l m stories
בהחלט היה לא פשוט לכתוב את החלק הזה. אני יודעת שזה נדמה שזה לא יכול להסתבך יותר מזה.. WELL JUST WAIT AND SEE כרגיל כמובן אשמח אם יש לכם איזשהן ביקרות על הצורת כתיבה או על הדרך התנסחות. תמיד טוב לקבל ביקורת בונה :) נ.ב תודה לקוראת המקסימה שמדרבנת אותי להמשיך לכתוב. (את יודעת מי את)

צבעוני אדם פרק 5 חלק 2

l m stories 20/11/2020 96 צפיות 2 תגובות
בהחלט היה לא פשוט לכתוב את החלק הזה. אני יודעת שזה נדמה שזה לא יכול להסתבך יותר מזה.. WELL JUST WAIT AND SEE כרגיל כמובן אשמח אם יש לכם איזשהן ביקרות על הצורת כתיבה או על הדרך התנסחות. תמיד טוב לקבל ביקורת בונה :) נ.ב תודה לקוראת המקסימה שמדרבנת אותי להמשיך לכתוב. (את יודעת מי את)

“תתרחק ממני!” הרמתי את קולי מעבר לצלילי המוזיקה הנשמעת מכל עבר ברחבת הריקודים. הבחור הגבוה לקח צעד אחורה והרים את ידיו ,שעד לפני רגע לפטו את מותני, בתבוסה. הוא נעלם אל הקהל באותה מהירות בה הוא הגיח. אלנה סובבה את ראשי עם ידה העדינה “אל תתרגשי כל כך, בואי נקח עוד שוט”. היא משכה את ידי לעבר הבר האחורי של המועדון. הוא היה מעט מרוחק מהרחבה ורק האור הסגול האיר את הפינה בה הוא נמצא. “שתי טקילה בבקשה” אלנה אמרה בחיוך מאוזן לאוזן לברמן שהיה אכן נראה כובש. סובבתי את גבי לעבר הרחבה וסרקתי עם עיני את הקהל בנסיון למצוא את לילי. איתרתי אותה צוחקת בין קבוצה של ארבעה אנשים על הספה היקרתית , חצי עגולה באחת הפינות. חייכתי לכיוונה, שמחתי שלפחות לשעות הקרובות ליבה השבור לא יהיה חלק מהמשוואה. מבטי המשיך לסרוק את הרחבה במהירות אך לפתע הן נעצרו בפתאומיות על גבר גבוה ואישה נמוכה שנראו מוכרים אך מפאת המרחק לא הצלחתי לזהות אותם. האישה יישרה אלי את ראשה. אלנה סובבה אותי במהירות כך שמבטי חזר לבר. “אני רוצה להרים טוסט לכל הגברים שלא גונבים כסף מחברות שלהם!” אלנה גיחחה בשיכרון ואמרה בזמן שידה באוויר “ושלא בוגדים בחברות שלהם” צעקתי בחזרה ושתינו הצמדנו את כוסות הקטנות אחת לשניה. הטקילה חיממה את גרוני ואני התענגתי על התחושה. “יש לכן סטרדנטים מאוד נמוכים” הסתובבתי למשמע הקול שהיה מאחורי, זה היה שון.
“שון, אלנה, אלנה זה שון. הוא חבר לשעבר של החבר לשעבר שלי” אמרתי והמשפט אף בלבל מעט אותי. “פשוט שון זה יספיק” שון אמר תוך שלקח את ידה של אלנה ונישק לגבה. “בחור מנומס” אלנה אמרה בהתפעלות שיקרית “אני אוהבת את זה” היא גיחחה. “אכפת לך שאנחנו נלך לרקוד שוב?” אלנה שאלה והביטה בי עם עיניי עגל כמבקשות אישור מאמא לקנות סוכריה בחנות. “כן כמובן” חייכתי אליה והיא בתגובה קיפצה בקיראת הידד ומשכה אותי ואת שון לרחבה.
הרחבה הייתה מלאה, כולם נראו כמהופנטים למשמע צלילי המוזיקה. האור הסגול הנחית אווירה מרגיעה על הרחבה כך שכולם נראו כדמויות המתנוענעות בהילוך איטי. ראשי הסתחרר יותר ויותר. עצמתי את עיני והתמסרתי לרגע. כל גופי התנונד בצד לצד ואת ידי הרמתי הכי גבוה שאפשר, כמי שמנסה לגעת בשמיים.
רגע אחד התמסרתי לצלילי המוזיקה, רגע שני גופי על הריצפה וראשי מוצמד לרחבה שעד כדקה הייתה שטח הכי רגוע במועדון. הרגשתי כאילו הגולגולת שלי הלמה מבפנים. הראיה שלי הטשטשה. “ליב!” צעקות נשמעו מכל עבר . הרמתי את ידי לנגד עיני ולאחר מספר מצמוצים מהירים ראיתי שהיא מכוסה בדם. נאנקתי, כל כך נבהלתי שזה הדם אשר יצא ממני שהרמתי את היד הנקיה השניה לכיוון ראשי כדי לבדוק מהיכן מגיע הדם. לא הרגשתי שום רטיבות מאיזור ראשי. הבטתי בידי, היא נקיה. מבולבלת הסתכלתי לצדדי להבין מהיכן מקור הדם. צעקה נשמעה מפי. אדם גדול שרוע לצידי עיניו פקוחות לרווחה, ראשו מופנה לכיווני ונח על הריצפה, שלולית של דם ששטחה גדל מרגע לרגע התגלתה מתחת לראשו. התחלתי ליבב ולצעוק לאוויר. לא מצליחה להתעשט מהמחשבה שעל ידי השמאלית מרוח דם של אדם זר, שמת. לפתע ידיים חזקות הרימו אותי. קולות רקע נשמעו מסביב. האדם הניע את שפתיו אך לא הצלחתי לסדר את המילים למשפט הגיוני, הכל התבלבל אצלי בראש. את פרצופו לא הצלחתי לזהות. אך עיניו המתערבלות היו המראה האחרון שראיתי כאשר הכל נהיה שחור.

פקחתי את עיני, ראייתי הייתה מטושטשת מעט מכל האובח שהיה סביבי. שכבה קרה ונמוכה של אוויר גרמה לשיערות ידי לסמור.ניסיתי להבין היכן אני נמצאת. הרמתי את מבט לשמאלי וראיתי קיר לא גבוה עשוי משכבה סלעית ומעליו יער מעצי אורנים. הבטתי לרגלי היחפות, הן נראו כאילו עשיתי הליכה ממושכת יחפה על הכביש עליו עמדתי. הבטתי ימינה, ראיתי שמעבר למעקה הממוקם כגדר לכביש, יש המשך של יער שאת סופו לא ניתן לראות. קולות ציפורים נשמעו מרחוק , מתעופפות מעץ אחד לאחר. שמעתי מלפנים צליל שבירה של ענף ורשרוש מאחד העצים. התקדמתי מעט קדימה מנסה להבין מה מקור הרעש. לפתע שתי דמויות שפניהן היו מטושטשות ורחוקות נגלו לעבר עיני. אחת הדמויות הייתה גבוהה יותר מהשניה. אחת מהן החזיקה בחפץ לא ברור ביד הימנית שלה והצמידה אותו לגופה. שתי הדמויות התקרבו לכיוון הכביש,ואני תוך כדי ניסיתי לצמצם את עיניי כדי להצליח לראות את פניהן, אך השילוב של הערפל והמרחק היחסית גדול מנע ממני להצליח לזהות אותן. הן נעצרו קרוב לשפת הכביש. הדמות אשר החזיקה את החפץ הסיתה את מבטה לעבר הדמות שלידה וההיא לקחה את ידה הפנויה. לפתע בזווית העין ראיתי מרחוק אורות של כלי רכב מתקרב. הרכב התקדם במהירות לעברנו. הדמות הנמוכה יותר התיישבה על ברכיה, הנמיכה את החפץ שהיה בידה לכיוון הכביש. הבנתי שהחפץ שהיא החזיקה ביד לא היה חפץ, זה היה ארנב. הוא רץ במהירות לעבר מרכז הכביש, המכונית התקדמה במהירות לעברו. בראשי ניסיתי לצעוק לדמויות לנסות לתפוס את החיה המסכנה שגורלה עומד להיחרץ או לנופף לעבר המכונית אשר מתקדמת במהירות לעבר החיה התמימה. אך בפועל לא עשיתי דבר. עמדתי מוצמדת למקומי, מביטה במתרחש. הרכב ראה את החיה אך היה מאוחר מידי מכדי לעצור. הרכב במהירות חתך לכיוון הנגדי ובמהירות עצומה נתקע בגדר ממתכת. הגדר מרוב העוצמה התקפלה מעט כלפי חוץ.
הדמויות נעלמו כלא היו , עשן התנוסס מהפגוש המרוסק לחלוטין של הרכב. תוך כדי התקדמותי לעבר הרכב המרוסק הרמתי את מבטי אל עבר העצים, הציפורים כבר לא צייצו. רגלי היחפות מחצו את החצץ מהאספלט. הערפל התפזר מסביב לרכב, הבטתי לתוכו מהחלון הפתוח למחצה. לפתע ליבי החל לפעום במהירות, ריאותי הצטמקו ושאיפת האוויר הייתה משימה בלתי אפשרית נחתתי עם ברכי על האספלט אך הכאב לא השתווה לכאב שהרגשתי בבית החזה, כאילו יד בלתי נראית מוחצת בהדרגתיות את ליבי. אלו היו הורי.

צבעוני אדם פרק 5 חלק 2
דרוג הסיפור 5 | 3 מדרגים

תגובות (2)

פרק חדש יששש!!!!:)
איזה כייף לראות שהעלת עוד פרק ועוד חתיכת פרק מה קראה שם? אני קראתי אותו איזה חמש פעמים את חייבת להמשיך!!!
ממש אהבתי את הקטע למרות שהיתיי שמחה לקצת תשובות;)

ממש היתרגשתי שהזכרת אותי בפסקה ליד מבטיחה לך שאני אקרא כל מה שתעלי אני מכורה לכתיבה שלך בבקשה תמשיכי לכתוב ולהעלות עוד פרקים זה מושלם!

22/11/2020 11:12

איזו מהממת!! אין לי מילים חחח
תודה תודה תודה תודה.
אני כל כך מקווה לא לאכזב אותך בסיפור של ליב!!

22/11/2020 21:19
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך