אם לא אכתוב, אשתגע.

30/12/2019 214 צפיות אין תגובות

אם לא אכתוב אשתגע.
אם לא אוציא את מה שאני מרגישה אני אתפוצץ.
היא האחת והיחידה שלי. היא רמה גבוהה של אהבה מתפרצת, של מתח מיני מטורף של משיכה בין שתי נשמות שלא מצליחות להיפרד בערך חיים שלמים.
אלו הם חיי,
היא אי שם נשואה.
ואני בצד השני.. של העולם לפי התחושה שלי.. ובתכלס אנחנו לא כזה רחוקות.

היא מטורפת, היא משוגעת. עלי. ואני מכורה לזה, מכורה להרגשה שלי כשאני איתה.
מכורה לריח שלה, לטעם שלה, לאופן בו היא מתבוננת בי, לצורה בה היא מנשקת אותי, מניחה את היד שלה על הצלעות שלי.. מלטפת בעדינות.
אני מכורה למי שהיא, גם אם היא מוציאה אותי מדעתי כל פעם מחדש.
אני כל כך מכורה שהגמילה ממנה לא מצליחה להתקיים, אחרי כל כך הרבה שנים. ובאמת הרבה..
אני עדיין יושבת שם ומתארת לפרטי פרטים איך אני אוהבת אותה. ממש קבוצה של מכורים אנונימיים.. רק בלי הקבוצה.
רק אני והיא.
היא מרגישה אותי, את הכאב שלי, את הרגשות שלי והאהבה שלי אליה.

פעם אמרה, שלא משנה איפה נהיה.. הירח תמיד באותו המרחק.

אבל היא נשואה כבר, היא רוצה ילדה חמודה כזו בלונדינית עם עיניים כחולות כמעט כמו שלה.

ואני…
אני רעידת אדמה, אני חוסר ביטחון. אני טירוף ושיגעון בו זמנית וגם ההרס שלה.
זו שמסתירה לה את השמש, זו שעוקבת אחריה כל פעם.

וכל מה שאני רוצה? זה שהיא תיהיה מאושרת. ואולי גם אני..
אולי גם לי מגיע..
או יגיע.
מתישהו.

אז אני כותבת כי אם לא.
הלב שלי יתפוצץ.
והירח? הוא באותו המרחק.. רק שהטבעת על ידה מנצנצת יותר באור שלו.

אם לא אכתוב, אשתגע.
דרוג הסיפור 5 | 3 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך