תודה שקראתם :)

ילדת פנימיה- פרק 2

30/09/2013 1338 צפיות 5 תגובות
תודה שקראתם :)

זה היה הלילה הטוב בחיי.
הנשיקה הפנטסטית עם החתיך הכי חמוד בפנימיה, ועוד על היום הראשון, ואיתי, פנלופה-פני גרייהם!
“אני לא מאמינה שעשית את זה!” אנבת’ המשיכה לצרוח כמו ילדה קטנה ונלהבת כשעלינו במדרגות לקומה בה נמצא החדר שלנו, חדר 238.
“אוקיי” אנבת’ הפסיקה בבת אחת את הצרחות כשהדלת עם המספר הבוהק בחשכת המסדרון הופיעה מולנו, “עכשיו אל תעזי להוציא ציוץ, כי אשלי ורמה לא אוהבות כשקוטעים את ‘שנת היופי’ שלהן, או מה שזה לא יהיה”.
גיחכתי, “בסדר”.
נכנסנו לחדר על קצות האצבעות, ומיהרנו כל אחת למיטתה.
“לילה טוב” היא לחשה.
“לילה מעולה” צחקתי חרישית, ונדרמתי, מחוייכת.
אולי להיות ילדת פנימיה לא יהיה כל כך נורא למרות הכל.

—————————————————————–
“היי” חיבקתי את גריי כשראיתי אותו בחדר האוכל בבוקר, “מה נשמע?”
הוא הביט בי בבלבול ואז חייך, “אה, פני!”.
הסמקתי, “כן, טוב לדעת שאתה זוכר את הבנות שאתה מנשק”.
“כן, זה” הוא אמר, והביט בידיים שלי, שנכרכו סביב גופו המוצק, “אממ, לכבוד מה זה?”
“אה” מלמלתי, מתרחקת ממנו, “חשבתי שאחרי שאתה מנשק מישהי אתה… לא חשוב”.
“היי, פני, מה רצית?” הוא רדף אחריי אל החצר. התיישבתי על הדשא הרך.
“סתם” מלמלתי, “בבית הספר הקודם שלי, כשבחור מנשק מישהי, זה אומר משהו על הקשר ביניהם”.
“אבל אני לא מכיר אותך” הוא גיחך.
רתחתי, “טוב, יכולתי לחשוב על זה לפני שנישקת אותי!”.
הוא השפיל מבט.
“אתה יודע, גריי” קמתי, נועצת מבט בעיניו הכחולות, “אמרו לי שאתה החתיך היחיד בבית הספר שלא סנוב. ומי שאמר לי את זה- טעה. אתה יותר גרוע מכולם”.

ובמילים אלה הסתלקתי.

יום הלימודים נגרר ונגרר. בשיעורים העדפתי לשרבט את דמותו של גריי מאשר להקשיב ממש.
זה היה נחמד, אבל לא עזר לרגשות שכירסמו את ליבי.
אין ספק, פני, נדלקת על המליונר הזה.
כשהצלצול בישר על סוף יום הלימודים, רצתי לחדר מספר 238, הדבר הכי קרוב למקום שקט לבכות בו שיכולתי להשיג.
אבל כשנכנסתי לחדר ציפתה לי תמונה מפתיעה- אנבת’ התנשקה עם אחת מהשותפות שלנו לחדר, אני חושבת שרמה, והן נראו מאוד לחוצות כששמו לב שאני עומדת שם, פעורת פה, ודמעות של לב כואב זולגות מעיניי הגדולות.

————————————————————
“פני, זה לא מה שאת חושבת!” אנבת’ מלמלה והתנתקה מרמה, שהסמיקה כמו עגבניה, “זה סתם, נכון, רמה?”.
רמה הלחוצה הנהנה במרץ, “זה כלום. דרך אגב, אני רמה, נעים להכיר”.
מלמלתי את שמי בקול רפה.
“אז, אני לא אפריע לכלום שלכן, אני אחפש מקום אחר לבכות בו” לחשתי לעצמי, ויצאתי מהחדר.
אני די בטוחה שהן היו מודות לי על כך, לו לא היו עסוקות בלהתנשק בלהט.

“ילדה?” מישהו הניח יד על כתפי הרועדת מבכי.
הרמתי עיניים מבוהלות, שנחו על נער חמוד, בעל שיער ג’ינג’י פרוע, עיניים אפורות וחכמות וחיוך ביישן.
“מה אתה עושה פה?” מלמלתי.
“רציתי לשאול אותך את אותו הדבר” הוא התיישב לידי, “סאם”.
“פני”.
“כן, אני יודע, החדשה” חייך, “והסטוץ של גריי ליומיים הקרובים”.
מחיתי דמעה סוררת, “הוא תמיד ככה?”
סאם הנהן וטפח על כתפי, “היי, אל תרגישי רע, כולן נופלות בפני מר שרירים”.
הבחנתי בנימת קנאה בקולו.
“אז תפסיקי לבכות” הוא ליטף את הלחי הרטובה מדמעות חמות, “קומי, ובואי נלך לארוחת הערב, בסדר?”
הנהנתי, “תודה, סאם. מאיזו כיתה אתה?”.
סאם צחק, “אה, לא שמת לב? הכיתה שלך, י”א4”.

——————————————————————-
בארוחת הערב התיישבתי עם סאם וחבריו. הם דווקא היו חביבים, והיה נחמד לדבר איתם.
“היי” שמעתי קול שגרם לי להידרך.
מצדי השני, ידעתי מבלי להסתכל, התיישב גריי.
אוקיי, פנלופה-פני גרייהם, קחי נשימה עמוקה, ותהיי גבר!
“הסטוץ החדשה שלך מחכה לך בשירותים” אמרתי בקול יבש מבלי להביט בו.
סאם ושאר החברים נראו מופתעים. סאם הראשון שגיחך.
“וואו, פני, זה היה קצת מרושע” הוא צחק, “אבל את פה, לא בשירותים”.
קמתי, לא מעיזה להביט בכחול שבעיניו, “אתה מגעיל, גריי, אל תתקרב אליי!”.
גריי ליטף את ידי ורכן לעברי. שפתיו רפרפו על אוזני, “אם את באמת רוצה אותי, בואי מחר ב6 בבוקר למחסן של השרת. אם לא תבואי- אעזוב אותך בשקט”.
ובמילים אלו הסתלק.

ילדת פנימיה- פרק 2
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (5)

תמשיכייי ושלא תבוא

30/09/2013 11:02

תמשייכיייייי

30/09/2013 11:34

תמשייכיייייי

30/09/2013 11:34

וואו זה ממש יפה אהבתי את הסגנון שלך ואת הכתיבה שלך והעלילה די דומה למה שקרה בתיכון לילה עם קראת ועם לא …. תקראי מומלץ בחום ^_^

וזה מושלם תמשיכי :))))))

30/09/2013 11:48

חיה בספר- בדיוק היום קראתי את תיכון לילה, ובאמת שמתי לב שזה קצת דומה, ואני שמחה כי זה אחד הספרים היותר טובים שקראתי! ממשיכה עכשיו לכתוב עוד פרק :)

09/10/2013 06:31
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך