אם רק היית יודע עד כמה

mismika 22/02/2021 101 צפיות אין תגובות

אני ממשיכה לרוץ, גם אחרי שהנעליים נתלשות מרגליי החשופות לגחלים הרותחים המפוזרים על השביל התלול במיוחד בשבילי.

אני ממשיכה לרוץ, גם אחרי שהקרובים לי נופלים מהשבילים הקרובים ומושיטים לי יד לפני שהם מתרסקים אחד אחת עם דמעות מתעופפות.

אני ממשיכה לרוץ, גם אחרי שאוזניי מדממות מהמנגינה שחוזרת על עצמה, מנגינת האימה של הריקנות בתוכי.

אני ממשיכה לקום, גם אחרי שנפלתי מאות אלפי פעמים והברכיים שלי מתחילות להתפורר כמו אפר כי הן לא מיועדות לגחלים.

אני ממשיכה להסתכל, גם כשהמראות כואבות יותר מהכוויות שעל כפות רגליי.

אני מדמיינת, עולם בלי כאב.

אני מדמיינת, אותך.

אם רק היית יודע עד כמה
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך