אני עבדתי על הפרק הזה הרבה ..
מקווה שאהבתן (:
ואני ממשיכה את שאר הסיפורים שלי אם יהיה לי כוח -,-
טוב ביי ( ;

החיים זה לא אוטובוס – פרק 6

09/08/2012 639 צפיות 4 תגובות
אני עבדתי על הפרק הזה הרבה ..
מקווה שאהבתן (:
ואני ממשיכה את שאר הסיפורים שלי אם יהיה לי כוח -,-
טוב ביי ( ;

סורי שלא כתבתי הרבה זמן , הייתי צריכה קצת השראה ..
בקיצור לפרק !
***************************************************************************************************************
הסתכלתי במראה וסרקתי את עיניי שהיו מלאות כאב , ןלא הבנתי למה הן ככה.
אחזתי בשרשרת שלי שבצורת מפתח לב. הרגשתי באותו הזמן תחושת בלבול וכאב.
פתאום הרגשתי את שיערי מתנופף כלפי מעלה מההדף שפתאום שקעתי למטה בחשכה.
ניסיתי לטפס כלפי מעלה כאילו אני בתוך בור.
לקחתי תנופה וקפצתי למעלה והגעתי למעלה מעל פני הקרקע.
ראיתי את מייקל עומד מולי ופתאום צץ איש כלשהו משום מקום וכיוון אקדח לראשו של מייקל.
לא ראיתי את פניו , אבל הוא חבש כובע בוקרים חום שהסתיר את פניו.
מייקל הסתכל עליי במבט של “תברחי , אני איהיה בסדר.”
יכולתי להרגיש את חיוכו המרושע של האיש כאשר הוא ירה. מייקל קרס לאדמה והאיש ברח.
איבדתי את עשתונותיי החזקתי את ראשי וניערתי אותו בכדי לשכוח את מראהו של מייקל שוכב מת.
ורצתי ישר אל האיש שעדיין לא הספיק לברוח.
הספקתי לתפוס אותו לתת לו בעיטה , והוא פלט זעקה מלאת כאב.
התעוררתי.
נוכחתי לגלות את מייקל יושב על הרצפה נשען על המושב של האוטובוס ומבטו מודאג.
ואני בעמידה שהרגל שלי מונפת באוויר כאילו לפני שנייה עשיתי בעיטה.
“מה קרה ?” שאלתי תוך כדי שהורדתי את רגליי. התקדמתי לעבר מייקל ועזרתי לו לעמוד.
“את דיברת מתוך שינה ואמרת את שמי וחזרת על זה כמה פעמים וניערתי אותך קצת ואחרי כמה שניות ישר קמת ונתת לי בעיטה כאשר ישנת ואני עפתי לאחור.” אמר מייקל.
“סליחה , אני מצטערת ..”
“אל תדאגי אני סולח לך.”
“כנראה הייתי צריכה להגיד לך שאני סהרורית.”
“כנראה.” אמר בחיוך קל. “טוב , עזבי את זה עכשיו .. אני צריך שתבואי.” אמר והחווה בידו לכיוון תא המטען שנמצא מתחת למושב הנהג.
“תקחי את את הבגדים האלו ותלבשי אותם , עוד שנייה אנחנו יוצאים לכיוון התחנה הראשונה שלנו כדי לאסוף את התיירים.” אמר במהירות והביא לי את הבגדים של המדריכה.” אמר במהירות והביא לי את הבגדים והתקדם לכיוון מושב הנהג מתעסק במשהו.
התלבשתי במהירות בבגדי המדריכה.חולצה ירוקה אם תג של מדריכת טיולים מכנס חום קצר.
“מה אתה עושה ?” שאלתי אותו תוך כדי שהתקדמתי אליו והתיישבתי על המושב המתקפל של המדריכה.
“אני מוציא את התמונות של החשודים והפרטים עליהם.” ענה והראה לי כמה תמונות.
היה שם איש אחד שגנב את מבטי היה לו שיער בלונדיני קצוץ אם עיניים חומות זהובות הוא היה יחסית יפה תואר.
“מי זה?” שאלתי את מייקל והצבעתי על תמונתו.
מייקל דיפדף בין הדפים. ולבסוף אמר שקוראים לבן אדם דייוויד קרטר.
“מה הרקע הפלילי שלו ?” שאלתי.
“הוא רצח שני אנשים , את אישתו ואת בנו היחיד.” אמר מייקל בהרהור קל. “הוא ישב בכלא במשך שנתיים , האשימו אותו רק בגלל אישתו .. מהבן היחיד שלו אומרים שהיה חולה נפש , יש כאלו שאומרים שהייתה לו בת שאימצו אותה.. אבל רק בודדים אומרים ..”
“יש לך תמונה של אישתו ושל בנו ?”
“אממ .. כן.” אמר והושיט לי שני דפי מידע אם תמונות.
התבוננתי בתמונות , ראיתי נער אם שיער בלונדיני ועיניים ירוקות , ואישה אם שיער שחור ועיניים ירוקות. לא יודעת למה , אבל הם היו מעט מוכרים.
לא יודעת למה , אבל יש לי חשק לפלוט יללת כאב.


החיים זה לא אוטובוס – פרק 6
דרג את הסיפור

תגובות (4)

תמשיכי ומהרררר XD

09/08/2012 14:46

חיחיחי טוב, אני אמשיךךך !!

10/08/2012 01:16

תמשיכי !!! :)

10/08/2012 04:51

אני אמשיך (:

11/08/2012 11:54
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך