האם ריקוד הוא מהות החיים בשבילי? פרק 4

פרק 4
הייתי נבוכה. רוי חייך אליי "אם ככה, את מוזמנת רשמית לחזרות הערב, אני בטוח שתעברי". הנהנתי בעצבנות וסידרתי את שערי שהתפרע מעט.
דילן חייך ואמר "בואו נלך לאכול".
הלכנו לחדר אוכל ונכנסנו, אף אחד מהבוגרים לא שם לב אלינו , לקחנו אוכל והתיישבנו ליד לילי והבנים בשולחן ששמור לברקודה.
אמרתי לילי" מחר אני נבחנת לברקודה" היא צווחה באושר וחיבקה אותי כל כך חזק ששנינו נפלנו אחורה, על הרצפה.
התפקעתי מצחוק וכל מי שישב לידינו הביט בנו בתימהון וצחק איתנו.
דילן ורוי עזרו לנו לקום, התיישבנו על הכיסאות שוב, הזהרתי את לילי באיום "תקשיבי לי טוב טוב, אם את לא רוצה יד שבורה אל תקפצי עליי ככה בהפתעה". היא צחקה, הצדיקה וקראה בקול "כן המפקדת!".
ניק וג'ק צחקו ונער אחר מהברקודה שחיוך למראה שתינו המתווכחות "אני לא מבין למה לא מרשים לכם לאכול איתנו הרי יש עוד מלא מקום בקפיטריה ואתם כל כך שמחים והשכבות שלנו כל כך משעממות יכולתם להעביר אלינו קצת שמחה". חייכתי בנועם "אם לא שמת לב אני גורמת לכם לאבד את הריכוז ולכן בגלל זה אתם תנקו את הסטודיו". סיימתי בזריזות לאכול, חזרתי על דבריי "אתם תנקו את הסטודיו, אני מבטיחה לעזור!". הם נאנחו וניסו למחות אבל לילי נעמדה ואמרה לי "טוב אם כך צריך להחליף לבגדים נוחים" הבטנו בה, היא שאלה "מה? אסור לי לעזור?" נאנחתי וגלגלתי עיניים אל הבנים בתקווה שיעזרו לי "אני לא בטוחה שאני צריכה להחליף בגדים" אמרתי לה בחשש.
לילי ענתה לי "שטויות, בואי!" היא נופפה לבנים וגררה אותי אחריה.
הבטתי בבנים בחיפוש אחר עזרה אך הם רק צחקו, נאנחתי וצעקתי להם " אל תדאגו אתם תשלמו על זה אחר כך!".
שנייה לפני שיצאנו ראיתי את ניק וג'ק מתחילים להסתודד בשקט בעוד כל השאר דברו בקול רב וצחקו .
הלכתי עם לילי חזרה לחדר, היא החליפה לטרנינג וגופייה צמודה זהה לשלי, היא נעלה נעלי ספורט ואספה את שערה הבלונדיני לקוקו גבוה בדיוק כמוני.
כשהיא סיימה השעה הייתה 17:15, מיהרנו לסטודיו.
נכנסנו ונשפך עלינו דלי עם מים קפואים וקביות קרח. שתינו צרחנו מבהלה ומהקור.
הסתכלתי לצדדים וראיתי שהם אוחזים בחוטים שהיו מחוברים לדלי שנתלה מעל ראשינו.
ניגשתי לג'ק ולילי אל ניק, שאלנו בתיאום "משאלה אחרונה?" הם הביטו בנו בבוז.
רתחתי מזעם, הפלתי אותו על הרצפה והחטפתי לו, הוא ניסה לברוח אבל ריתקתי אותו לרצפה ואמרתי "תאמר שאתה מצטער ותגיד,אהמממ… שאני מלכת הריקודים וגם אההממממ…. שאני יותר טובה ונחמדה ממך!" צחקקתי והוספתי "רק לידע כללי יש לי חגורה שחורה בקארטה אל תשאל למה", הוא מיהר להתנצל ולחזור על דבריי.
קמתי וניגשתי ללילי שהכתה את ניק שנאנק ונאבק. אמרתי לו בדיוק את מה שאמרתי לג'ק והוא נכנע והתנצל וחזר על בדבריי.
לילי נעמדה לידי ואמרה בעודה מנסה לסדר את החולצה "אוף! זאת הייתה גופייה שאהבתי מאוד!" גלגלתי עיניי וצעקתי "דילן אם תשפוך עליי מים אני אהרוג אותך במו ידיי!" לתוך הסטודיו נכנסו כל שאר הבנים. דילן הביט בנו.
אנחנו היינו רטובות עד לשד עצמותינו ורעדנו.
הוא הביט בנו בדאגה ואז בג'ק ובניק ונאנח. רוי הוציא מארון אחד שני סוודרים עם קפוצ'ון, נזכרתי שאני תמיד לוקחת איתי עוד שתי מכנסיי טרנינג.
הוצאתי את המכנסיים מהתיק ונתתי אחד לילי, לקחנו את הסוודרים מרוי והלכנו רועדות לחדר הלבשה ליד, החלפנו בגדים.
יצאנו מחדר ההלבשה וחזרנו לסטודיו, ראינו את הבנים מטיפים מוסר לג'ק וניק.
הסתכלתי במראה וראיתי שאנחנו נראות ממש מגניבות בטרנינג ובסוודר עם קפוצ'ון , לקחתי את הפלאפון שלי ושמתי אוזניות באוזניי הפעלתי שיר ולקחתי מגב וסמרטוט. התחלתי לשטוף את הרצפה במרץ, כשסיימתי ראיתי שגם הם סיימו לנקות את המראות, כיביתי את השירים והכנסתי את פלאפון לתיק, ניק פינה את כל הציוד לניקוי החוצה אל מקומו וחזר בזריזות.
התיישבתי עם גבי למראה מותשת, דילן התיישב לידי ואמר "ניק וג'ק מצטערים הם רק רצו להשתעשע הם לא חשבו על התוצאות" הנהנתי עדיין היה לי נורא קר, הוא קלט את זה וחיבק אותי, חייכתי ונצמדתי אל חום גופו.
לאחר כמה דקות הוא קם ואני קמתי איתו. רוי אמר "להסתדר במקומות עושים חזרה אחרונה לפני שהמאמן חוזר מחר". הם הסתדרו במקומות ואני ולילי התיישבנו בצד וצפינו, לאחר זמן מה לילי קיבלה אס אם אס, על פניה עלתה הבעה שמחה ומאושרת, היא לחשה לי בשמחה "אמא שלי באה לבקר, את באה?" הנדתי בראשי, היא חיבקה אותי ויצאה.
השעה הייתה 18:20 , הבנים רקדו שוב ושוב מספר ריקודים.
הרגשתי עייפה, נשכבתי על הרצפה ובתוך דקה נרדמתי.
לאחר כחצי שעה, ב-19:00 בערך רוי העיר אותי בעדינות, מלמלתי "תן לישון…" הוא חייך ואמר "אני אתן לך אבל את רוצה להגיע לחדר שלך לא?" לא הקשבתי לו ונרדמתי שנית.
הבנים עמדו סביבי וצחקו חרש, דילן התפקע מצחוק ואמר "נצטרך לסחוב אותה לחדר, תמיד כשהיא נרדמת אי אפשר להעיר אותה היא מתעוררת לבד אחרת היא לא רמה כמו עכשיו". רוי וכל הבנים צחקו, הוא הרים אותי, נצמדתי אל חולצתו לפתע הלום שלי הפך לסיוט על התאונה . התחלתי לרעוד מעט ולהזיע , התפלתי בפחד בזרועותיו של רוי.
דילן בחן את הבעתי המפוחדת ואמר בקול עצוב ודאוג "היא חולמת על התאונה שוב" רוי הבין אך השאר לא הבינו אך הם לא שאלו ורק הביטו בי מודאגים.
פתאום החלום השתנה והרגשתי כאב חד בראשי, צרחתי. הבנים קפצו בבהלה, דילן מלמל "היא לא חולמת על התאונה, היא חולמת על משהו אחר".
צעקתי מכאב, התפתלתי בזרועותיו של רוי תוך כדי שינה, הוא הידק את אחיזתו בי והצמיד אותי אליו.
אט אט הכאב נעלם, התעוררתי ובכיתי. דילן נשם לרווחה ושאל "על מה חלמת?" הבטתי בו מבהולת ומפוחדת, הנדתי בראשי והצמדתי את שפתיי זו לזו מראה לו שאין לי שום כוונה לספר לו. רוי הביט בי בוחן את הבעת פניי, רק אז שמײ לב שהוא מחזיק אותי, הסמקתי אבל הייתי עייפה מדי מכדי למחות.
דילן נכנע וליטף את שערי "לכי לישון" אמר לי, אני הקשבתי לו ונרדמתי שנית בזרועותיו של רוי,תפסתי את חולצתו ונצמדתי אליו.
דילן ליווה את רוי לחדר שלי ושל לילי, הוא דפק על הדלת. לילי פתחה וראתה שאני ישנה ונתנה לרוי להיכנס.
"מה קרה לה?" שאלה בדאגה, דילן אמר " היא נרדמה בזמן שעשינו חזרות עבר עליה הרבה, שימי לב אם היא מתנשפת מהר תביאי לה את המשאף שלה הוא בתא הקדמי בתיק שלה" לילי הנהנה.
רוי הניח אותי על המיטה אותי על המיטה, עדיין כשישנתי עמוק אחזתי בחוזקה בחולצתו, רוי ניתק את אצבעותיי ממנו וכיסה אותי. הוא רכן ונישק את מצחי ולחש "לילה טוב!" הוא ודילן יצאו מהחדר.
מחוץ לחדר רוי אמר לדילן "צדקת היא מיוחדת וצריך אות בלהקה, אני ממש מחבב אותה, דיברתי עם המאמן והוא אמר שהיא צריכה לבוא לסטודיו ולא ללכת ללימודים ורק אחרי החזרה הוא יעשה לה אודישן", הם החלו ללכת אל חדרם ובדרך הוא הוסיף ואמר "אני בטוח שהיא תהיה מעולה".