PinkSoul
אחרי שעות על גבי שעות בהן ביליתי בצפייה בים ובגלים, פתאום עלתה בי ההשראה לקטע הקצר והנחמד הזה שדי אהבתי.

הבלתי אפשרי.

PinkSoul 15/08/2014 316 צפיות אין תגובות
אחרי שעות על גבי שעות בהן ביליתי בצפייה בים ובגלים, פתאום עלתה בי ההשראה לקטע הקצר והנחמד הזה שדי אהבתי.

לפני יותר ממאות אלפי שנים, לפני עידנים על גבי עידנים,
ללא תכנון מוקדם, התאהבו שניים מיסודותיו האדירים של העולם – הרוח והים,
ביזע דם ודמעות, ניסו הם במו ידם, לעקוף את חוקיו הנוקשים של אדון העולם. 
הם נכשלו, וללא הצלחה, שבורי לב הם התרוצצו ללא מנוחה. 
מאז, בכל יום, מנסים הם שוב ושוב, הים והרוח, להגיע לאיחוד העצוב ;
הרוח שולחת את ידיה הארוכות, והים מותח גופו ולא מטיל ספקות.
אך הם לא זוכים לדבר מלבד ליטוף זעיר, שאת יומם מאיר, וממלא אותם בתקווה ,
אך עדיין מעט מדי – לא מספיק כדי לממש את גודל האהבה.
ובכל פעם שה׳כמעט מגע׳ קורה, נברא עוד אחד מבניהם –
גל חדש ופורה, שאת אהבתם של הוריו הוא נושא. 
הוא נשלח כדי להודיע, לבשר ולהגיד, לכל בני התמותה שהרוח והמים יאהבו לתמיד;
רובם מתפוגגים מפאת העולם, שאוסר, מתעב והורס, כל טעות שנוצרה על ידם.
חלקם, מתייאשים באמצע הדרך, פורשים מהמשימה שהוטלה עליהם, ומתוך בושה נבלעים הם בתוך אביהם.
אבל יש כמה שמגיעים כמעט עד הסוף, אך גם הם נשברים מיאוש על האבנים, או ממש על שפת החוף. 
אף על פי הסבל והכישלון, הכאב והחרון, הרוח והים לעולם לא יפסיקו לנסות לגעת ולחוש, לממש את אהבתם סוף סוף. 
וכמו האנשים, גם כאלה הם הגלים – 
חלקם נעלמים בטרם עת, אך חלקם נשארים עד הקץ של התום, מחכים לאדון העולם שייקח אותם היום. 

הבלתי אפשרי.
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך