LOVE:)
בין החרישות למתכונת בספרות שיש לי מחר מצאתי זמן לכתוב לכן פרק. כי אתן הקוראות הכי הכי מדהימות בעולם. אז חושבים שדניאל יצליח להפריד בין אליאור וירדן, שוב? והאם לדעתכם לידור יספר לאביב את האמת או שישתפו ברגע האחרון. בקשר לקבוצת מייל, אם עוד מישהי מעוניינת להצטרף, שאני אשלח לה התראה בכל פעם שאני מעלה פרק, מוזמנת לרשום לי את המייל שלה. מקווה שאהבתן את הפרק, שבת שלום.

כל הדרכים מובילות אלייך – פרק 47

LOVE:) 03/01/2015 1901 צפיות 6 תגובות
בין החרישות למתכונת בספרות שיש לי מחר מצאתי זמן לכתוב לכן פרק. כי אתן הקוראות הכי הכי מדהימות בעולם. אז חושבים שדניאל יצליח להפריד בין אליאור וירדן, שוב? והאם לדעתכם לידור יספר לאביב את האמת או שישתפו ברגע האחרון. בקשר לקבוצת מייל, אם עוד מישהי מעוניינת להצטרף, שאני אשלח לה התראה בכל פעם שאני מעלה פרק, מוזמנת לרשום לי את המייל שלה. מקווה שאהבתן את הפרק, שבת שלום.

•אליאור•
״הינה הזוג המלכותי!״ אמר בר כשהבחין בי ובירדן נכנסים למסעדה, מה שמשך את תשומת הלב של הסועדים במסעדה. כולם מחאו לנו כפיים.
ירדן ואני הסתכלנו אחד על השנייה וחייכנו.
״שלום לבוס החדש שלי,״ בר ואני התחבקנו חיבוק ידידותי ומיד אחריו הגיעו גם שאר העובדים מלבד דניאל, שעמד בפתח המטבח והביט בי בשנאה, החזרתי לו מבט משועשע.
אוהו, איך שהוא הולך לאכול אותה!

״סיימת עם הכלים?״ שאלתי בקרירות בזמן שנכנסתי למטבח לבדוק את העבודה של דניאל.
זה כל כך כיף לראות אותו סובל, במיוחד את הפרצוף הנגעל שלו כשהוא טובל את הספוג בסבון הצהוב.
״נהרי, אל תתהלב יותר מידי, בסופו של דבר שמעון יבין מי העובד האמיתי מבין שנינו.״ אמר ביהירות.
״מה קרה, דניאל, קשה לך?״ עשיתי פרצוף עצוב.
״בסופו של דבר שמעון יבין שזו טעות להפקיד את המסעדה בידיים של אחד כמוך.״ הוא הביט בי בשנאה.
״אויי, פספסת בצד של בצלחת, אתה צריך לשפשף יותר.״ התגריתי בו.
״תהנה מהתפקיד שלך כל עוד אתה יכול, זה לא יימשך לעוד הרבה זמן.״ אמר באיום.
״תגיד, איך זה מרגיש להיות שוטף כלים?״ שאלתי. ״כיף, נכון?״ הוא בתגובה חייך אליי חיוך מזויף.
״יודע מה, דניאל?״ 
״אחרי כל מה שעשית לי, הרחקת אותי מזו שאני אוהב, גרמת לה לסבול, גרמת לי לסבול. לא יודע, בכל זאת כואב לי לראות אותך ככה. אבל, איך אומרים? כל אחד ומה שמגיע לו.״ 
דניאל זרק את הכלים בכיור, והחל להתקרב אליי. 
״על גופתי המתה אתה תתחתן עם ירדן,״ הוא לחש ל תוך אוזני. ״אתה הרי לא באמת חושב ששמעון ייתן לכם להיות יחד עוד הרבה זמן.״ הוא גיחך.
״היית מת שאני אוותר על ירדן אחרי כל מה שעברתי.״ חייכתי אליו חיוך מתגרה. ״יום יבוא ואני אתחתן עם ירדן, אתה תראה!״ אמרתי בבטחון.
״אתה, על מה שעשית לבן דוד שלי הולך לשלם, על כל ההשפלה שגרמת למשפחה שלי, שניכם!״ אמר בחצי צעקה.
רק אז שמתי לב לירדן שעמדה ממש לידינו מזועזת מהשיחה הארורה שלי עם דניאל.
הצמדתי אותה אליי לחיבוק, היא חיזקה את אחיזתה סביב גופי.
״זה רק עניין של זמן עד שאבא שלי יגלה איזה נחש הוא מעסיק כאן.״ אמרה ירדן. היא הייתה דיי נסערת מכל מה שקרה. ליטפתי את שיערה, ניסיתי להרגיע אותה.
״הופה, תראו מי קיבלה בטחון, הילדה הקטנה של שמעון.״ דניאל צחק. ״מה קרה, מאז שאת מסתובבת עם הדבר הזה נהייה לך פה?״ שאל בזלזול.
פה כבר הרגשתי את העצבים שלי מתחילים לפרוץ החוצה.
הוא יכול להגיד עליי מה שהוא רוצה, אני יכול לספוג.
אבל לירדן? אין סיכוי!
״אליאור…״ ירדן ניסתה להרגיע אותי, אבל ללא הצלחה.
אצלנו במשפחה יש לנו פיוזים קצרים, כשמישהו פוגע בנקודה הרגישה שלנו אנחנו לא רואים בעיניים.
״תקשיב לי טוב, חתיכת חלאה.״ אחזתי בצווארון חולצתו של דניאל והצמדתי אותו לקיר.
״אליאורי, מספיק.״ ירדן ניסתה להרגיע אותי. ״הוא אפילו לא שווה את העצבים שלך.״
״תקשיב לה, לחברה שלך.״ דניאל חייך חיוך משועשע.
הרפיתי את אחיזתי מחולצתו. ״די, הכל בסדר.״ ירדן העבירה את ידה על פניי.
מדהים, המוני אנשים ניסן להרגיע אותי כשאני עצבני, אבל נכשלו. מי לא ניסה?
מבין כולם רק ירדן הייתה זו שהצליחה, ההשפעה שלה עליי מדהימה.
הצמדתי את ירדן אליי לחיבוק. כרכתי את ידיי סביב מותניה והיא כרכה את ידיי סביב צווארי.
״תנצלו כל זמן שיש לכם להיות ביחד, כי זמנכם יחד קצוב. השעון מתקתק. טיק טאק, טיק טאק…״ הוא יצא מהמטבח כשעל פניו פרוס חיוך מרושע.
״הוא רשע.״ אמרה ירדן והביטה בי במבט מודאג.
״מה את מקשיבה לשטויות שיוצאות לו מהפה?״ גיחכתי. ״אני אוכל עוד אלף כמוהו לארוחת בוקר, כולו רק רוח וצלצולים.״ אמרתי וירדן צחקקה.
״מה… אתה באמת רוצה להתחתן איתי?״ שאלה בפליאה וחיוך נפרס על שפתיה.
״מה… זה לא היה ברור?״ שאלתי ברטוריות.
״אתה רציני?״ היא חייכה.
״יותר רציני מזה אין.״ עניתי בחיוך. ״את האחת שלי, ירדן. אנחנו בלתי ניתנים להפרדה.״ 
״אליאור, אני…״ פנייה האירו משמחה. ״יש אותך ביותר מדהים?״ שאלה ברטוריות.
״ממ… אני אבדוק במחסן אם יש.״ עניתי בציניות.
״דביל,״ היא צחקקה.
״דביל שאת אוהבת.״ התגריתי בה.
״הכי אוהבת.״ ענתה בחיוך.

•לידור•
״מזל שהלכנו לראות רופא.״ אמרה אביב בגאווה בזמן שנכנסנו לבית שלי.
״כולה וירוס קטן.״ עניתי באדישות. ״מה עשית עניין?״
״אם היינו מחכים עם זה עוד יום זה לא היה רק וירוס קטן.״ היא ענתה.
״די לדאוג. הכל בסדר איתי, נכון?״ הרגעתי אותה. היא העבירה את ידה הקטנה והחמימה על פניי.
״אתה צריך לנוח עכשיו.״ אמרה בקולה העדין.
הנהנתי בראשי להסכמה. 
שנינו שכבנו במיטה שלי כשפנינו פונות זו לזו.
״לילה טוב, דורי.״ אמרה בחיוך.
״לילה טוב, קטנטונת.״ השבתי בחיוך.
 לא עברו אפילו עשר דקות ואביב נרדמה. הבטתי בה וחייכתי לעצמי.
אני לעומתה לא ממש הצלחתי להירדם, השיחה עם דולב לא עוזבת אותי.
אני יודע שאם אספר לאביב את כל מה שקרה, היא לא תסלח לי בחיים ואני אאבד אותה לנצח.
אבל, מצד שני אני מרגיש שאני לא יכול לשמור עוד בפנים, בעצם כל מה שקורה לי עם אביב הכל… הכל שקר אחד גדול. 
זה לא מגיע לה!
אני לא יודע מה לעשות, אני יודע שלא משנה מה אבחר לעשות, בסופו של דבר אני בכל זאת אפגע בה.
כנראה שאני צריך לבחור את הדרך כי פחות כואבת, אם יש דרך כזאת.
קמתי מהמיטה בשקט ובזהירות, יצאתי מהחדר בצעדים זעירים.
התיישבתי במטבח, הכנתי לי משהו לשתות. 
העפתי מבט בשעון הקיר אשר תלוי על הקיר הלבן במטבח, השעה הייתה שלוש לפנות בוקר, כנראה שאת שאר הלילה או מה שנשאר ממנו כבר לא אעביר בשינה.
לפתע, הרגשתי נגיעה עדינה על כתפי, מיד הסתובבתי אחורנית.
״דורי, מה אתה עושה באמצע הלילה?״ שאלה אביב בעייפות ועיניה היו חצי סגורות.
״תחזרי לישון, קטנה.״ 
״אז, בוא איתי.״ היא אחזה בידי.
״אני בא.״ אמרתי בכניעה.

ושוב, אותו מצב, אביב נרדמה ואני בוהה בתקרה, המחשבות לא עוזבות אותי לרגע.
הרצתי בראשי את כל השתלשלות המקרים.

***
״מה אתה צריך הפעם, דולב?״ שאלתי בזלזול.
״אל תשכח שאני הבוס שלך,״ הוא הגביר את קולו.
״בכל מקרה, יש לנו לקוח חדש.״ הכריז בחיוך.
״נו אז?״ שאלתי באדישות. ״יש לקוחות חדשים כל שני וחמישי.״
״אבל זה לקוח מיוחד.״ על פניו היה פרוס חיוך משועשע.
״מה כל כך מיוחד בלקוח הזה?״ שאלתי. 
״מה, יש לו שתי קרניים במקום אוזניים?״ שאלתי בציניות. ״או שבכלל הוא חייזר שהגיע הנה ממאדים?״ גיחכתי.
״זהו?״
״סיימת עם כל הצחוקים?״ שאל בעצבים. אני בתגובה שתקתי. למרות שעוד היו לי הרבה רעיונות בראש.
״מה אומר לך השם, ליאב שטרית?״ שאל.
ישר התחלתי לפרוץ בצחוק. ״חבר של ידידה.״ עניתי.
״מה לך ולו?״ שאלתי בחשדנות.
״זוכר את הלקוח החדש שדיברתי עליו?״ הזכיר.
״החייזר עם הקרניים,״ צחקקתי.
״אז מסתבר שקוראים לו ליאב שטרית.״ הוא אמר ועל שפתיו היה פרוס חיוך ארסי.
״דביל אחד, כמעט האמנתי לך.״ התחלתי לפרוץ בצחוק. אבל דולב לעומתי שמר על קור רוח.
״זה בסדר, ניסיתי לעבוד עליי, לא הצליח. אולי פעם הבאה, תמצא משהו יותר אמין מזה.״ גיחכתי.
״ביטון, אני רציני.״ אמר ברצינות. מיד החיוך אשר היה פרוס על שפתיי נמחק.
״אין מצב, אני מכיר אותו, הוא חננה.״
״מסתבר שגם חננות רוצים להשתדרג.״ השיב.
״אתה השתגעת. איך לעזאזל אתה רוצה שאני אעביר לו את הסמים?״ שאלתי בחצי צעקה. ״יעלו עליי!״ 
״אל תדאג, כבר דאגתי להכל.״ השיב ברוגע. ״הכי חשוב שתעשה מה שאני אומר לך, מי יודע אולי גם אתה תרוויח מזה דבר או שניים.״ אמר וחייך חיוך ממזרי.
״אמרתי לך דולב, אני לא רוצה ולא צריך
את הכסף שלך.״ עניתי.
״מי דיבר על כסף?״
״דיברתי על משהו שווה יותר מכל סכום שבעולם.״ הוא ענה.
״שהוא?״ שאלתי בזלזול.
״תכיר את החברה החדשה שלך, אביב נהרי.״ הוא החזיק בתמונה של אביב.
״גם עכשיו אתה לא הולך לעשות את זה?״ הוא התגרה בי. 
בלעתי את רוקי והדקתי את לסתי. ״אין מצב!״ קבעתי.
״תחשוב על זה, כשליאב ייתפס לוקח סמים ובמקרה אביב תהיה זו שתתפוס אותו, נחש מי הולך להיות שם בשבילה.״ הוא חייך חיוך ממזרי.
״אז מה, עדיין אתה לא בעניין?״ שאל בהתגרות. אני בתגובה שתקתי. 
״ידעתי שתבחר בדרך הנכונה.״ הוא חייך.
***
 
אני פשוט שונא את עצמי, למעשה אני גורם סבל לשלושה אנשים. אחד מהם הוא אני.
איך נתתי להשפיע עליי ככה, לגרום לי להיכנע כל כך מהר?
התיישבתי בקצה מיטתי כשמרפקיי מונחות על ברכיי וראשי קבור בין ידיי.

***
מה אתה רוצה, דולב?״ נאנחתי.
הוא שם לי ביד חבילת מזומנים. ״קח, מגיע לך על כל העבודה שלך שעשית עד עכשיו.״ 
״אני לא רוצה את זה!״ מחיתי והחזרתי לו את הכסף.
״קח, תפנק את אימא שלך באיזה משהו יפה,״ הוא אמר והניח את הכסף בידי.
״לא צריך ממך טובות, ביקשתי ממך לעזוב אותי בשקט!״ הגברתי את קולי, והצמדתי אותו לקיר.
״אתה מעליב את הבוס.״ אמר דולב.
״הבוס יכול לקפוץ לי.״ צעקתי. ״תעזבו אותי, לא צריך את הכסף שלכם. אל תפנו אליי יותר.״
״החברה החדשה שלך, זה מה שמוציא אותך מאיפוס?״ שאל בחשדנות.
בלעתי את רוקי. ״על מה אתה מדבר?״ שאלתי בתמימות.
״נו, על זאתי. אביב.״ הוא ענה.
״אביב?״ שאלתי פליאה. 
״חברה שלך, יא נעל.״ הוא גיחך. ״דווקא חברה יפה יש לך, עיניים ירוקות, שיער חלק. לא חבל שיקרה לה משהו?״ הוא חייך חיוך מתגרה ושיחק עם סכין חדה בידו.
״אתה לא תעז לגעת בה!״ צעקתי. אחזתי בצווארון חולצתו והצמדתי אותו לקיר.
״בכל זאת, אתה מתאר לעצמך מה יקרה כשהיא תגלה שאתה היית זה שמכר את הסמים לחבר שלה וגרם לכל השתלשלות המקרים?״ 
״חתיכת חרא.״ סיננתי מבין שיניי בעצבים. הרפיתי מעט באחיזתי.
״ככה זה דורי, צריך גם לתת אי אפשר רק לקבל כל הזמן.״ אמר בהתגרות.
״כמו שעזרתי לך להשיג את אביב, בשנייה אני יכול לגרום לך לאבד אותה.״ 
***

נמאס לי!
אני כבר לא יכול להמשיך ככה יותר, לשקר לכולם.
״בוקר טוב,״ הרגשתי נגיעה חמימה על כתפי.
קמתי מהמיטה בפתאומיות והתחלתי להתהלך בחדר.
אני לא יכול להסתכל לה בעיניים יותר, אני לא יכול להמשיך לשמור את הכל בפנים.
״מה יש, דורי?״ שאלה אביב בדאגה.
התעלמתי מהשאלה שלה, המשכתי להתהלך בחדר, הלוך ושוב.
״אתה מוכן להסביר לי מה עובר עליך?״ היא הגבירה את קולה.
לא עניתי. המשכתי להתהלך בחדר בלי הפסקה.
״מספיק!״ היא צעקה. ״עשית לי סחרחורת.״ 
״אתה מוכן להסביר לי מה עובר עליך?״ היא אחזה בידי. השפלתי מבט, לא יכולתי להסתכל לה בעיניים אפילו לשניה.
״היי, תסתכל אליי, הכל בסדר.״ היא העבירה את ידה הקטנטנה על פניי.
המגע החמים שלה… אני כל כך אתגעגע אליו.
״הכל ממש ממש לא בסדר!״ הסרתי את ידה מפניי.
״דורי, די.״ היא ניסתה להרגיע אותי. ״שנינו כאן עכשיו, אני לא הולכת לשום מקום.״ אמרה בחיוך מעודד.
לחצתי עם כפות ידיי על עיניי.
אתה חייב לעשות את זה, ספר לה את האמת. האיץ בי הקול שבראשי.
כנראה שהוא צודק, אני לא יכול להמשיך ככה עוד הרבה.
כשאין ברירה, אז אין ברירה.
״דורי…״ אביב הניחה את ידה על גבי.
ניסיתי להתעשת על עצמי, הסטתי את מבטי אליה. 
״הכל בסדר?״ שאלה בדאגה.
בלעתי את רוקי ולקחתי כמה נשימות עמוקות. ״אנחנו צריכים לדבר.״ אמרתי. 

כל הדרכים מובילות אלייך – פרק 47
דרוג הסיפור 5 | 8 מדרגים

תגובות (6)

ללללללללללללללאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
ללללללללללללללללללאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
הוא לא יפריד ביניהם כי הוא בנזונה
וווואייי אני בלחחחץץץץץץץ
אייימלהההה
תמממממששששייייייכככיייייייייי
ממממהההההרררררררררררררררררר
עעעעעעעכככככככששששששששייייייייייייייייווווווווווווווו
ממממממממוווווששששללללםםםםם
אוהבתתתתת ❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️
ובהצלחחההההההההההה
ואניייי רוווצצצההה
אני אשלח לך במיייילללל

03/01/2015 13:30

לאלאלא בבקשה לא!!! אביב ודורי הזוג הכי אהוב עלי!!
אופ, תעשי שהם לא יפרדו
חולה על הכתיבה שלך❤️

03/01/2015 13:39

אני בוכה פה תמשיכיייי

03/01/2015 14:26

לאלאללאללאלאלאלאאאא בבקשה לאאא !!
אני מתחננת לאאא !!
דולב הזה סתם זבל !! בבקשה לאאא !!
אני לא רוצה שהם יפרדו ! הם כאלו מושלמים ביחד !!!
באליייי לבכות :(((
אז אחרי שסיכמנו שלא … נעבור לפרק
פשוט מושלם ! הכתיבה שלו כל כך טובה ורואים שהשקעת ! גאה בך !
ואליאור וירדן כאלו חמושים ביחדד !! הלוואי עלייי !!
בקיצור תמשיכייי ואל תשכחי מה סיכמנו לגבי ה’לא’
אוהבת מלאמלאמלא ובהצלחה ♥

03/01/2015 14:52

אעאעאעאע לא אני בשוק !!
אני בטוחה שאביב תבין אותו איכשהו .. הרי הם צריכים להיות ביחד
ודניאל הזה בן זונה שיפסיק כבר מה כואב לו שהם מאוהבים ???
תמשיכי הכי מהר שאת יכולה
העלתי פרקים נוספים אשמח שתקראי ..

03/01/2015 18:35

אין מצב שהם ייפרדו הם כל כל מושלמים!!!

03/01/2015 20:55
17 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך