נתתי לך ללכת כי מגיע לך יותר-פרק 9

ובן אמר:
~שעה קודם לכן~ נ.מ של עדן
בן תפס לי ביד ולקח אותי החוצה והתרחקנו מכולם ולא ממש הבנתי מה קורה:"מה קרה?" שאלתי
"אנחנו רוקדים, צוחקים ופתאום את נעלמת לי. מה?" צחקתי בבושה, זה החמיא לי.
"אממ, לא יודעת, לא חשבתי. בסך הכל רקדתי אתה יודע."
"תשמעי אני לא עושה את זה אף אחת חיים, לא רודף אחרי אף אחת!"
"אהה אז אני כאילו צריכה להרגיש מיוחדת?" אמרתי די בעצבים
"כן, מאוד."
"תקשיב בן, אני לא בנויה לקשר אני לא אחת כזאת."
"קשר? לא זכור שאמרתי קשר. אפשר להיות ידידים." הוא אמר בניסיון לשכנע אבל ראיתי אכזבה.
"אוקיי, ידידים." הוא בא ללחוץ לי את היד והבאתי לו חיבוק וצחקנו.
"נו אז ספרי לי משהו על עצמך."
"אני…אממ…מה אתה רוצה לדעת?"
"בת כמה? מאיפה? חבר? נו את יודעת"
"מאמי אל תפתח ציפיות ידידים סיכמנו"
"ידידים אני יודע"
"בת 15 מיהוד ואין לי חבר" (מי שלא ראתה שיניתי בהקדמה אחרי פרק 3 שהן בנות 15 בט')
"את מיהוד? אז למה את לא לומדת במקיף?"
"בכיתה ז' אני וירדן הלכנו לבצפר אחר ובכיתה י' אנחנו באות ללמוד במקיף."
"אהה זה אומר ששנה הבאה תלמדי בבצפר שלי."
"כנראה.."
"נו תורך ספר לי משהו על עצמך"
"17 י"א , יהוד ולא אין חברה" ומלמל 'בנתיים' שמעתי אבל לא אמרתי כלום פשוט צחקקתי.
"מה?" הוא אמר ונדבק בצחוק שלי.
"מה אסור לצחוק? זה בריא."
"בריא מאוד" החלפנו מספרי פלאפון המשכנו לדבר עוד קצת וחזרנו
וישר ירדן
"נו? על מה דיברתם כלכך הרבה?"
"אוי סתם, מה זה החיבוק הזה?" אמרתי כשראיתי שירדן שוכבת ליד שלומי ושמה עליו ראש.
היא צחקה:"סתם" החזירה לי באותו מטבע.
רואים שהיא בעניין שלו והוא שלה.

נ.מ ~קצרה ביותר~של שלומי
היא שמה עליי את הראש וליטפתי לה את השיער אף פעם לא הרגשתי כלפיי אף אחת מה שאני מרגיש כלפי הילדה הזאתת אלוהים. היא חייכה אחח חברים אני חושב שאני מאוהב!

נ.מ של ירדן:
רן עבר שם ושרק לי קמתי מהר. לא נעים לי כלכך ממנו אני מרגישה לידו לא בנוח מאז שהכרנו הוא מציע לי לצאת ומחזר אחריי וכל פעם מחדש אני דוחה אותו. שלומי ישר חטף עצבים
"עוף, עוף לי מהעיניים לפני שאני עוקר לך אותן" אמר עצבני רן ישר ברח ואני צחקתי ושילבתי את אצבעותיי בשלו ושיחקתי איתן :"אתה חמוד כשאתה מתעצבן"
"יאללה גם כן זה כוסאמא שלו נקבה פחדן" אמר קירב אותי אליו שכולם ידעו שאי אפשר להתקרב אליי ונישק אותי! גברר שלי
"טוב צריך ללכת לסדר את הדברים שלנו, מחר חוזרים הביתה" אמרתי לצ'רני באתי לקום הוא משך אותי לחיבוק ואז נתן לי ללכת.
הלכנו לחדר אירגנו הכל במזוודות ובתיקים ויצאנו לכיוון האוטובוסים. המסלולים של השכבה שלנו היו שונים משל השכבה של שלומי ולכן לא ראיתי אותו במשך הטיול. שאר הטיול היה צחוקים רצח היה לנו מסלול עם מים וכמובן שצ'רני ישר התחילה עם:"אומייגאד הפן שלי ירדן אמאלה" חחחח שרופה עליה החזקנו אחת בשנייה חזק חזק אבל כמובן שעל ההתחלה החלקנו ועפנו למים. אחרכך עלינו להר והתייבשנו המדריכים הסבירו משהו הצטלמנו והעלתי את התמונה:"עם הילדה שהכי חשובה לי"
שלומי הגיב לנו:"הכי יפות שיש חיים שלי תהני" זה עשה לי את הטיול!!
הגיע הערב חזרנו לבתים התקלחתי והלכתי לישון.

~בוקר~ נ.מ של עדן:
קמתי בבוקר וראיתי 2 הודעות חדשות
1-מאת: בן
'ממש נהניתי איתך חיים שלי, בוקר טוב.' ישר עלה לי חיוך, לא יודעת למה.
2-מאת: צ'רני
'יפה שלי, GOOD MORNING. שופינג. 10 דקות אני אצלך תתאוששי, נשיקות."
תוך שתי דקות שמעתי טריקה של דלת
"אמרת 10" צרחתיי לה
"שלחתי לך את זה לפני רבע שעה, יאללה תתארגני"
ירדן לבשה:(קישור ברציתי להוסיף, כנ"ל לגבי עדן)
ויצאנו לעזריאלי. כל דקה ירדן הסתכלה לפלאפון וחייכה :"נו ימטומטמת באת להיות איתי לא עם הפלאפון!" היא צחקה והמשכנו קנינו מלאא קנינו:
בגדי ים, חולצות בטן, חולצות פתוחות בגב, שורטים,בגדי ים,חצאיות,תכשיטים,ג'ינסים,השלמות איפור,קרמים ונעליים. עשינו את השלוש צמות בצד השיער ועוד משקפי שמש כמובן. אחרי משהו כמו ארבע שעות אולי, עשינו הפסקה והלכנו למצוא משהו לנשנש.
"יפה שלי תחליפי לאווירת ים"
"יאללה " מה זה היה בא ליי ! קנינו יוגורט וחזרנו הביתה להשים את הדברים ולהתארגן.
שמתי חזיה ורודה סטרפלס ותחתון שחור
והיא שמחה חזיה משולשת מנומרת שבקצוות של החזייה יש ורוד ותחתון ורוד
והלכנו לחוף גורדון.
פתאום ממש "במקרה" ראינו את שלומי, בן, לירון ועומר ועוד 2 בנות
"מה זה?" שאלתי את ירדן
"חח שתקי ובואי." אמרה ומשכה אותי לכיוונם.
התקדמנו אליהם היא כמובן רצה לשלומי והוא הרים אותה והם התנשקו. ממש זוג מהסרטים תרתי משמע. חיבקתי את בן פרסנו מגבות נשארנו עם בגדי ים והתיישבנו.

נ.מ של שלומי
ירדן ועדן הגיעו היא רצה אליי והרמתי אותה ונישקתי אותה. והיא כמובן כפרה עליה ישר הסמיקה. הבנות פרסו מגבות והתיישבו להשתזף. איזה יפה היא אלוהים יעזור לי אני בהיתי בה לא שמתי לב , בן והבנים משכו אותי ונכנסנו למים אבל לבד היה לנו משעמם פיצוצים!
יצאנו, הוצאנו מהצידנית בירות והתיישבנו "שלומייי" ירדן צעקה לי קצת בעצבים
"מה קרה חיים שלי?"
"אתה מסתיר לי את השמש" צחקתי וזזתי .
עבר איזה 10 דקות והתחלתי להשתעמם סימנתי לבן וכמובן כמו כל בנים חכמים רצינו להראות כמה אנחנו חזקים והרמנו את עדן וירדן אני על הכתף ובן החזיק את עדן כמו כלה ורצנו למים הן צרחו:"לא, לא מטומטמים חסרי השכלה תורידו אותנו!" וירדן ניסתה לבעוט בי
צחקנו והעפנו אותן למים :"אלימות" אמרתי להן
"ככה? אין דיבור" ירדן אמרה וצחקתי.
"נו אבל מה אתה צוחק אני לא מדברת איתך." בן ועדן התרחקו מאיתנו ניראלי יצאו החוצה
הלכתי קצת ו….

נ.מ של ירדן
הוא התרחק קצת ונפל פתאום אני שמה לב שהוא לא קם. בטח צוחק איתי הטמבל הזה
חיכיתי קצת הבן אדם לא קם:"נו, זה לא מצחיק שלומי. שלומי? יאללה הבנו נו צאא!"
אין לא עולה, כבר התחלתי לפחד. שהייתי קטנה אני בעצמי כמעט טבעתי
"שלומיי נו יא סתום צא החוצה" התחלתי כבר לבכות לא ידעתי מה לעשות
ו…….

-אוהבת אתכן בנות