רוקמת החלומות
זה חלק קטנטן מסיפור גדול יותר (הרופא מאתונה) שיצא לי לעבוד עליו במשך הרבה זמן, ולמרות שאת חלקו העלתי כאן לאתר הוא כבר הספיק להשתנות רבות בהוויתו מספר פעמים ואת הסיפור העדכני לא ניתן למצוא כאן.

ניקול וטימותי בדייט כלשהו

זה חלק קטנטן מסיפור גדול יותר (הרופא מאתונה) שיצא לי לעבוד עליו במשך הרבה זמן, ולמרות שאת חלקו העלתי כאן לאתר הוא כבר הספיק להשתנות רבות בהוויתו מספר פעמים ואת הסיפור העדכני לא ניתן למצוא כאן.

מתחת למעילו הכבד היא מסתתרת, מעליהם ענני גשם כבדים שמאיימים לסיים להם את היום. תקופה ארוכה היא מנסה להפליל עצמה כדמות שאינה היא על מנת שיתאהב. היא כבר הניחה כי נסיונה כשל. ומאידך מדוע הוא חש צורך לגונן עליה עד כדי הקרבה עצמית? הרי הוא כבר רטוב וקפוא עד כלות נשמתו שהיא כבר הרגישה שלא בטוב לתת לו להגן עליה מפני הגשם העז שפקד את השניים.

“באמת שאין צורך”, אמרה. אך הוא התעקש בכל זאת לא לתת לטיפה לזלוג על פניה החיוורות וסמוקות. אם מישהו הספיק להעיף מבט בזוג טרם הגשם הוא היה שם לב לפער הגילאים, לחספוס שאפיין אותו ולעדינות שאפיינה אותה. אמנם שניהם נראו כבעלי סגנון גבוהה, שהיה משויך רק לבני עשירים.

הוא השיב אותה אל דירתה ונותר עמה לצפות מן החלון בסערה. הם לא החליפו בינהם מלים רבות, היא לא הייתה רגילה לשתוק זמן כה רב. למה הוא מחכה? מדוע הוא סתם נמצא כאן בדירה אם הוא לא מדבר ולא יוזם דבר?

“ניקול, את מאוד שקטה היום”, הוא אמר.

ניקול לא ענתה, מחשבותיה נדדו למקומות אחרים. מה אם כל הטרחה לא שווה את זה? מה אם דספינה וטימותי לעולם לא יפרקו את ברית הנישואין? האם היא מתחילה לפתח רגשות עבור אדם שהיווה שום דבר עבורה פרט למטרה כלכלית ואב חורג אפשרי לבתה?

“ניקול?” הוא נגע בזרועה.

“כן, אני קצת עייפה”, היא ענתה והשנייה ראשה על כתפו במחשבה כי גם היא חשופה לפגיעתן של הרגשות. אם טימותי הוא זה שלא מרגיש דבר כלפיה היא זו שהולכת לחוש כאבי בטן חדים למשך החודשיים הקרובים. כמה שנאה את התחושה. כבר שנים רבות לא חשה שברון לב מאחר ולא התגוששה עם גברים שהיו להם תכונות מעוררות רגש. הכל היה עסקים מבחינתה. בשביל מה היא נכנסה לזה? לא רק שהיא לא הולכת להרוויח דבר מהקשר הזה, היא רק הולכת להפסיד ועוד את דימויה העצמי לתקופה הקרובה כך שיהיה קשה לחזור לעסקים.

“חכי כאן, אני קופץ רגע לאוטו”, הוא אמר לאחר שליטף את ראשה קלות.

דמעה זלגה על לחייה של ניקול. החשש שהוא פשוט נסע לו משם הידק עצמו בטוח ראשה היא ממש החלה לחוש צביטות לב לא נעימות וחוסר רעב למרות שהייתה רעבה. היא נגבה את הדמעה ונשכבה על הספה. מהרהרת בעתיד ובמה הלאה. לפתע הדלת נפתחה. טימותי שב עם חיוך מבויש על פניו. היא התיישבה כרגיל במבט קצת לא מבין אל תוך עיניו. הוא מצדו במקום לשבת על הספה לצדה חזרה, נעמד מולה, כרע ברך והביט אל תוך נשמתה בעיניים הטובות ופה רועד. ידיו לפטו את ידיה וניכר לה כי היה מאוד נבוך.

“אני פחות נוטה להזכיר את זה במלים פשוט, אני העדפתי להראות לך את זה במעשים”, הוא החל להסביר בקול חנוק.

“על מה אתה מדבר בדיוק?” ניקול התקשתה להבין את המצב המתרחש.

טימותי לקח שאיפה עמוקה אל תוך ראיתי ואמר:”אני אוהב אותך”. ניקול תהתה אם לשחק משחקי כוחות, אבל הפעם, היא פשוט לא רצתה.

“גם אני אותך”, ענתה בלב שלם למרות שידעה כי הסיכוי שתפגע גבוה מתמיד עכשיו.

הוא שלף משהו מכיס נכנסנו האחורי והטמינו בין כפות ידיו. כשהניח לניקול לבחון מספר שניות לבסוף שלף עם אצבעותיו טבעת זהב ללא שום יהלומים או אבנים. פשוט טבעת זהב חלקה ומושלמת. ניקול ניסתה שלא להיות פעורת פה.

“זה מעמד שקצת קשה לי”, הוא צחקק.

“הכל בסדר”, היא חייכה ולטפה את לחיו.

“אז תתחתני איתי?” הוא אמר במהירות בנסיון להעפיל על מרגש החנק בגרונו.

“כן”, היא הניחה לו להשחיל את הטבעת על אצבעה.

ניקול וטימותי בדייט כלשהו
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך