LOVE:)
לידור ואביב חולקים יחד ספה, אליאור וירדן נרדמו עוד בתחילת הסרט. אביתר ולינוי יוצאים למסיבה והעניינים מסתבכים, איך לדעתכם המסיבה תסתיים? מקווה שאהבתם את הפרק, אני חושבת שהיה בו לא מעט אקשן. שבוע טוב לכולם

כל הדרכים מובילות אלייך – פרק 26

LOVE:) 30/11/2014 2037 צפיות 7 תגובות
לידור ואביב חולקים יחד ספה, אליאור וירדן נרדמו עוד בתחילת הסרט. אביתר ולינוי יוצאים למסיבה והעניינים מסתבכים, איך לדעתכם המסיבה תסתיים? מקווה שאהבתם את הפרק, אני חושבת שהיה בו לא מעט אקשן. שבוע טוב לכולם

•אביתר•
רעש חזק של מוזיקה נשמע מאחד הבתים, אנחנו מתחילים להתקרב לבית של בר.
העפתי מבט בלינוי שפסעה לצידי, היא מושלמת.
השמלה השחורה שלבשה התאימה לגופה, שיערה הזהוב התנפנף ברוח שליוותה אותנו.
״את מושלמת.״ חייכתי אליה. היא חייכה אליי חיוך ביישני. 
כל הדרך לבית בר שנינו החזקנו ידיים. לינוי מדהימה, אני מקווה שגם החברים שלי יראו ויבינו עד כמה היא מדהימה.
הגענו לבית של בר, מה שנשאר זה רק להיכנס אליו. העפתי מבט בלינוי וחיזקתי את אחיזתי בידה.
״שלא תברחי בי.״ חייכתי אליה, היא צחקה.
 נעמדנו מול הדלת. שנינו הסתכלנו אחד על שנייה בחיוך. ״שניכנס?״ שאלתי. לינוי הנהנה להסכמה.
אוקיי… הינה זה מתחיל.
לינוי ואני נכנסנו לבית, מוזיקה חזקה נשמעה ברקע, ריח חזק של אלכוהול הציף את הבית.
חיפשתי בעיניים את דור או אחד את החברים שלי.
״נהרי!״ לפתע הרגשתי יד מונחת על גבי, זה היה אדיב.
״הא אחי, שנים,״ התחבקנו חיבוק חברי.
הוא סרק את לינוי בעיניו מכף רגל ועד ראש.
לומר את האמת, אני לא סובל אותו והוא לא סובל אותי, אבל ככה זה, מחייכים חיוך צבוע אומרים כמה מילים והולכים.
״תעיף ת׳מבט.״ נתתי לו כאפה בעורף.
״כ…כן ברור.״ הוא מיהר ליישר מבט.
״איפה כולם?״ שאלתי אותו.
״מפוזרים.״ הוא ענה.
״הבנתי. טוב, אני אלך לחפש אותם.״ מיהרתי למשוך את לינוי משם כמה שיותר מהר.
״אני שונא אותו.״ מלמלתי בעצבים.
״מי זה היה?״ שאלה לינוי.
״סתם אחד, אני לא סובל אותו.״ עניתי.
לינוי ואני הסתובבנו בין כל האנשים, איפה דור לעזאזל?
״למה לא אמרת לי שהמסיבות שלכם כאלה מגניבות?״ שאלה לינוי בהתפעלות.
״לע, הייתי במסיבות טובות יותר מזו.״ עניתי.
לפתע הבחנתי בדור ובעוד כמה חברים שלי יושבים בחוץ עם הסיגריות והאלכוהול.
״בואי,״ אמרתי ללינוי ושנינו יצאנו לחצר.
״אוהו, סופסוף נזכרת לבוא.״ דור מיהר לקום איך שראה אותי וגם השאר.
״שעה, שעה אני מחפש אותך. לא יכולת לשלוח הודעה שאתה בחצר?״ שאלתי בעצבים מדומים.
״לא שאלת.״ הוא צחק.
״אז מה, אני מבין שאת היהלום של אביה.״ דור הביט בלינוי בחיוך.
לינוי הסיטה את מבטה אליי וחייכה אליי חיוך ביישני.
״כן, זאת אני.״ היא חייכה.
שאר המסיבה עברה דיי בכיף, לינוי והחברים שלי הסתדרו מעולה ביחד, לינוי ואני היינו ביחד כל הזמן.
את רוב המסיבה העברנו בחצר, יחד עם החברים שלי ועוד כמה בנות שלינוי הכירה.
לפתע הבחנתי בדור שסימן לי בעיניים שהוא רוצה לדבר, האמת שחיכיתי לשיחה הזו.
״לוני, אני הולך שנייה לדבר עם דור.״ לחשתי לה.
״אני מסתדרת.״ היא חייכה. נשקתי על לחייה קלות.
דור ואני חיפשנו מקום מבודד ושקט שנוכל לדבר בו, מה שהיה דיי קשה למצוא עם כל האנשים והמוזיקה החזקה.
״אז מה אתה אומר?״ שאלתי בחיוך.
״וואו.״ אמר דור בהתפעלות.
״מדהימה, הא?״ שאלתי בגאווה.
״איפה לעזאזל מצאת אותה?״ הוא שאל בסקרנות.
״בדרך הביתה?״ עניתי בחצי שאלה.
״כנראה שמעכשיו אני אתחיל לחזור איתך יותר, מי יודע אולי גם אני אמצא אחת כמו לינוי.״ הוא צחק.
״לא, אין מצב.״ עניתי. ״כי כמו לינוי יש רק אחת ובמקרה היא שלי.״ חייכתי.
״אוהו, מישהו פה מאוהב חזק.״ אמר דור.
״אכן כן.״ אישרתי.
״מברוק אחי, באמת מברוק.״ הוא טפח של שכמי.
״טוב, אני בעד שנחזור לחבר׳ה.״ אמרתי.
״אחריך.״ דור פינה לי את הדרך.
האמת, אני לא חושב שהיה אדם יותר מאושר ממני במסיבה.
נכון… המסיבה לא הייתה משהו, אבל במסיבה הזו קרה הדבר שהפך אותי למאושר, סופסוף החברים שלי והחברה שלי נפגשו.
״איפה לינוי?״ שאלתי את אינה ודניאל, הבנות שהיו עם לינוי.
״היא הלכה לשתות משהו.״ ענתה אינה.
חיפשתי את לינוי מבין כל האנשים בבר, שיערה הזהוב הסגיר אותה מיד, היא ישבה שם על הבר כל כך יפה. היא כל כך יפה והיא שלי, זה ממש לא נתפס.
״שלום מהממת, יש מצב שאני מקבל את הפלאפון שלך?״ שאלתי בציניות.
״אם חבר שלי יסכים אז כן.״ היא חייכה.
״ממ… יש לך חבר, הבנתי, מי זה?״ שאלתי בציניות.
״סתם אחד, אביתר נהרי, מצלצל לך מוכר?״ היא ענתה.
״ממ… לא.״ עשיתי את עצמי חושב.
״סליחה, לא הסברתי את עצמי נכון. קוראים לו אביתר נהרי והוא דיי עף על עצמו, אולי עכשיו זה יותר מוכר.״ היא צחקה.
״עף על עצמו, הא? ככה את משווקת לכולם את החבר שלך?״ שאלתי.
״האמת שאני אומרת לכולם שיש לי את הכי, מתוק, מושלם, הורס, חמוד… להמשיך? כי נראה לי שהנקודה הוברה.״ היא אמרה וריפרפה עם שפתיה על שפתיי.
״לא, לא ממש האמת.״ התגריתי בה, חפנתי את ידי בשיערה, קירבתי אותה אליי והתנשקנו נשיקה מלאת תשוקה.
״עכשיו זה היה ברור.״ אמרתי לאחר שהתנתקנו מהנשיקה, חייכתי חיוך שובב.
״שמחה מאוד שהובהר לך.״ אמרה בחיוך.
בדיוק התנגנה באולם מוסיקה שקטה.
״בוא לרקוד.״ לינוי משכה אותי לרחבת הריקודים.
לומר את האמת, אני לא אחד שרוקד במסיבות, אבל לאחת כמו לינוי קשה לסרב.

•אביב•
״אז איזה סרט נראה?״ שאל אליאור, אחרי ארוחת הערב התיישבנו ארבעתנו בסלון מול הטלוויזיה, החלטנו לראות סרט.
״מגודלים.״ עניתי. ״זה גם מתאים לשניכם,״ הצבעתי על לידור ואליאור. 
״מה אני אגיד לך? קרעת אותי מצחוק.״ לידור זייף צחוק, חייכתי אליו חיוך מתגרה.
״ספיידרמן!״ אמר אליאור בהתלהבות.
״כן!״ לידור הסכים איתו.
״לא, את קולטת איזה ילדותיים הם.״ אמרה ירדן בגיחוך.
״יש לי רעיון, בואו נראה בת הים הקטנה וזהו.״ אמרתי בציניות.
״ואת עוד צוחקת עלינו שאנחנו ילדותיים?״ שאל לידור בפליאה.
״זה היה בצחוק, דביל.״ נתתי לו מכה עדינה בכתף.
״למי קראת דביל?״ הוא הגביר את קולו.
״לך.״ התגריתי בו.
״תחזרי בך!״ הוא האיץ בי, נענעתי ראשי לשלילה.
״סליחה שאנחנו מפריעים לשיחה המאוד… עמוקה שלכם, אבל עוד לא בחרנו סרט.״ אמר אליאור.
״אני יודעת!״ אמרה ירדן בהתלהבות, שלושתנו הסטנו את מביטנו אליה והבטנו בה בעיניים שואלות.
״בואו נראה את הרץ במבוך.״ היא אמרה.
שלושתנו החלפנו בנינו מבטים מרוצים.
״אמרו לך שאת גאון?״ אליאור הציף את ירדן בנשיקות.
הבטתי בהם וחייכתי לעצמי, אני כל כך שמחה לראות את אליאור מאושר. והפעם באמת.
במשך כמה דקות לידור ואני הסתכלנו על אליאור וירדן וחייכנו אחד לשנייה.
״טוב, למה אתם מחכים?״ אליאור קטע את מחשבותיי.
״לכם?״ ענה לידור בחצי שאלה.
אליאור וירדן הסתכלו אחד על השנייה וחייכו. רואים את האהבה בעיניים שלהם, כמה הם אוהבים אחד את השנייה.
״טוב, אני מפעיל.״ אמר לידור.
ארבעתנו התמקמנו על שתי הספות בסלון, אליאור וירדן על ספה אחת. ולצערי אני הייתי צריכה לחלוק את הספה השנייה עם לידור, מקווה שנצליח להסתדר.

•לידור•
ארבעתנו צפינו בסרט, מידי פעם הגנבתי מבטים לכיונה של אביב שישבה לידי, אליאור וירדן כבר נרדמו באמצע הסרט. ואביב… אביב נלחמת בעיניה שמאיימות להיעצם בכל רגע.
הבטתי בה וחייכתי לעצמי.
כשאני חושב על זה, זו הייתה אולי הפעם הראשונה שאביב ואני בילינו יחד יותר משעה ולא רבנו. טוב נו, גם זה לא ממש מדויק, חצי מהזמן אנחנו צופים בסרט.
לפתע הרגשתי משהו מונח על כתפי, זה היה ראשה של אביב. אחרי מלחמת התשה ארוכה עם עיניה שעמדו להיעצם, בסופו של דבר העייפות ניצחה. חייכתי לעצמי, חיבקתי אותה מהצד וכיסיתי את שנינו בשמיכה.
למרות שאביב יכולה להיות מעצבנת לפעמים. לפעמים… כל הזמן, אני אוהב את הריבים הקטנים והשטותיים שלנו. זה היה חסר לי במשך כל הזמן שגרתי בהרצליה.
לאט לאט גם התחלתי לחוש חולשה ועיניי נעצמו להן ושקעתי בשינה.

•אביתר•
״אתה דווקא רוקד טוב,״ אמרה לינוי בהתפעלות בזמן שהתיישבנו חזרה על הבר, אחרי שלקחנו הפסקה מהריקודים.
״למה איך חשבת שאני רוקד?״ שאלתי בהרמת גבה.
״אתה יודע… צולע כזה.״ אמרה בזהירות.
״צולע? אני?״ שאלתי בתדהמה, לפני שלינוי הספיקה לענות הברמן קטע את שיחתנו.
״מה בשבילכם?״ שאל הברמן.
״לי, תביא לי בירה, ולה תביא קולה.״ אמרתי לברמן.
״שלא תחשבי שניצלת, מה זאת אומרת צולע?״ שאלתי אותה. 
״אחד כזה שלא יודע לרקוד.״ היא ענתה והניחה את הכוס על הדלפק.
״לא יודע לרקוד? אני?״ שאלתי בפליאה.
״תראה, היו פעמים שדרכת עליי פה ושם.״ היא צחקה, צחקתי גם אני.
״תאמיני לי את, יש לך מזל שאני אוהב אותך.״ נישקתי אותה.
התנתקנו מהנשיקה, הנחתי את ידי על פניה, הבטתי בה בחיוך. היא חייכה אליי חזרה.
לפתע לינוי החלה להשתעל בחוזקה.
״לוני, מה קורה?״ שאלתי בדאגה.
״זה סתם… חנוק פה קצת.״ היא הצביעה על אחד שישב לידינו ועישן סיגריה.
״הבנתי.״ מלמלתי.
״סליחה,״ נגעתי בו קלות בכתף, הוא הסתובב אליי והביט בי בעיניים שואלות.
״הסיגריה, אם לא אכפת לך או לכבות אותה או לצאת לעשן בחוץ.״ ביקשתי בנחמדות.
״וואלה? ולמה לי?״ הוא שאל ונעמד מולי.
״זה קצת מפריע לחברה שלי.״ עניתי.
״אביה, עזוב. בוא אנחנו נלך.״ לינוי אחזה בידי.
״תקשיב לחברה שלך, היא חכמה בניגוד אליך.״ הוא אמר בהתגרות.
״מה זה?״ הגברתי את קולי.
הרגשתי איך לאט לאט העצבים מתחילים לזרום אצלי בגוף.
״די נו, בוא נלך.״ לינוי משכה אותי לכיוון היציאה.
״שאנחנן נלך?״ שאלתי, היא הנהנה בראשה.
״שהוא יילך.״ הצבעתי על אותו אחד.
״די נו, אביה. בבקשה.״ לינוי התחננה, אבל אני באותו רגע לא שמעתי אותה. ככה זה אצלי, יש לי פיוזים קצרים. כשאני עצבני אני לא שומע אף אחד חוץ מהעצבים.
״מי אתה חושב שאתה? כולה ערס צעצוע, ופרחה מהשכונה.״ אמר אותו אחד והביט בלינוי ובחן את גופה.
״איך קראת לה?״ הרגשתי את העצבים בגופי מתחילים להתחזק.
״די אביה, מספיק.״ לינוי התחננה.
״תקשיב לי ותקשיב לי טוב, חתיכת צפונבון עם אף של פינוקיו.״ אחזתי בחולצתו והדבקתי אותו לקיר.
החברים שלי מיהרו להפריד בנינו.
״עד סוף הערב, אתה מת.״ לחשתי לו. ״ואני אחד כזה שמקיים הבטחות.״ אמרתי.
״בוא,״ לינוי משכה אותי לכיוון היציאה.
״מה, לאן?״ שאלתי בתמימות.
״הביתה.״ היא אמרה.
״בגלל החננה הזה?״ הצבעתי עליו. ״אין מצב.״ התנגדתי.
״אני מפחדת.״ היא אמרה בקול רועד.
״אין לך ממה, יפה שלי.״ קירבתי אותה אליי לחיבוק ונשקתי לראשה.
״תשכחי ממנו, בואי נהנה.״ אמרתי בחיוך.
״אוקיי.״ היא חייכה. 
לינוי משכה אותי לרחבת הריקודים ושנינו רקדנו, אבל כל הזמן הייתי עסוק לחפש את המתרומם הזה בעיניים, לבדוק שהוא עוד בסביבה. כי אני איתו עוד לא גמרתי.
״בוא לשתות, אני צמאה.״ לינוי משכה אותי לכיוון הבר. הושבתי אותה על אחד הכסאות, לקחתי עוד כסא והתיישבתי מולה, הבטתי בה שותה את הקולה שהייתה לה בכוס הזכוכית.
״מה?״ היא שאלה בביישנות כשהבחינה במבטי.
״כיף לי להסתכל עלייך.״ חייכתי, היא חייכה אליי חזרה.
כרכתי את ידיי סביב מותניה והיא כרכה את ידיה מסביב לצווארי, הבטתי עמוק בתוך עיניה הירוקות. אני מת על העיניים האלה.
״איה!״ לפתע לינוי צעקה וחלה לזוז באי נוחות.
״מה קרה?״ שאלתי בדאגה.
״לא, זה סתם. משהו עקץ אותי.״ היא ענתה ברוגע.
״אולי מספיק?״ היא צעקה לאותו אחד שהסיגריה שלו פגעה בה.
״תראה מה זה בנות, כל דבר מפריע להן.״ אותו אחד אמר לחבר שלו שישב לידו, ומי זה היה אם לא אותו מתרומם מקודם. 
״איזה עולם קטן,״ חייכתי חיוך מתגרה.
״אביה, מספיק.״ לינוי מיהרה למשוך אותי משם.
״קודם ויתרתי לך, עכשיו אין סיכוי שאני מוותר לך.״ אמרתי בעצבים.
״מה אתה אומר?״ שאל בזלזול.
״מה שאתה שומע.״ עניתי בעצבים.
״תראה את הערס צעצוע הזה והפרחה שלו, חושבים שמגיע להם הכל.״ הוא אמר לחבר שלו שישב לידו.
״עבריין צעצוע, הא?״ הרגשתי את העצבים מתחילים לזרום בגופי, איגרפתי את ידיי.
״אביה, מספיק בוא נלך.״ התחננה לינוי.
״אני לא זז מפה עד שהמתרומם הזה יקבל את מה שמגיע לו.״ צעקתי.
״אביה, באנו להינות. את זה אתה אמרת.״ לינוי ניסתה להרגיע אותי.
״אני אהנה כשהמניאק הזה יקבל את מה שמגיע לו.״ הצבעתי על אותו אחד.
״אני מחכה בקוצר רוח.״ הוא התגרה בי.
״אביה…״ לינוי אחזה בידי מנסה למשוך אותי החוצה.
״בוא נראה אם אתה גבר,״ הוא המשיך להתגרות בי.
כשאני עצבני אני לא רואה בעיניים, אני חדור ומרוכז במטרה שלי. וכרגע המטרה שלי הייתה לפרק לצפונבון עם האף של פינוקיו את הפרצוף.
״אתה ביקשת את זה.״ מלמלתי והעפתי לו אגרוף לפרצוף,  החלו להישמע צעקות ברקע, המוני אנשים החלו להתאסף סביבנו. ומשם זה רק הפך ליותר גרוע.


תגובות (7)

חחח לא ראיתי שהמשכתתת
לא משנה קיצר
מושלםםםם באמת שמושלםםםם
פשוט אין לי מילים
ומי זה הבן שרמוטה המתרומם הזהה
חוצפןןןןןןן
חחחח לידורוש שיעשה עם זה משהו
שיגיד. לה למען השםםםםם
שיהיו ביחדדדדדדדד
אוהבתתת ❤️
חחחח
ותמשיכיייייי

30/11/2014 16:55

אחח אביה אביה מה נעשה איתך?!
אביב ולידור יהיו מושלמיםםםםם ביחדדד
אבל זה מבאס למה ירדן חייבת להתחתן
עם מישהו שהיא בכלל לא אוהבתתתת
תמשיכיייייייי

30/11/2014 17:50

אלוהים אביה מה נעשה איתך מה מה??
חחחחח יאללה אביתר , יאללה אביתר (עידוד ;) )
תמשיכי פרק מדהים, ואני מתה כבר שאביב ולידור יהיו יחד !!!
אוהבת המון ♥

30/11/2014 18:23

פאאאק מושלםםם !! חיכיתי כלכך למסיבה חחחחח
ניראלי שאני מתחילה להתאהב באביתר.. הוא כזה חמוד .. הוא ולינוי ^^
חחחח סתם לא שומרת אמונים לאהובי הניצחי לידוריי כמובן !!
מה איתו ועם אביב דרך אגב ??
אני חושבת שזה אחד הפרקים הטובים שיצאו לך ! באמת ! היה ממש כיף לקרוא אותו!
גאה בךך חיימשליי
תמשייכיי ♥

30/11/2014 18:36

פרק מושלם.
תמשיכיייייייייי.
סוף סוף המסיבה.

30/11/2014 19:34

המשךךךךךךך

30/11/2014 20:03

אני לא מכמינה שרק עכשיו קראתי את כל הפרקים, מה זאת השלמות הזאת????? מחכה להמשך, אני חולה על ךינוי ואביתר ההורסיםםםםם, מחכה שלידור ואביב יהיו ביחד כבר

30/11/2014 22:33
סיפורים נוספים שיעניינו אותך