליו ברוגע, “זה בסדר, זה יעבור” היא השיבה, “הייתי רוצה לפצות אותך על מה שקרה” האב אמר ברצינות, “כל מה שאת רוצה תגידי, אני מאמין שאצליח לפצות אותך כמו שצריך” לבן השיער אמר בכנות ובעלת הגומות חייכה והביטה אל תוך עיניו של לוק שהביט עליה בשאלה.

“יש לי משהו לבקש” היא אמרה בחיוך, ממשיכה להסתכל על לוק למרות שהיא דיברה אל דרייק, “והוא?” איאן שאל בסקרנות, הטון של ג’סיקה היה נשמע די מסקרן, משהו ערמומי היה בו, “אני רוצה שתיתן ללוק יום חופש היום בשביל שהוא יצא איתי לדייט” היא אמרה בחיוך בזמן שלגמה את המיץ המתקתק קלות, מסתכלת על לוק שפער את עיניו בהפתעה, לא מאמין שג’סיקה יכולה להיות כל כך…חוצפנית?

“אם יורשה לי לדבר, אני לא מעוניין בכך” לוק אמר, “אבל לא אמרנו שמותר לך לדבר” איאן מלמל בעוקצנות ולוק הביט עליו ברוגז, “אני לא חושב שיש לך את הזכרות לסרב לכך” דרייק אמר ברצינות ולוק הביט עליו, “אתה זה שגרמת ליד שלה להיפצע” המבוגר הוסיף והעוזר נאנח בכבדות, מסתכל על ג’סיקה שחייכה עליו עם הגומות היפיפיות אבל גם הערמומיות שלה, והוא הבין שהוא לא באמת יכול להתמודד נגדה.

“רק בגלל שאני חייב לך” הוא מלמל וג’סיקה הנהנה בהתגרות לפני שהניחה את היד הבריאה שלה על כתפו של איאן המרוצה, הוא יודע שג’ואי יודה לו על מעשה השידוך הנחמד שהוא ואביו יצרו.

“ועכשיו לדבר הרציני” איאן אמר לפתע וכולם הסתכלו עליו בסקרנות בעוד שהוא כיוון את מבטו העיוור אל ג’סיקה שהביטה עליו בשאלה, “את וג’ואי התחבקתם בלילה?” הוא שאל ללא מעצורים וג’סיקה הסתכלה עליו בקיפאון לכמה שניות לפני שהיא צחקה בקול, גורמת ללוק לבהות עליה לכמה שניות לפניי שהוא התיישב ליד דרייק, ממשיך להסתכל עליה.

“כן” היא אמרה לבסוף, ממשיכה לצחוק קלות ואיאן נאנח ונשען אחורנית על הספה, “לעזאזל” הוא לחש והיא בלגנה את שיערו מעט, “אל תדאג, ג’ואי לחלוטין היה מעדיף לחבק אותך בלילה” היא אמרה, רואה את החיוך הקטן שנוצר בפניו המבואסות והיא נאנחה בחיוך, “אתם באמת זוג מוזר” היא הוסיפה והוא הנהן, מסכים איתה לחלוטין.
—–

“איאן הולך לישון אצלי היום” ג’ואי אמר כשהוא, טד ורוי ישבנו בהפסקת האוכל על הדשא, “אמא שלך הסכימה?” טד שאל בחוסר אמונה וג’ואי הנהן בחיוך, “אווו, זאת תהיה הפעם הראשונה שלו אצלך, לא ככה?” רוי בירר והצעיר הנהן, מרגיש איך שלחייו מתחממות במבוכה, “אתם תעשו סקס בבית שלך?” טד שאל בחוסר טקט- כהרגלו, וג’ואי הניע במהירות את ראשו לשלילה, “מה פתאום!” הוא אמר בביישנות נרגזת, מכה קלות את הברך הקרובה של טד שחייך אל רוי בשעשוע, “אתה מהרועשים בסקס?” קצוץ השיער שאל בהתגרות וג’ואי הסתכל עליו, חסר מילים לחלוטין, “מ-מה? ל-לא!” הצעיר אמר, מביט על חבריו בכעס, “אני אלך אם תמשיכו להציק לי” הוא הוסיף ברצינות ושני האחרים גיחכו לפני שהם שתקו, מעדיפים שג’ואי יהיה איתם.

“ג’סיקה ישנה אצלי אתמול” ג’ואי אמר, רוצה להחליף נושא, “באמת?” רוי שאל בסקרנות וג’ואי הנהן, “ובבוקר היא הלכה לבית?” טד בירר מתוך סקרנות תמימה, “לא, היא הלכה אל איאן” הוא אמר, “מה?” המנומש שאל בחוסר הבנה מוחלטת, “היא הלכה לראות את לוק” הוא הסביר את עצמו בחיוך, “היא והוא יוצאים?” טד בירר ברוגז, “לא, אבל אני מקווה שהם כן יצאו, ג’סיקה נשמעת רצינית לגביו” הוא השיב ושני חבריו הביטו זה על זה, חושבים לעצמם כל מיני דברים על הסיטואציה הפתאומית הזאת.

“לוק בכלל רוצה אותה?” כחול העיניים בירר וג’ואי הרים את כתפיו בחוסר ידע, “אבל אני מניח לעצמי שאם ג’סיקה רוצה משהו באמת, אז היא תשיג אותו” הוא השיב וטד נשען אחורנית עם ידיו, “אני הייתי קל להשגה בשבילה” הוא מלמל וג’ואי צחקק, “לחלוטין” שחור העיניים אמר, מקבל מבט לא מרוצה מטד לפני שהוא חזר לאכול, מעדיף לא להרגיז את הג’ינג’י העצבני.

איאן ישב עם אביו בסלון אחרי שלוק לקח את ג’סיקה לדייט שלהם, מחליט לקחת אותה לארוחת בוקר ולסיים עם זה כמה שיותר מהר, כנראה בשביל שלא יהיה לו יותר מדי זמן בכדי להבין עד כמה שהוא טיפש בגלל שהוא סירב לצאת איתה.
—-

“מצאתי מנתח טוב” דרייק אמר ואיאן הביט עליו בעיוורון מרוכז, “מתי?” איאן שאל, מגיע ישר לעניין,
“שבוע הבא” המבוגר השיב, “אני אחשוב על זה” איאן אמר ברצינות, שבוע מעכשיו זו חתיכת הפתעה פתאומית, “תיקח את הזמן, זה לא חייב להיות בעוד שבוע, זה יכול להיות בעוד שנה וחצי אם אתה רוצה” האב אמר, מקווה שאיאן יסכים לעשות את הניתוח כמה שיותר מאוחר, ואפילו בכלל לא אם אפשר.

“אני אחזיר לך תשובה מחר” העיוור אמר לבסוף ודרייק הנהן לעצמו, “כרצונך” הוא השיב, מסתכל על איך שאיאן משחק עם אצבעותיו בכוחניות, כנראה והוא חושב לעצמו עמוקות על מה כדאי לו לעשות.

“לוק יטוס איתך אם זה יקרה” דרייק אמר, “לא, אני יכול לטוס לבד” איאן אמר, לא רוצה שלוק ייסחב איתו לחו”ל, במיוחד לא כשג’סיקה מנסה להיות איתו בזוגיות, “אם הוא לא יבוא איתך אני לא מאשר לך לעבור את הניתוח” דרייק אמר בקשיחות, מציב עובדה, “אבל ג’סיקה…”, “אין אבל” לבן השיער השיב, הוא לא בוטח באף אחד חוץ מלוק.
לוק הוא זה שצריך להיות לצד בנו כשהוא יתעורר מהניתוח, אם הניתוח יצליח ואיאן יחזור לראות אז לוק הוא הבן אדם המתאים שיכול לעזור לו ללמוד להכיר את העולם האמיתי שאיאן כרגע רק מפנטז לראות.
—-

ג’סיקה חייכה כשהביטה על לוק שהיה מרוכז באוכל שלו, יותר נכון הוא ניסה להיות מרוכז- מה שלא באמת הצליח לו כי הוא היה עטוף במחשבות על ג’סיקה.

“אוצ'” היא מלמלה בכוונה כשעשתה את עצמה חותכת את הפנקייקים עם היד השמאלית שלה ולוק מהר לקח את הסכין ממנה, מביט בכעס סמכותי עליה לפני שהוא חתך את הבצק המתוק שהיה ספוג בסירופ מתקתק, מחלק את ערימת הפנקייקים לחלקים קטנים יותר לפני שהוא הניח את הסכין על המפית שבשולחן, “תודה” בעלת הגומות אמרה לפני שהיא החזיקה את המזלג ביד הבריאה שלה.

“איה!” היא קראה בכאב, והוא הביט עליה בחוסר הבנה, “זאת היד הימנית שלך” הוא מלמל והיא חייכה אליו בתמימות, “כנראה שהיא גם נפצעה קצת, כואב לי להזיז אותה” היא מלמלה וסובבה אותה קלות, “איה” היא לחשה בכאב מאולץ ולוק יכל להבין זאת, אבל הוא לא אמר לה את זה והוא לקח ממנה את המזלג לפני שדקר את הבצק המתוק והגיש לה אותו לפיה, “תודה” היא לחשה לפני שהכניסה את שכבת הפנקייקים לפה, עיניה לא מפסיקות להסתכל אל תוך עיניו.

“אתה יותר מדי סמכותי” היא מלמלה בפה מלא והוא כחכח בגרונו, דוקר שוב ערימת פנקייקים לפני שהגיש לה אותם והיא חייכה והכניסה את המאכל המתקתק שוב לפיה, ושוב עיניה לא נותקו מעיניו של לוק, היא לא באמת הצליחה לקרוא אותו, אבל עצם העובדה שהוא דקר שוב ושוב פנקייקים בשביל להגיש לה אותם, הוכיח לה מעט שהוא אחרי הכל די מרוצה מכל העניין הזה.

ג’ואי נופף לבנים בסוף היום לפני שהוא עשה את דרכו במהירות למרכז, מחכה שהיום ייגמר עוד לפני שהוא התחיל רק בשביל שאיאן יהיה סוף כל סוף אצלו כמו שצריך, אחרי הכל המחשבות הטובות שלו מתרחשות הרבה כשאיאן נמצא לצידו.

אני אהיה העיניים שלך -פרק 57-
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
26 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך