מצטער

05/09/2018 265 צפיות אין תגובות

אני מצטער, אני חושב…
בהתחלה הצטערתי שכל פעם שאמרת לי שאני לא מספיק אוהב אותך הרגשתי את זה, רציתי להאמין בזה כדי שאוכל לאהוב אותך יותר ממה שאני כבר, שאוכל להרגיש את העיקצוץ המר-מתוק הזה של אהבה חזקה שמחחמת עד כוויות.
מצטער שהנסיונות שלי לאהוב אותך יותר ממה שאת אוהבת את עצמך יכלו מקסימום להשתוות לכמה מילים מנחמות, ליטופי ראש עדינים או שיחות אל תוך הלילה בזמן שאת מספרת לי מה מעציב אותך.
אני מצטער.
אני כועס על עצמי שנכשלתי במה שהייתי צריך להיות, במה שרציתי להיות…
אבל אולי אני מצטער בעיקר על זה ששכנעתי את עצמי שזה אני שאשם, אני זה שלא מספיק טוב, זה שלא אוהב, זה שכפוי טובה, זה שפשוט נוכח, במקום להיות.
אני מצטער שרציתי כל כך שזה יעבוד שלא היה לי אכפת להתעלם מזה שאני אהבתי יותר ממה שקיבלתי חזרה, שרק נדרשתי ונדרשתי, שכשלא היה לי כבר כח שכענתי את עצמי שוב שהכל בראש שלי ואסור לוותר הרי ידוע שאהבה זה לא תמיד קל.
אני מצטער שניסיתי למלא את השתיקות שלך במחשבות שלי, כי דווקא בשקט נאמר הכי הרבה.
יותר ממה שפגעת בי אני פגעתי בעצמי,
את ממשיכה הלאה כאילו לא אכפת לך אבל אני.. אני נשארתי הדפוק עם הצלקת
.

מצטער
דרוג הסיפור 5 | 3 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך