אני אהיה העיניים שלך -פרק 9-

BLUE41 04/08/2018 183 צפיות אין תגובות

“לקום” קולה של מליסה גרם לשלושת הנערים המחובקים לפקוח עיניים בעייפות, “קדימה ילדודס, היום יום קצר” היא אמרה בחיוך, מתעוררת היום מוקדם יותר מהרגיל בשביל להתארגן כמו שצריך ולהצליח להקפיץ את כולם למסגרות המתאימות.
“קמנו” רוי מלמל, מנתק את החיבוק מג’ואי בזמן שהתמתח והתיישב על המיטה, “קומו” הוא מלמל וניער את השניים האחרים שחזרו לנמנם, “קמתי, קמתי!” ג’ואי התלונן ופקח את עיניו בשנית, מתיישב גם הוא בזמן שהוא שפשף את עיניו, “קום מנומש” הוא אמר וטפח על בטנו של טד שנאנח והתרומם לישיבה גם כן, “בוקר טוב” הג’ינג’י אמר בחיוך למליסה המשועשעת שהביטה על שלושת הנערים המבולגנים והעייפים, “בוקר טוב” היא ענתה, “יאללה, תתחילו להתארגן, אני אכין לבינתיים סנדוויצ’ים” היא אמרה והם הנהנו אליה לפני שהיא יצאה החוצה, מאפשרת להם להתחיל להתרומם מהמיטה ולהתמרמר על כך שהם עייפים.

“אני הראשון במקלחת!” ג’ואי קרא ושני האחרים היו יותר מדי עייפים בשביל להתעקש והם רק הנהנו, מסתכלים על איך שחום השיער יוצא מהחדר עם מגבת לפני שהם חזרו להתיישב על המיטה, “מזל שהיום אין לו עבודה” טד אמר חלושות ורוי חייך קלות, “הוא היה מת מרוב עייפות, הוא בטוח לא היה מתפקד” קצוץ השיער אמר בשעשוע וטד צחקק, “זה היה יכול להיות מצחיק” הג’ינג’י אמר בחיוך, מחבק את עורפו של חברו הטוב.
“תגיד” טד מלמל לפתע, תופס את תשומת ליבו של רוי שהסתכל עליו בשאלה, “אתה חושב שג’ואי יצליח להתרחק מאיאן כמה שיותר?” הוא שאל ורוי חשב לכמה רגעים לפני שהרים את כתפיו בחוסר ידע, “אני לא יודע, אני מקווה בשבילו שהוא יתרחק, מפחיד לחשוב שאיאן בסוף ידלק לנו על ג’ואי שלנו” כחול העיניים אמר והמנומש הנהן בהסכמה, “אבל אין מה לדאוג” טד אמר בחיוך, “ג’ואי שלנו אוהב בנות” הוא אמר ורוי צחקק, “רק חבל שהן לא מצליחות להתחבר אליו” רוי השיב וטד נאנח, “אנחנו צריכים לתת לו עוד אומץ לעמוד מול בנות” הג’ינג’י אמר ורוי הביט עליו, “אתה באמת חושב שנצליח? אני חושב שרק הוא לבד יכול להתגבר על החשש שלו” שחור השיער אמר בכנות וטד נאנח, יש משהו במה שחברו אומר.
—-
“למה אתם רציניים?” ג’ואי שאל בחיוך משועשע כשנכנס לחדר וראה את חבריו עם פרצופים רציניים במיוחד, “סתם, יצא לנו להבין עד כמה שטד מכוער” רוי אמר בתמימות בזמן שהתרומם, “היי!” טד אמר בכעס וג’ואי צחקק, “אני אלך” רוי אמר והוציא למנומש לשון לפני שהוא יצא עם מגבת, בגדים ומברשת שיניים מהחדר.

“ג’ואי, רוצה שנעשה היום משהו?” טד שאל בחיוך מרוגש וג’ואי הרים את כתפיו בחוסר אכפתיות, אין לו בעיה לעשות משהו היום, “רוצה שנשתה?” טד אמר בחיוך ערמומי ושחור העיניים זרק לו מבט רצחני, זה מה שחסר לו עכשיו, לשתות ולהשתכר שוב ואז רק אלוהים יודע מה יקרה.
“אז משהו אחר” טד מלמל, חושב לעצמו מה הם יכולים לעשות היום, “אפשר לשחק אצלי במשחקי מחשב” הוא אמר בחיוך וחום השיער הביט עליו והנהן בזמן שייבש את שיערו לפני שהניח משחה ופלסטר על הפצע שבמצחו.

“רוצה שאני אקרא לכמה בנות?” טד שאל בהשתובבות וג’ואי פער מעט את עיניו בסקרנות והביט עליו, “אתה אוהב את זה, אה ג’ואי?” טד אמר בזמן שהתרומם, מחבק את עורפו של חברו הצעיר, “מממ?” טד שאל, “אפשר” ג’ואי מלמל חלושות והמנומש צחקק באושר בזמן שצבט את לחיו של חברו, “נמצא לך זיווג מוצלח!” הג’ינג’י קרא בקול, שוכח איפה הוא נמצא וג’ואי כיסה במהירות את פיו של טד, מקווה שמליסה לא שמעה, אבל הוא הבין שזה היה מאוחר מדי כשאמו פתחה את הדלת.
“טד!” מליסה אמרה ברוגז, ידיה על מותניה, “לא לעשות שטויות ובטח שלא לשחק בבנות, אתה שומע אותי?” היא אמרה בכעס, נותנת לחברו של בנה מעט על הראש, “כן מליסה” טד מלמל והמבוגרת ממנו נשפה בכבדות, זורקת מבטים רצחניים לבנה ולטד לפני שהיא יצאה החוצה, מאפשרת להם לנשום כמו שצריך, “היא מפחידה” טד מלמל וג’ואי הנהן, “מי כמוני יודע” שחור העיניים לחש ושניהם צחקקו לעצמם בשקט.

“יאללה, אחרון חביב” ג’ואי אמר וטפח על גבו של טד כשרוי נכנס בחזרה לחדר, מאורגן ונקי, נראה משועשע.
“אמא שלך קצת עצבנית, היא אמרה לי לא להציק לבנות אחרות, מה כבר אמרתם לה?” כחול העיניים אמר וטד גיחך, “ג’ואי יספר לך” הג’ינג’י אמר לפני שיצא עם דבריו מהחדר, הולך להתארגן גם כן וסופג מבטים כעוסים ממליסה ומבטים מחוייכים מזואי שנופפה לו לשלום.

רוי צחקק אחרי שג’ואי סיפר לו למה אמו עצבנית, “אוי הוא טיפש” רוי מלמל על טד וג’ואי גיחך, “אז בסוף כן ניפגש עם בנות או שלא?” קצוץ השיער לחש, “אמא שלי לא חייבת לדעת הכל” הוא אמר בחיוך משתובב, “אווו ג’ואי שלי!” רוי אמר בשעשוע, מבלגן את שיערו של שחור העיניים המחוייך, הם כן יפגשו עם בנות היום.
—–
“תכניסו את הכריכים לתיק” מליסה אמרה, מסתכלת על שלושת הנערים שהנהנו ולקחו את הכריכים שהיו על השולחן, “אתה לוקח את זואי היום מהגן, היא מסיימת יותר מאוחר היום אז יוצא שאתם מסיימים ביחד” מליסה אמרה וג’ואי הסתכל עליה, “אני היום יוצא עם טד ורוי” חום השיער אמר ומליסה הביטה עליו ואז על חבריו המחוייכים, “תצאו עם זואי” היא אמרה, “מה? מה פתאום!” ג’ואי אמר ברוגז וזואי נאנחה, רוצה להיות גם היא בחברתם של הגדולים, “לולה לא יכולה לעבוד היום, והיום אני ואבא עובדים עד מאוחר, אין מי שידאג לזואי חוץ ממך” מליסה אמרה ברצינות.
“מליסה אל תדאגי, אנחנו נטפל בזואי היום” טד אמר בחיוך, יודע מה הוא עושה, “מה?” ג’ואי שאל בהפתעה וטד הניח את ידו על כתפו של חברו, “אנחנו גם ככה נהיה בבית שלי ונשחק במשחקי מחשב, זואי יכולה להיות איתנו” הוא אמר, לוחץ על כתפו של ג’ואי שעדיין לא הבין את מה שעובר בראשו של טד, “כן, אנחנו נדאג לה” רוי אמר בחיוך, מניח לעצמו שהוא יודע למה טד מתכוון, בנות מתות על ילדים, זה יכול לעזור לג’ואי.

מליסה חקרה אותם מעט לפני שהיא הסתכלה על זואי והתקרבה לאוזנה, לוחשת לה דברים שהנערים המסוקרנים לא הצליחו לשמוע.

זואי חייכה והנהנה למבוגרת המחוייכת והמרוצה, “אוקיי, תשמרו עליה” מליסה אמרה וטד ורוי הנהנו במהירות, שוכחים מהלחשושים בעוד שג’ואי הביט על אימו ואחותו בסקרנות, שתי המפלצות הנשיות מתחננות משהו והוא יודע את זה.
—-
הם עלו על הרכב, זואי ישבה מאחור עם טד ורוי בעוד שג’ואי ישב מקדימה, ממשיך לזרוק מבטים חשדניים אל אמו שהחזירה לו מבטים מחשידים, יודעת שבנה לא בוטח בהחלטה שלה לשלוח את זואי להיות ביחד איתם, במיוחד לא אחרי שהיא התרגזה על טד.

“יוצאים לדרך!” מליסה אמרה לבסוף, מחזירה את עיניה אל הכביש לפני שהתחילה לנסוע, מתעלמת מבנה החשדן ומביטה מדי פעם אחורנית אל חבריו המחוייכים, היא יודעת שהם לא יוותרו על להיפגש עם בנות, אבל הם לא יודעים שהיא שולחת לשם סוכנת חשאית קטנה שתספר לה את מה שהיא ראתה שם.
—-
“למה אתם רוצים שזואי תהיה איתנו?” ג’ואי שאל ברצינות אחרי שהם יצאו מהרכב והתקדמו אל בית הספר, “כי זה יעזור לך עם הבנות, זה ידוע שהן אוהבות ילדים” רוי אמר בחיוך וג’ואי הסתכל עליו ועל טד הנרגש לפני שהוא נאנח, “אתם עדיין לא יודעים את התככים של מליסה וזואי, הן עובדות בצוות, בטוח אמא שלי נתנה לו הוראות לעשות משהו” ג’ואי אמר בחשדנות רצינית וחבריו צחקקו בשעשוע, “אתה כל כך פרנואיד, אל תדאג, הכל יהיה בסדר” רוי אמר בחיוך, מחבק את ג’ואי ואת טד בעורפם בזמן שהם התקדמו אל תוך בית הספר, מוכנים לסיים את יום הלימודים כמה שיותר מהר.
—-
“נראה לי שהם כבר התרגלו אליי” ג’ואי מלמל כשהם התיישבו על הדשא בהפסקת האוכל, “מי?” טד שאל, אוכל באושר את הכריך שהכינה מליסה, “התלמידים האחרים” ג’ואי אמר, “נכון, הם כבר פחות מסתכלים עלייך” רוי השיב וג’ואי הנהן בהסכמה, הוא שם לב לזה שהם כבר פחות מפחדים ממנו.
“כל אחד חזר לעולם שלו” טד מלמל, “חיים את חייהם, חושבים את מחשבותיהם, מתמודדים עם הצרות שלהם, נהנים לה- איה!” הוא צעק כשרוי וג’ואי סטרו בו זמנית ללחייו, “תגיד אתה דפוק או שאתה עושה את עצמך? מה זאת הפילוסופיה המטופשת שמלמלת כרגע?” רוי אמר בזעזוע מוחלט, לא מבין איך טד יכול להיות כזה טיפש לפעמים, יותר נכון, לרוב.
“משהו השתבש לך שם במוח” ג’ואי אמר בזמן שתיקתק עם אגרופו על מצחו של טד הנרגז ששפשף את לחייו, “הוא תמיד היה משובש” טד אמר בחיוך משועשע, בזמן שפזל מעלה, גורם לשני האחרים לצחקק ביחד איתו, “אתה פשוט טיפש” ג’ואי מלמל בצחקוק וטד רק המשיך לעשות פרצופים ולהוכיח להם עד כמה שהוא באמת טיפש ומשובש.

“אתה מאמין שהיום אין לך את השיט של העבודה המטופשת הזאת?” רוי אמר לג’ואי בחיוך וטד נעצר ממעשיו, מסתכל בחיוך על ג’ואי שנאנח לעצמו בהקלה, “יומיים של חופש, זה מתאים לי” הוא מלמל באושר ונשען מעט אחורנית על הדשא בעזרת ידיו, “רק חבל שבראשון יש לך מחוייבות, זה יום חופש!” טד אמר ברוגז וג’ואי נאנח והנהן, גם הוא מבואס מזה.
“אתה חושב שאיאן ולורי עובדים היום ומחר?” טד שאל וג’ואי חשב לכמה רגעים, “אני לא חושב, הם גם צריכים חופש” הוא אמר, “ואת האמת?” הוא אמר בחיוך, תופס את תשומת ליבם של שני חבריו המרוכזים, “הם לא מעניינים אותי במיוחד” הוא אמר בחיוך וטד ורוי צחקו לעצמם, ג’ואי שלהם עדיין לא השתנה.

“עוד מעט יש לך יום הולדת” טד אמר לפתע וג’ואי הנהן, “עוד חודש וחצי” הוא השיב ונאנח אחרי כמה רגעים כשהבין את המצב שבו הוא נמצא, “אני לא חושב שהם יתנו לי חופש, כנראה שהשנה לא אחגוג” הוא אמר בעצב ורוי נאנח, “זה לא פייר, יום הולדת 18 זה חשוב!” הוא אמר ברוגז, “נעשה אולי משהו אחרי העבודה שלי” חום השיער אמר, “כן! זה גם רעיון! נשתכר עד אור הבוקר!” טד קרא בהתרגשות, “תיזהר-” רוי התחיל וג’ואי צחקק, “שהנמשים שלך לא יעופו!” שחור העיניים השלים וצבט את לחיו של טד המחוייך.
“ואני חושב שכדאי לי להתרחק מאלכוהול” ג’ואי הוסיף ברצינות ושני חבריו הביטו עליו, “אולי אתה צודק” רוי אמר, “אבל קצת אלכוהול לא יזיק” טד אמר בחיוך וג’ואי גיחך, “כשיגיע יום ההולדת נדבר על אלכוהול” הפושע הצעיר אמר בהחלטיות לפני שהתיישר וחזר לאכול את הסנדוויץ’ שלו.
“אני אסמס לבנות שיבואו אליי אחרי הלימודים” טד אמר בקריצה לפני שהוציא את הטלפון מכיסו, מתחיל את עבודת האצבעות ומסמס במהירות הודעות לבנות שהוא רוצה שיבואו, גורם לליבו של ג’ואי לפעום בלחץ, מפחד ממה שהולך לקרות אבל גם מתרגש מזה.

“זהו” טד אמר לבסוף, מניח את הטלפון לצידו, “הן אישרו?” רוי שאל וטד הנהן, “ישר אחרי ההודעה שלי” הוא אמר בגאווה, גורם לג’ואי לקנא מעט על היכולות המוצלחות שלו עם בנות.

הצלצול נשמע, גורם לשלישייה להיאנח בחוסר רצון, “רק עוד שעתיים וחצי ודי” רוי אמר כשהתרומם, עוזר לג’ואי לעמוד גם כן בעוד שטד הצליח לעמוד לבד, “תחשבו על נקודת הסיום” טד התחיל בנאום הטיפשי שלו, גורם לשני חבריו לגלגל את עיניהם בייאוש בזמן שהם התהלכו אל תוך בית הספר, נאלצים לשמוע את טד מדבר על כך שנקודת הסיום הן הבנות ושהשיא של היום קרב ובא ועוד שטויות מפושטות ולא מעניינות שטד אוהב להמציא כהרגלו.
—–
“נלך אל זואי ומשם אליי” טד אמר כשהשיעור האחרון הסתיים, הוא ורוי נעמדו ליד ג’ואי שהנהן ונעמד מכיסאו בזמן שאחז בתיקו, “אני עדיין מאמין שאמא שלי זממה איתה משהו” הוא אמר בהחלטיות ורוי נאנח, “זואי בסך הכל בת 4, גם אם אמא שלך אמרה לה לעשות משהו, תמיד יהיה אפשר לשחד אותה בממתק, נגיד גם לבנות לשחק איתה ככה שלא יהיה שום דבר רע להגיד עלינו” רוי אמר, מנסה להרגיע את ג’ואי ודי מצליח, “טוב נו, זה לא שנעשה משהו לא במקום” שחור השיער אמר ושני האחרים הנהנו בהסכמה, אין בעיה שזואי תהיה.
“בואו נלך אל השיא שלנו!” טד קרא בהתרגשות, מחבק את עורפיהם של חבריו המיואשים בזמן שהוא רץ איתם מחוץ לכיתה, רצים בצחקוק מחצר בית הספר עד אל הגן של זואי.
—-
“ג’ואי! ג’ואי!!!” זואי צעקה ונופפה לאחיה שנופף לה בחזרה עם חבריו, מחכים לקטנה מחוץ לשערי הגן.
זואי אחזה בתיקה, מחבקת את חבריה הקטנטנים ומנופפת להם לשלום לפני שרצה בשמחה אל אחיה וחבריו, מחכה שהשומר יפתח לה את השער לפני שהיא יצאה החוצה וקפצה על אחיה בחיבוק, היא התגעגעה לכך שהיא רואה את ג’ואי בצהריים ולא בערב, היא במיוחד שמחה שהוא זה שבא לאסוף אותה מהגן, זה לא קורה הרבה.

“איך היה לך היום?” ג’ואי שאל בזמן שאחז באחותו על מותנו וזרועו, “היה כיף” היא אמרה באושר, מקבלת ליטופים בשיערה מטד ורוי המחוייכים שהתמוגגו מרוב שהיא חמודה, “איזה יופי” ג’ואי אמר בחיוך לפני שנשק ללחיה, “היום נעשה גם כיף ביחד?” היא שאלה בהתרגשות וג’ואי הסתכל על חבריו המגחכים לפני שהוא הנהן אליה, “ברור שנעשה” הוא אמר בחיוך, מרגיש פתאום אשמה, יכול להיות שהוא היה צריך לסרב להצעה של טד ופשוט לעשות יום כיף עם אחותו לבד? מה אם היא לא תסתדר עם הבנות שיבואו? מה אם יקרה משהו לא בסדר עם הבנות וזואי תראה את זה?
ג’ואי נאנח קלות לפני שהביט על חבריו, מצליח להירגע כשהבין שאין לו מה לדאוג, אין מצב שמשהו רע יקרה, הוא בוטח בטד ורוי ובסך הכל הם ישבו עם כמה בנות, הם ידברו ומקסימום ישחקו ביחד במשחקי מחשב, זואי גם יכולה לעזור לו לדבר איתן כמו שצריך מבלי להתבייש, הכל יהיה בסדר, הוא מאמין בזה.

אני אהיה העיניים שלך -פרק 9-
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
21 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך