רציתי לשמוע דעות על הקטע כתיבה שכתבתי אשמח לשמוע

סך הכל בובות של אלוהים (זה לא בידיוק סיפור)

11/01/2019 213 צפיות תגובה אחת
רציתי לשמוע דעות על הקטע כתיבה שכתבתי אשמח לשמוע

לפעמים אנחנו מרגישים אלוהים בתוך כלא שאין ממנו יציאה ורק בן אדם אחד יכול להוציא אותנו מישם , לפעמים אנחנו חושבים על משהו ופתאום מתפרצים בבכי כי למה? כי אהבה הרגה אותנו , שברה אותנו, פירקה אותנו לחתיכות והיא רק ממשיכה להכות אבל אנחנו ? אף פעם לא נלמד מטעויות תמיד נחזור אליהן תמיד נמשיך אותם למרות שאנו יודעים שזה טעות.
לפעמים אנחנו מרגישים כמו משחק בובות של אלוהים שהוא רק משחק בנו וצוחק מלמעלה מכאיב לנו שובר אותנו נותן לנו להרגיש כיאלו זה זה אבל בידיוק שאתה מתחיל להאמין שזה אמיתי הוא פשוט שובר אותך ולוקח לך הכל בשנייה והכאב שאתה מרגיש? איי אין לו הסבר ביכלל .. הלב שלך? על 200 הדמעות כבר לא יורדות העיינים אדומות לא מסמים לא מאהלכול אלה מהכאב של אהבה אנחנו פשוט בובות ושוברים אותנו מתי שהכי טוב לנו!!! הדבר היחיד בא לנו הוא לצרוח חזק חזק בלי להפסיק כי הדבר הכי יקר לנו בעולם כבר לא שלנו הוא של מישהו אחר .

סך הכל בובות של אלוהים (זה לא בידיוק סיפור)
דרוג הסיפור 1 | 2 מדרגים

תגובות (1)

אהבתי. דימוי הבובות של אלוהים התפרש בעיני כתסכול שחווים שאנו מגלים שלא הכל בשליטתנו. לטעמי יש כאן משל יפה של מחזוריות בה אנו חווים עונג ואז כשהו מתפוגג אז מגיע הכאב ואז שוב העונג ושוב הכאב וחוזר חלילה.

11/01/2019 19:44
2 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך