אני אהיה העיניים שלך -פרק 59-

BLUE41 13/09/2018 92 צפיות אין תגובות

“בתאבון” אדם אמר בחיוך, “בתאבון” איאן וג’ואי השיבו ביחד, מה שגרם להם לחייך קלות אחד לשני, “בתאבון” מליסה השיבה, רואה איך שג’ואי מגיש בטבעיות לאיאן את המזלג לפני שהוא כיוון אותו אל הצלחת.

“תודה” איאן השיב בחיוך והתחיל לאכול, ואחרי שג’ואי בירר שהכל בסדר הוא אכל גם כן, מליסה לבסוף הורידה את עיניה לצלחת, מרגישה אי נעימות להביט על איאן בסקרנות.


ג’ואי חייך לעצמו כשהרגיש את ידו הפנויה של איאן על הירך שלו והוא שלח את ידו הפנויה מתחת לשולחן, מניח אותה מעל ידו של איאן שהסתובבה ואפשרה לו לשלב את אצבעותיהם יחדיו.

“זואי נרדמה מהר” אדם אמר כשרצה לנהל שיחה, “כן, היא הייתה נרגשת כל היום בגלל איאן שהיא בטח התעייפה” מליסה השיבה והעיוור חייך קלות, “היא בטח תתעורר עוד מעט” היא הוסיפה, מסתכלת על ג’ואי שהביט על איאן מדי פעם, כנראה שמברר שהכל בסדר.

“אז איך בעבודה? אתם שומרים על מרחק?” שחורת השיער שאלה וג’ואי מהר הביט עליה בלחץ והיא סרקה את מבטו בסקרנות, “אתם לא?” היא ביררה ואיאן הביט עליה גם כן בעיוורון מפוחד והיא נאנחה, “כנראה שלא” היא מלמלה והביטה על אדם שהסתכל עליה בחזרה, לא באמת יודע מה להגיד בנושא.

“תעשו מה שאתם רוצים” מליסה אמרה לבסוף, מפתיעה את הזוג הצעיר, “אם יקרה לכם משהו זאת תהיה אשמתכם בלבד” היא הוסיפה בביטחון, למרות שבתוך תוכה היא הייתה נורא מפוחדת על ג’ואי, אם הוא ייתפס זה לא יהיה טוב.

“א-אוקיי” הצעיר מלמל ואיאן הנהן בהבנה, הוא יעשה הכל בשביל שג’ואי לא יסבול, וזה לא שיש לו ולג’ואי עוד הרבה זמן להיות ביחד, ככל הנראה שמה שנשאר להם זה רק שבוע.

“אנחנו ננקה” איאן אמר כשהם סיימו לאכול, “כן” ג’ואי הסכים איתו ושניהם נעמדו מהכיסא, מתחילים לקחת את הצלחות והכלים של כל יושביי השולחן, מאפשרים לאדם ולמליסה להביט עליהם בשקט, רואים איך שבנם מעמיס על ידיו של איאן את כל הצלחות.

“היי!” איאן לחש כשיכל להבין שארבעת הצלחות על ידיו וג’ואי גיחך ואחז בזרועו של איאן, “תהיה בשקט ותנקה אותן כמו שצריך” שחור העיניים השיב, מלווה את איאן אל הכיור לפני שהוא עזר לו להניח אותן בתוך הכיור הלבן.

“אני בינתיים אחתוך פירות” מליסה אמרה, “אין צורך” איאן אמר בחיוך, “אנחנו נעשה את זה גם” הוא אמר וג’ואי הביט עליו בהפתעה, הוא מדמיין או שאיאן מנסה לרצות את הוריו?

“אז אני ואמא נשב בסלון” אדם אמר וג’ואי הנהן לפני שפתח את זרם המים, מנקה ביחד עם איאן את הצלחות וכלי האוכל.

“איך אתה בינתיים?” ג’ואי לחש אצבעותיו הרטובות מלטפות קלות את ידו המקרצפת של איאן שניקתה צלחת, “אני בסדר” איאן אמר בכנות, ממשיך לנקות וג’ואי חייך בהקלה, נושק לזרועו של איאן בטבעיות, לא באמת חושב על זה יותר מדי והאחר גיחך קלות לפני שהזיז את פרצופו לג’ואי, רוכן מטה ונושק למצחו, “אני אוהב אותך” איאן אמר בכנות וג’ואי הסמיק, “גם אני” הוא אמר לפני שחזר לנקות, מנסה לחשוב על משהו אחר חוץ מהלב הפועם שלו.
—-

זואי שפשפה את עיניה ויצאה מהחדר, מסתכלת על המטבח ורואה את ג’ואי ואיאן חותכים פירות והיא חייכה בהתרגשות, מסמנת להוריה, ששמו לב אליה, להיות בשקט בכך שהיא הניחה אצבע אחת קטנה על שפתיה לפני שהיא הלכה על קצות האצבעות אל המטבח, מתאפקת שלא לצחקק לפני שהיא נעמדה מאחוריי שני הבנים שהיו מרוכזים בחיתוך הפירות.

“בו!” זואי אמרה בזמן שאחזה ברגליהם של הזוג, מקפיצה אותם, “אמא!” ג’ואי קרא ואחז בידו של איאן מתוך רפלקס, “הבהלתי אתכם!” זואי אמרה באושר ואיאן נאנח בחיוך לפני ששטף את ידיו והסתובב אל הקטנה, מתכופף למולה, “הבהלת אותי” הוא אמר בחיוך וזואי צחקקה באושר, מחבקת את העיוור המופתע שחיבק אותה לבסוף גם כן.

“תרים אותי” היא ביקשה בחוצפה, “זואי אל תציקי לו” ג’ואי ביקש, אבל איאן חייך והרים אותה על ידו, “היא לא מציקה לי” איאן אמר ברצינות, מרגיש את כפות ידיה הקטנות של זואי על כתפו.

“תלכו בינתיים לסלון, אני אסיים כאן” ג’ואי אמר, מסתכל על זואי, “תלווי אותו” הוא הוסיף והקטנה הנהנה, “אין לי בעיה להמשיך לעזור” איאן אמר ברצינות וג’ואי צקצק בלשונו לפני שבעט עם ברכו קלות בישבנו של איאן, “תלך” הוא אמר ואיאן צחקק עם זואי, “כדאי לך לבוא, ג’ואי לא מוותר” מליסה אמרה מהסלון, גורמת לשני הבנים להבין שהיא תצפתה עליהם רוב הזמן.

“אני אלך” איאן אמר לבסוף, “טוב” ג’ואי השיב, “תלך ישר” זואי התחילה להגיד ואיאן הנהן בהבנה, הולך באיטיות לאן שזואי כוונה אותו וג’ואי הביט עליהם בחיוך, רואה איך שאדם ומליסה מפנים לאיאן את הדרך ועוזרים לו להגיע בביטחון לסלון.

“באתי לעזור” ג’ואי שמע את מליסה והוא הביט לצידו וראה שהיא באה אליו והוא הנהן קלות וזז הצידה, מאפשר לה גישה נוחה יותר לפירות.

“אז מה?” היא מלמלה, מתחילה לסדר את הפירות החתוכים במגש גדול, “מה?” ג’ואי שאל, ממשיך לחתוך פירות, “אתה שמח שהוא כאן?” שחורת השיער שאלה וג’ואי הנהן מבלי לחשוב פעמיים.

“יופי” היא אמרה והוא הסתכל עליה, “תודה” הוא אמר בכנות לפני שהזיז את עיניו במהירות ממנה והיא צחקקה ונתנה לו מרפק לצלע, גורמת לו לצחקק גם כן, “רק שתדע שהדלת של החדר לא נסגרת היום” היא מלמלה והוא כחכח בגרונו, “אמא…” הוא מלמל במבוכה, מבין למה היא לא מרשה לו לנעול את הדלת, “ממה אתה כל כך מובך?” היא שאלה בהתגרות והוא נגס בשפתו התחתונה והמשיך לחתוך את הפירות בשתיקה, לא מאמין שאמא שלו מציקה לו גם כן בנושא הזה.

מליסה חייכה בהקלה לפני שניגבה את ידיה, מלטפת את ראשו של בנה לפני שנשקה לראשו, “תינוק שלי” היא לחשה וג’ואי צקצק על הכינוי אבל הוא לבסוף חייך בשקט, מאפשר לה להניח את ראשה על כתפו בזמן שהוא המשיך לחתוך את הפירות.
—-

“יאמי” זואי אמרה באושר כשג’ואי הגיע עם מגש הפירות, מניח אותו על השולחן לפני שהוא הזיז אותה והתיישב ליד איאן, “זה המקום שלי!” זואי אמרה בעצב והוא חייך והרים אותה, מושיב אותה על רגליו וככה היא נרגעה, שמחה מכך שהיא עדיין יושבת לצידו של איאן.

“איזה פרי אתה רוצה?” ג’ואי שאל את איאן, “לא משנה לי” העיוור השיב בכנות, “אני יכול לבד” הוא הוסיף וג’ואי הביט עליו והנהן לעצמו לפני שנתן לו את המזלג, רואה איך שבן זוגו נשען קדימה ולוקח לעצמו אבטיח.

“אתה באמת קוסם” זואי אמרה בהתרגשות ואיאן הביט עליה בעיוורון שואל, “אתה יודע הכל גם בלי לראות” היא אמרה בהתלהבות, “זואי!” ג’ואי אמר ברוגז ואיאן חייך, “נכון שזה מגניב?” הבלונדיני שאל, “כן” הקטנה אמרה בחיוך.

“ג’ואי אני לא ילד קטן, אתה לא חייב להגן עליי תמיד” איאן אמר ברוגע, מלטף את שיערו של חום השיער קלות, “מצטער” ג’ואי אמר בכנות, הוא כנראה לא שם לב עד עכשיו שהוא נמצא במצב מגונן גם כשלא באמת צריך.

מליסה ואדם הביטו זה על זאת, מחייכים אחד לשנייה בזמן שהם אכלו פירות, מוצאים את התנהגותו של ג’ואי משעשעת, שמחים לדעת שסוף כל סוף יש מישהו שמצליח להשתלט על ג’ואי ללא שום בעיה.
—-

“לוק” דרייק אמר, וסימן ללוק לשבת לידו על הסלון, “כן אדוני” לוק אמר, מביט על לבן השיער שהיה נראה די מודאג, “איך היה עם ג’סיקה?” האב שאל, “היה בסדר” לוק מלמל, “אתה מתכוון לצאת איתה?” דרייק בירר ולוק הניע את ראשו לשלילה, “היא עדיין צעירה” הנהג אמר בכנות, “אני מבין…” המבוגר מלמל ולוק הביט עליו בחוסר הבנה.

“קרה משהו?” עוזר הבית שאל ודרייק הביט עליו, “איאן רוצה לעבור ניתוח עיניים והניתוח יהיה בשבוע הבא” דרייק אמר ולוק פער את עיניו, “מה זאת אומרת? התנגדת לכך כל הזמן הזה, למה פתאום זה עלה על הפרק?” לוק שאל ברצינות, “איאן החליט שהוא רוצה לראות בשביל ג’ואי” דרייק הסביר ולוק כיווץ את גבותיו בבלבול, “ההחלמה יכולה לקחת מספר שנים” הוא אמר ודרייק הנהן, “ג’ואי יהיה איתו?” הוא הוסיף בשאלה והמבוגר הניע את ראשו לשלילה, “ג’ואי יודע מזה בכלל?” לוק שאל ודרייק הניע שוב את ראשו לשלילה, מה שגרם לצעיר מבניהם להיאנח בייאוש.

“אני רוצה שתטוס איתו” דרייק אמר לפתע ולוק הביט עליו בפליאה, “מה?” הנהג שאל ודרייק הסתכל עליו ברצינות, “אחרי זה אתה תוכל לעזוב ולא לעבוד כאן יותר” דרייק הוסיף ולוק הביט עליו בחוסר אמונה, “כשתחזרו, אתה תהיה חופשי מבלי להיות עסוק, אתה תוכל להקים משפחה ללא שום בעיה, אז בבקשה, תהיה עם איאן בזמן הזה” המבוגר ביקש ולוק נאנח והניח את ידיו על פניו, חושב לעצמו מה לעשות.

אם הוא יטוס עם איאן, זה אומר שהוא לא יהיה כאן הרבה זמן, זה אומר שגם הניצוץ היחידי שהיה לו עם ג’סיקה יכבה, זה אומר שהוא יחזור לכאן ויהיה חסר קרקע יציבה לנחות אליה.

אבל הוא לא יכול להשאיר את איאן לבד, הוא לא יכול לסרב לבקשה של דרייק, אין לו באמת את הזכות, הם נתנו לו מעל ומעבר, הוא לא יכול לאכזב אותם ולהיות אגואיסט, הוא צריך להיות לצידם כשהם צריכים אותו.

“אני אטוס איתו” לוק אמר לבסוף, מוריד את ידיו מפניו ומביט על דרייק שחייך אליו כתודה, “מעולה” המבוגר אמר בהקלה, “אני אתן לכם מספיק כסף לשם ואסדר לך מקום שינה ראוי” לבן השיער אמר ולוק הנהן בהבנה, “כן אדוני”.
—-

ג’ואי הסביר לאיאן איך לפתוח את המים הקרים והחמים במקלחת, עוזר לו למשש את אזור המקלחת כמו שצריך.

“הבנתי” העיוור אמר לבסוף, מצליח להבין פחות או יותר את מבנה המקלחת, “אז כאן אתה מתקלח” הוא אמר בערמומיות וג’ואי הסמיק והכה קלות את כתפו, “אל תציק לי” הצעיר ביקש ואיאן גיחך, “זה קשה לא להציק לך” הבלונדיני אמר בכנות, “טיפש” ג’ואי לחש וחיבק את איאן קלות לפני שהתרחק ממנו, “אם אתה צריך עזרה תגיד לי” הוא אמר ואיאן הנהן לפני שג’ואי יצא החוצה, מאפשר לו להתקלח.

ג’ואי חזר לשבת עם משפחתו בסלון, רואה טלוויזיה- טוב, הוא לא באמת ראה אותה, הוא היה מרוכז בלשמוע את המים יורדים במקלחת, רוצה להיות מספיק ערני למקרה ואיאן יצטרך אותו.

“איאן חמוד” זואי אמרה בחיוך וג’ואי הסתכל עליה והנהן, מאפשר לה לחזור לשבת על רגליו, “את אוהבת אותו?” מליסה שאלה וזואי הנהנה במרץ, “אני אתחתן איתו!” היא אמרה באושר וג’ואי הביט עליה בפליאה בעוד שמליסה ואדם צחקו על האמירה שלה.

“אבל את יודעת שהוא חבר שלי, נכון?” שחור העיניים בירר וזואי הנהנה, “אבל אני יכולה להיות גם חברה שלו, נכון?” היא שאלה בתמימות וג’ואי הביט עליה ללא מילים, “את יכולה להיות רק חברה שלו, את לא יכולה להיות בת הזוג שלו” הוא אמר בחיוך, “למה?” היא שאלה ברצינות, “כי אני בן הזוג שלו” הוא השיב, “ואני לא יכולה גם להיות?” היא ביררה וג’ואי נאנח, מביט על הוריו המשועשעים לפני שהוא נשען אחרונית על הסלון, “לא” הוא אמר והיא הביטה עליו בעצב לפני שפרצה בבכי מפתיע, כנראה והיא לא באמת הבינה מה זה להיות בת הזוג של איאן.

ג’ואי נאנח וטפח על גבה, מאפשר לה לחבק אותו ולבכות בעצב על זה שהיא לא יכולה להיות חברה של איאן, “את יכולה להיות חברה טובה שלו” מליסה אמרה וטפחה על גבה גם כן, “ג’ואי לא מרשה לי” הקטנה אמרה ואחיה נאנח, “אני כן מרשה לך להיות חברה שלו, אבל לא בת הזוג שלו” הוא אמר, “ומה ההבדל?” היא שאלה בחוסר ידע והוא חייך וחזר לחבק אותה, “אני אוהב אותו כמו שאבא ואמא אוהבים אחד את השנייה” ג’ואי ניסה להסביר, “אמא ואבא חברים” זואי אמרה וג’ואי הנהן, “הם גם חברים, אבל הם גם בני זוג” הוא השיב.

“את לא יכולה להתחתן עם מישהו רק כי הוא חבר טוב שלך” אדם הסביר וג’ואי הנהן, “אני לא אתחתן עם טד ורוי” הוא אמר לאחותו, “למה לא?” היא שאלה וג’ואי צחק בחוסר אמונה, איך זואי יכולה לראות את זה נורמלי שהוא יתחתן איתם?

“ועם איאן אתה כן תתחתן?” היא הוסיפה וג’ואי שתק, לא יודע מה להגיד, “לא עכשיו” מליסה אמרה בחיוך, “כשהוא יהיה גדול יותר הוא יכול להתחתן עם מי שהוא ירצה” האם הסבירה וג’ואי הסתכל על אימו בחיוך וזואי חשבה לעצמה.

“אז זה אומר שאם תתחתנו, אתה תהיה בהריון כמו אמא?” היא שאלה בתמימות מוחלטת וסקרנית וג’ואי פער אמר עיניו, “אני ויתרתי” הוא אמר בחיוך מאולץ להוריו המצחקקים, “כן או לא?” הקטנה שאלה, “בנים לא יכולים להיות בהריון” אדם הסביר ברוגע, “למה?” היא שאלה ואדם הביט על מליסה בחוסר מילים, מעביר לה את רשות הדיבור.

“כי זה פשוט לא אפשרי” מליסה אמרה בפשטות, “רק בנות יכולות וגם לא כולן” היא אמרה וזואי גירדה את ראשה בחוסר הבנה, “רק בנות יכולות להיות ‘אמא’?” הקטנה שאלה ומליסה חשבה לכמה רגעים, “לא, זה מסובך, אבל לא כולן יכולות ויש גם בנים שהם אימהות” מליסה ניסתה להסביר, רוצה שלבת שלה יהיה יכולת להבין מערכות יחסים שונות בעתיד.

“אני לא מבינה” זואי אמרה לבסוף, מנגבת את עיניה הלחות לפני שחזרה לחבק את ג’ואי, “אם תתחתן עם איאן ותהיה ‘אמא’, אז אני אהיה חברה של הילדים שלך, נכון?” זואי שאלה וליבו של ג’ואי החסיר פעימה לפתע, הוא לא באמת חשב על מערכת היחסים שלו עם איאן כל כך לעומק, אולי בגלל כל הבלגן שהיא יצרה.

הוא לא באמת חשב על חתונה, על ילדים או על משפחה, אחרי הכל הוא עוד צעיר ויש לו עוד לא מעט שנים לעבור בשביל שהוא יהיה בשל לכך, הוא עוד תלמיד והוא אפילו עדיין לא בגיל החוקי בשביל לשתות אלכוהול, שלא להזכיר את זה שהוא רק לא ממזמן הבין את המיניות שלו ואת האהבה שלו.

אבל עכשיו, כשהוא סוף סוף חושב על זה לעומק, הוא לא יכול לגרום לליבו להפסיק לפעום בחוזקה, עכשיו, כשאחותו הקטנה העלתה את זה בתמימות, רק עכשיו הוא מבין שיכול להיות שבעוד כמה שנים הוא ימצא את עצמו מקים בית עם איאן.

אני אהיה העיניים שלך -פרק 59-
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
21 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך